Page 145 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪138‬‬

‫‪(Ę"ĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪380‬‬
‫‪360‬‬
‫‪340‬‬
‫‪320‬‬
‫‪300‬‬
‫‪280‬‬
‫‪260‬‬
‫‪240‬‬
‫‪220‬‬
‫‪200‬‬
‫‪180‬‬

‫‪1940 1945 1950 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :7.22‬השתנות ריכוז הכלוריד במשך ‪ 70‬השנים האחרונות (על פי השירות ההידרולוגי‪,2013 ,‬‬
‫ובאדיבות מעבדת הכינרת)‪ .‬הירידה במליחות בסוף שנות השישים נובעת מהפעלת המוביל המלוח‪,‬‬
‫והעלייה ההדרגתית (עם הפסקות קצרות) בחצי יובל השנים האחרון מייצגת את התפתחות המשבר‬

‫באגן הכינרת‪.‬‬

‫(מפלס הכינרת עלה)‪ ,‬ובדגניה הוגלשו רק ‪ 250‬מלמ״ק (‪Beyth‬‬ ‫המלוח‪ ,‬והשיא נשבר שוב בשנים ‪( 2017-2016‬עד כ־‪ 320‬מגכ״ל)‪.‬‬
‫‪.)et al., 1993‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בשנים ברוכות גשמים יורדת מליחות האגם‪ ,‬מכיוון‬
‫שהכינרת נמהלת במי הגשמים (והשיטפונות) הרבים‪ .‬זהו‬
‫עליית המליחות בשנת ‪ 1999‬נבעה מסיבה נוספת — ניהול‬ ‫ההסבר לירידת המליחות בשנים ‪ 2003 ,1992 ,1968‬ו־‪ .2013‬ניתן‬
‫לקוי‪ .‬התחזיות שפורסמו במהלך החורף השחון התריעו שמפלס‬ ‫להכליל ולקבוע‪ :‬בשנים ברוכות מאזן המים חיובי ומאזן המלח‬
‫המים עתיד לרדת בקיץ אל מתחת לקו האדום שהיה תקף באותו‬ ‫שלילי‪ ,‬ובשנים שחונות מאזן המים שלילי ומאזן המלח חיובי‪.‬‬
‫הזמן‪ ,‬היינו ‪ -213‬מ׳‪ .‬נציבות המים הורתה להקטין את השאיבה‬ ‫תחזיות על אודות השינויים הצפויים במליחות הכינרת בעתיד‬
‫מהכינרת למינימום ולספק ממנה מים רק ליישובים שאין להם‬ ‫מתבססות על השינויים הצפויים בכניסות וביציאות של מים‬
‫מקור מים חלופי (כגון חיפה)‪ .‬השאיבה אכן צומצמה ל־‪20%‬‬
‫בהשוואה לשנה ממוצעת‪ ,‬והמים לתושבי מרכז הארץ ודרומה‬ ‫ומלח (‪.)Rimmer, 2003; Rimmer et al., 2006‬‬
‫סופקו רק ממאגרי מי התהום‪ .‬באביב התברר שהחלטה זו אינה‬ ‫השינויים בריכוז הכלוריד במשך הזמן (איור ‪ )7.22‬הם‬
‫מספקת והמפלס ממשיך לרדת במהירות אל הקו האדום‪ .‬נציבות‬ ‫שילוב של השינויים הקלים‪ ,‬הנובעים משינויים במליחות המים‬
‫המים רצתה לעכב ככל האפשר את ההחלטה על שינוי הגדרתו‬ ‫בין שנים ברוכות לשחונות‪ ,‬עם השינוי העיקרי‪ ,‬הנובע מהקמת‬
‫של הקו האדום‪ ,‬ועל כן החליטה להפסיק את הטיית המעיינות‬ ‫המוביל המלוח‪ .‬ירידת המליחות החריפה בשנים ‪1969-1967‬‬
‫המלוחים במוביל המלוח אל מחוץ לאגם ובכך ״להרוויח״ ‪20‬‬ ‫מיוחסת לשני אירועים שהתרחשו בו־זמנית‪ :‬בראש ובראשונה‬
‫מלמ״ש‪ .‬הרווח היה מזערי ולמפלס נוספו פחות מ־‪ 10‬ס״מ‪ ,‬אך‬ ‫הפעלת המוביל המלוח‪ ,‬אך גם שיטפונות חזקים (בשנת ‪,)1968/9‬‬
‫המחיר היה כבד — תוספת של כ־‪ 50,000‬טונות כלוריד לאגם‬ ‫שהחליפו רבע מנפח המים באגם‪ .‬שני גורמים אלו הורידו את‬
‫ועלייה במליחות מ־‪ 235‬מגכ״ל עד ‪ 250‬מגכ״ל‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫ריכוז הכלוריד ביותר מ־‪ 100‬מגכ״ל‪ .‬השתנות זו הייתה מלווה‬
‫גם פעולה זו לא הועילה‪ .‬בסוף קיץ ‪ 1999‬הורד הקו האדום‬ ‫בירידת מסת הכלוריד הכוללת באגם מ־‪ 1.25‬מיליון טון ל־‪1.00‬‬
‫ל־‪ -213.3‬מ׳‪ ,‬ובשנים שלאחר מכן ירד הקו האדום שוב ושוב‬
‫מיליון טון‪.‬‬
‫(ל־‪ -214‬ול־‪ -215.5‬מ׳)‪.‬‬ ‫יש לציין שאירועים שיטפוניים קיצוניים אינם מביאים‬
‫בהכרח לירידה במליחות האגם‪ .‬להלן שתי דוגמאות הממחישות‬
‫השפעת המליחות על משק המים‪ :‬המוביל המלוח פתר‬ ‫את שתי האפשרויות‪ .‬בחורף ‪ 1968/9‬ירדה המליחות באופן‬
‫חריף‪ ,‬מכיוון שנכנסו לאגם כמיליארד וחצי מ״ק מים מתוקים‬
‫לכאורה את בעיית המליחות של הכינרת‪ .‬באמצעותו הופחתה‬ ‫(מהנחלים) ויצאה מהאגם כמות דומה של מים‪ ,‬אך במליחות‬
‫מליחות הכינרת במשך עשרות שנים מתחום ריכוזים של ‪-350‬‬ ‫גבוהה יותר (הוגלשו כמיליארד מ״ק מים בדגניה ונשאבו מאות‬
‫‪ 400‬מגכ״ל לתחום של ‪ 250-210‬מגכ״ל‪ ,‬היינו מים הראויים‬ ‫מלמ״ק נוספים במוביל הארצי ובשאיבה מקומית)‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫לשימוש בבית ובחקלאות‪ .‬אכן‪ ,‬מאז שנות השישים‪ ,‬מוביל‬ ‫החורף השיטפוני של ‪ 1991/2‬לא הביא לירידה חריפה במליחות‬
‫המים הארצי מזרים את מי הכינרת בעלי המליחות המופחתת‬ ‫האגם‪ ,‬מכיוון שבאותה שנה לא הוצאו מהאגם כמויות מלח‬
‫למרכז הארץ ולדרומה לצריכה שוטפת‪ .‬ואולם‪ ,‬בפרספקטיבה‬ ‫רבות‪ .‬הסיבה לכך הייתה שבתחילת החורף היה מפלס המים‬
‫בהסתכלות לאחור‪ ,‬של יובל שנים‪ ,‬מתברר שמליחות הכינרת‬ ‫באגם מינימלי‪ ,‬ומרבית מי השיטפונות מילאו את האוגר הפעיל‬