Page 150 - israel water resources

‫פרק ‪ :7‬אגם הכינרת ‪143‬‬

‫שני המודלים הביאו כאמור למסקנות הפוכות בנוגע‬ ‫שתי התאוריות נולדו על סמך תצפיות ממושכות שנעשו‬
‫לתפעול משאבי המים‪ .‬תומכיו של מודל הפוטנציאל העצמי טענו‬ ‫במעיינות המלוחים שסביב האגם‪ .‬התצפיות התמקדו בשינויים‬
‫שאסור לשאוב מים בגליל המזרחי‪ ,‬כי כך תקטן תרומת המקור‬ ‫של השפיעה (הנביעה) והמליחות במהלך עונות השנה‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫המתוק במעיינות ותגבר תרומת המקור המלוח‪ ,‬ולכן יגדל ריכוז‬ ‫ספיקת המעיינות מתגברת בחורף בגלל הגשמים ונחלשת‬
‫המלחים במעיינות‪ .‬לעומתם‪ ,‬התומכים במודל השטיפה טענו‬ ‫בהדרגה בקיץ‪ .‬ואולם‪ ,‬שינויי המליחות במשך הזמן אינם אחידים‪.‬‬
‫שרצוי לשאוב מי תהום בגליל המזרחי‪ ,‬שכן כך תקטן שטיפת‬ ‫במעיינות הטבחה לימדו התצפיות על יחס הפוך בין שפיעה‬
‫התמלחות לכינרת ואולי יומתק האגם‪ .‬המודלים נוגדים זה את‬ ‫למליחות‪ ,‬היינו עליית הספיקה במעיינות בעונת החורף הייתה‬
‫זה גם בשאלת הורדתו של הקו האדום התחתון באגם‪ .‬תומכי‬ ‫מלווה תמיד בירידת המליחות (איור ‪ .)7.26‬לכאורה התנהגות‬
‫המודל הראשון טענו שהורדה כזו תגרום לפריצת תמלחות לאגם‪,‬‬ ‫זו מוכיחה את המודל הראשון‪ ,‬כי תאוריית הפוטנציאל העצמי‬
‫מאחר שהורדת המפלס תקטין את ההתנגדות ללחץ העצמי‪.‬‬ ‫טוענת שהמעיינות ניזונים משני מקורות מים‪ ,‬האחד מתוק‬
‫לעומתם‪ ,‬תומכי מודל השטיפה טענו שניתן להוריד את מפלס‬ ‫והאחר מלוח‪ .‬בחורף‪ ,‬בעקבות הגשמים‪ ,‬מתגבר המקור המתוק‬
‫הקו האדום בכינרת‪ ,‬מכיוון שנביעת המים המלוחים מושפעת‬ ‫ומוהל את המקור המלוח‪ ,‬הנסחט ממעמקים‪ ,‬והמליחות יורדת‪.‬‬
‫ממפלס מי התהום בגליל‪ ,‬שהמפלסים בו משתנים באופן ניכר‬ ‫אם כן‪ ,‬תצפיות השדה במעיינות הטבחה מוסברות היטב לפי‬
‫בין קיץ לחורף‪ ,‬ולא משינויים במפלס המים באגם (שתנודותיו‬ ‫המודל הראשון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במעיינות הפולייה לימדו התצפיות‬
‫על יחס ישר בין שפיעה למליחות‪ ,‬היינו עליית הספיקה בחורף‬
‫העונתיות קטנות מאוד באופן יחסי)‪.‬‬ ‫מלווה בעליית המליחות (איור ‪ .)7.26‬לכאורה התנהגות זו‬
‫קובעי המדיניות בנציבות המים החליטו בסופו של דבר‬ ‫מוכיחה את מודל השטיפה‪ ,‬כי בחורף‪ ,‬בעקבות הגשמים‪ ,‬הזרימה‬
‫לאסֹור את הורדת הקו האדום התחתון באגם ואת שאיבת מי‬ ‫בגלל כוח הכבידה מתחזקת ושוטפת גופי מים מלוחים בעוצמה‬
‫תהום בגליל המזרחי‪ ,‬דהיינו בהתאם להמלצות המודל הראשון‪.‬‬ ‫רבה יותר והמליחות עולה‪ .‬יוצא אפוא שהתנהגות מעיינות‬
‫ההחלטה התקבלה לא בגלל הכרעה מדעית בצדקת המודל‬
‫הראשון‪ ,‬אלא כתוצאה של חשש מהבלתי נודע‪ .‬לאמיתו של‬ ‫הפולייה מוסברת היטב לפי המודל השני‪.‬‬
‫דבר‪ ,‬החשש מפריצת תמלחות הפך גורם ַמפתח בעיצוב מדיניות‬
‫המים באגן הכינרת באותה תקופה‪ .‬החשש היה שפריצת המלח‬ ‫‪7 ĦĕĒĔĤČ ĤČč ĐēčĔ‬‬ ‫‪250‬‬

‫תואץ אם תהיה חריגה מהתנאים הטבעיים‪.‬‬ ‫‪1600‬‬
‫בפועל‪ ,‬כללים תפעוליים אלו הופרו‪ .‬הגידול בצריכת המים‬
‫בישראל הביא בשנת ‪ 1981‬את נציב המים להחלטה על הורדת‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪ĐĞĕĠĥ‬‬
‫הקו האדום התחתון מ־‪ -212‬מ׳ ל־‪ -213‬מ׳‪ .‬מים מלוחים לא‬
‫פרצו אז לאגם‪ .‬הורדתו של הקו האדום נמשכה (מחוסר ברירה)‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪200‬‬
‫בשלושה שלבים‪ ,‬בשנים ‪ ,2001-1999‬וגם הם לא הביאו לפריצת‬
‫תמלחות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במשך ‪ 45‬השנים האחרונות נקדחו בארות‬ ‫‪(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬‫‪1000 150‬‬ ‫‪(ĐĕĕĜĥĘ ĤĔĕĘ) ĐĞĕĠĥ‬‬
‫מים בגליל המזרחי (קידוחי גולני‪ ,‬חיטין‪ ,‬נטופה‪ ,‬כלנית וחזון)‬
‫ושאבו בהם עשרות מלמ״ש‪ ,‬וגם אז לא פרצו בשל כך מלחים אל‬ ‫‪800‬‬
‫הכינרת‪ .‬בפרספקטיבה היסטורית מתברר אפוא שלא היה בסיס‬ ‫‪600 100‬‬

‫מדעי לכללי התפעול שנקבעו בשנות השישים‪.‬‬ ‫‪400 ĒđėĕĤ 50‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬המחלוקת בסוגיות המדעיות והתפעוליות‬
‫נמשכה עשרות שנים‪ .‬תעלומת המליחות באה על פתרונה רק‬ ‫‪200‬‬
‫בשנות התשעים המאוחרות באמצעות מחקרים גאופיזיים‬
‫והידרולוגיים חדשים (גבירצמן‪ .)2000 ,‬סקרים גאופיזיים סייעו‬ ‫‪00‬‬
‫במיפוי המרחב התת־קרקעי באזור הכינרת‪ ,‬ומודלים מתמטיים־‬ ‫‪09/91 11/91 01/92 03/92 05/92 07/92 09/92 11/92 01/93 03/93 05/93 07/93 09/93‬‬
‫הידרוגאולוגיים סייעו בהערכת עוצמתם של הכוחות הפועלים‬
‫בתת־הקרקע‪ .‬הטכנולוגיות הגאופיזיות שיושמו בכינרת היו‬ ‫‪ęĕĥďđē/ęĕĜĥ‬‬
‫ֵסיסמיקה וגאו־חשמל‪ .‬באמצעות סקרים סיסמיים בוצע מיפוי‬
‫תת־קרקעי לזיהוי השתרעות שכבות הסלעים המוליכות מים‬ ‫‪6 'ĝĚ ěĕĕĞĚ ĐĕĘđĠ‬‬ ‫‪250‬‬
‫(כגון גיר) והשכבות האטימות לזרימת מים (כגון חרסית)‪ .‬כך‬
‫התקבלה הערכה טובה יותר באשר לזרימת מי התהום — היכן‬ ‫‪1600‬‬
‫הם יכולים לזרום בקלות והיכן אינם יכולים לזרום‪ .‬באמצעות‬
‫סקר גאוחשמלי זוהו המרחב התת־קרקעי שמצויים בו מי תהום‬ ‫‪(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪(ĐĕĕĜĥĘ ĤĔĕĘ) ĐĞĕĠĥ‬‬
‫מלוחים והמרחב שמצויים בו מי תהום מתוקים‪ .‬פרטים על אודות‬
‫הסקר הגאוחשמלי וממצאיו מפורטים במסגרת ‪.7‬ג‪ .‬באמצעות‬ ‫‪ĒđėĕĤ 200‬‬
‫שני הסקרים מופו מסלולי הזרימה התת־קרקעיים שדולפים בהם‬
‫מי התהום המלוחים אל הכינרת‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬באמצעות מודלים‬ ‫‪1200‬‬
‫הידרוגאולוגיים ממוחשבים‪ ,‬הוערכו באופן כמותי עוצמת הלחץ‬
‫הקיים במי התהום‪ ,‬קצב הזרימה של מי התהום ותרומת המלח‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫בכל מסלול אפשרי‪ .‬פרטים על ממצאי המודלים במסגרת ‪.7‬ד‪.‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪50‬‬
‫מסקנת המחקרים היא שבניגוד לדעה שהייתה מקובלת‬ ‫‪600‬‬
‫במשך ‪ 40‬שנה‪ ,‬כוח הכבידה הוא הכוח הדומיננטי (איור ‪.7.25‬ב)‬
‫‪400 ĐĞĕĠĥ‬‬

‫‪200‬‬

‫‪00‬‬
‫‪09/91 11/91 01/92 03/92 05/92 07/92 09/92 11/92 01/93 03/93 05/93 07/93 09/93‬‬

‫‪ęĕĥďđē/ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :7.26‬יחסי שפיעה ומליחות במעיינות הכינרת‪ .‬בטבחה היחס‬

‫הפוך‪ ,‬דהיינו עליית השפיעה בחורף ‪ 1991/2‬מ־‪ 140‬ל־‪ 200‬ליטר‬

‫בשנייה הייתה מלווה בירידת הריכוז מ־‪ 1,200‬ל־‪ 100‬מגכ״ל‪ .‬לעומת‬

‫זאת‪ ,‬בפולייה היה היחס ישר‪ ,‬דהיינו עליית השפיעה מ־‪ 50‬ל־‪ 150‬ליטר‬

‫בשנייה הייתה מלווה בעליית הריכוז מ־‪ 500‬ל־‪ 1,500‬מגכ״ל (על פי‬
‫‪.)Gvirtzman et al., 1997b‬‬