Page 154 - israel water resources
P. 154

‫פרק ‪ :7‬אגם הכינרת ‪147‬‬

‫מכיל מים ״מורעלים״‪ ,‬מכיוון שהם חסרי חמצן ומכילים גופרית‬                                    ‫אלה באלה וישמשו להשקיה חקלאית בעמק הירדן‪ .‬ערבוב מי‬
‫וחנקן מחוזרים ומעט גז מתאן‪ .‬מבחינה ביולוגית‪ ,‬ההיפולימניון‬                                  ‫הקולחים והמים המותפלים הכרחי לחקלאות‪ ,‬כי המליחות‬
‫היא שכבת מים ״מתה״‪ ,‬מאחר שלא חיים בה יצורים הזקוקים‬                                        ‫הבסיסית של מי הכינרת גבוהה‪ ,‬והתוספת של השימוש העירוני‬
‫לחמצן‪ .‬לנתונים אלו נודעת חשיבות רבה מבחינה מעשית‪ ,‬ועל‬                                      ‫מביאה את מליחות השפכים והקולחים לכ־‪ 350‬מגכ״ל‪ .‬מליחות‬
‫כן ראש היניקה של המוביל הארצי נמצא בעומק ‪ 12‬מ׳ מתחת‬                                        ‫זו גבוהה מדי עבור רוב הגידולים החקלאיים‪ ,‬אך מיהולם במים‬
‫לפני המים וברוב הזמן נשאבים מים מבסיס האפילימניון‪ .‬נקודת‬                                   ‫מותפלים יאפשר את השימוש בהם (אחיפז‪ .)2014 ,‬בעתיד‬
‫יניקה זו היא המיטבית‪ ,‬כי המים מחומצנים וריכוז הביומסה‬                                      ‫יוזרמו כ־‪ 20‬מלמ״ש מי כינרת טבעיים דרומה (בתוספת מעט‬

                ‫(המסה הביולוגית) קטן במעט מאשר בפני המים‪.‬‬                                         ‫מים מליחים) כדי לשטוף את האפיק ולשקם את סביבתו‪.‬‬

‫‪(ĤĔĕĘĘ ěģĜē Ď"Ě) ĐĕĜđĚČ ĒđėĕĤ‬‬‫‪1.2‬‬                                                                                         ‫‪ 7.5‬תהליכי זיהום‬
                             ‫‪1.0‬‬
                             ‫‪0.8‬‬          ‫‪1.1.90‬‬      ‫‪1.1.91‬‬  ‫‪1.1.92‬‬                       ‫איכות המים באגם המשוכב‪ :‬הכינרת היא כאמור אגם‬
                             ‫‪0.6‬‬
                             ‫‪0.4‬‬             ‫‪ęĕĜĥ‬‬                                          ‫מונומיקטי‪ ,‬שבו עמודת המים משוכבת בקיץ ומעורבבת בחורף‪.‬‬
                             ‫‪0.2‬‬                                                           ‫המחזוריות השנתית של שיכוב וערבוב משפיעה השפעה של‬
                                                                                           ‫ממש על הכימיה והביולוגיה של מי הכינרת‪ ,‬ולפיכך גם על איכות‬
                               ‫‪0‬‬                                                           ‫המים (הנשאבים במוביל הארצי)‪ .‬השכבה העליונה‪ ,‬האפילימניון‪,‬‬
                             ‫‪-0.2 1.1.89‬‬                                                   ‫החשופה לאטמוספרה ומושפעת מהרוחות והגלים‪ ,‬נשארת‬
                                                                                           ‫תמיד רוויה בחמצן ושוררים בה תנאים ארוביים (צרויה‪.)1978 ,‬‬
                                                         ‫‪(ĪĚ 45-25) ěđĕĜĚĕĘđĠĕĐ‬‬            ‫האצות המבצעות את תהליך ההטמעה (הפוטוסינתזה) מרוכזות‬
                                                           ‫‪(ĪĚ 25-0) ěđĕĚĕĘĕĠČ‬‬             ‫גם הן בשכבה העליונה‪ ,‬מכיוון שלתוכה חודרת קרינת השמש‪.‬‬
                                                                                           ‫תהליך ההטמעה צורך ‪ CO2‬ומייצר חמצן‪ ,‬וריכוז החמצן המומס‬
                               ‫איור ‪ :7.30‬השתנות ריכוז האמוניה בשכבות המים בכינרת במשך‬     ‫עולה לפעמים מעבר לרוויה (‪ 8‬מג״ל)‪ .‬לעומת האפילימניון‪,‬‬
                                                          ‫ארבע שנים (על פי גייפמן‪.)1992 ,‬‬  ‫בהיפולימניון‪ ,‬מרגע שמתחיל השיכוב‪ ,‬החמצן נצרך על ידי בעלי‬
                                                                                           ‫החיים ואינו מתחדש‪ ,‬ועל כן ריכוזו הולך ופוחת ומתפתחים בו‬
 ‫טבלה ‪ :7.2‬ההרכב הכימי של מי האפילימניון וההיפולימניון‬                                     ‫במהירות תנאים מחזרים (איור ‪ .)7.29‬השוני ברמות החמצון בין‬
‫בכינרת ביחידות מג״ל לפי נתוני השנים ‪( 1990-1969‬גופן וגל‪,‬‬                                   ‫השכבות גורם לכך שבשכבה העליונה תימצא גופרית מחומצנת‬
                                                                                           ‫(הה־‪4‬עתל‪O‬חי‪S‬ות)נוהנוהיביישמהיכצבהאהחנחנהקןקתןמחמחתווחזנור‪,‬המדצגן‪,‬הויפידנרויהיתיאנומומניחחנוהזק(ר‪+‬ה‪4‬ת (‪H‬־(‪)NH( O2)SN3‬א)‪,‬יוורבב‪0‬שש‪3‬ככ‪.‬בב‪)7‬ה‪.‬ה‬
                                               ‫‪:)1992‬‬
                                                                                                        ‫ההרכב הכימי של שתי השכבות מסוכם בטבלה ‪.7.2‬‬
‫בחורף ובאביב בקיץ ובסתיו בקיץ ובסתיו‬                          ‫החומר‬                        ‫שכבת המעבר‪ ,‬התרמוקלינה‪ ,‬שיש בה מפל טמפרטורות‪,‬‬
‫בכל עמודת באפילימניון בהיפולימניון‬                                                         ‫היא לפיכך גם ״אוקסיקלינה״‪ ,‬דהיינו שכבת מעבר שיש בה‬
                                                                                           ‫שינוי חריף בריכוז החמצן‪ ,‬או באופן כללי יותר ״כימוקלינה״‪,‬‬
                                  ‫המים‬                                                     ‫דהיינו שכבת מעבר שמשתנה בה ההרכב הכימי‪ .‬ההיפולימניון‬

      ‫‪0‬‬                          ‫‪8.3-7.6‬‬    ‫‪12.0-5.3‬‬           ‫חמצן (‪)O2‬‬                                 ‫‪0 ěĢĚē ĒđėĕĤ‬‬
  ‫‪14.5-9.3‬‬                       ‫‪3.4-0.0‬‬    ‫‪8.3-1.6‬‬      ‫פחמן דו־חמצני (‪)CO2‬‬
  ‫‪9.2-2.6‬‬                                   ‫‪0.5-0.0‬‬
‫‪1.802-0.098‬‬                          ‫‪0‬‬                        ‫סולפיד (=‪)S‬‬
                               ‫‪0.076-0.022‬‬
      ‫‪0‬‬                        ‫‪0.072-0.006‬‬  ‫‪0.222-0.021‬‬       ‫חנקן כאמוניה (‪)NH3‬‬           ‫‪(ęĕĤĔĚ) ģĚđĞ‬‬   ‫‪-5‬‬                                                                        ‫‪(ĘīĎĚ) ĝĚđĚ‬‬
‫‪0.070-0.015‬‬                                 ‫‪0.264-0.067‬‬       ‫חנקן כחנקה (־‪)NO3‬‬                          ‫‪-10‬‬                                                                                ‫‪1111112521130698744305‬‬
                                   ‫‪0.002‬‬    ‫‪0.012-0.002‬‬        ‫זרחן אֹורְטֹו (‪3‬־‪)PO4‬‬                     ‫‪-15‬‬
  ‫‪227-221‬‬                        ‫‪232-219‬‬                                                                 ‫‪-20‬‬
                                              ‫‪230-216‬‬              ‫כלוריד (־‪)Cl‬‬                          ‫‪-25‬‬
                                                                                                         ‫‪-30‬‬

‫מקורות הזיהום‪ :‬בתחילת המאה העשרים התגוררה באגן‬                                                           ‫‪-35‬‬

‫ההיקוות של הכינרת אוכלוסייה שמנתה כ־‪ 20,000‬איש‪ ,‬ובסוף‬                                                         ‫‪8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1‬‬
‫המאה העשרים התרחבה האוכלוסייה והגיעה לכ־‪ 300,000‬איש‪.‬‬
‫אוכלוסייה זו מייצרת פסולת ושפכים‪ ,‬שנפחם כמובן הלך וגדל עם‬                                                     ‫‪1998 1999‬‬  ‫‪2000 2001‬‬
‫הזמן‪ .‬במשך שנים רבות זרם ביוב גולמי אל הכינרת‪ ,‬בעיקר בנהר‬
‫הירדן‪ .‬בנקודת כניסתו לכינרת נמדדו במי הירדן‪ ,‬בזמן אירועים‬                                   ‫איור ‪ :7.29‬השתנות ריכוז החמצן בעמודת המים בכינרת במהלך ‪31‬‬
‫חריגים‪ ,‬ריכוזים של ‪ 5,000‬חיידקים צואתיים בתוך דוגמה של‬
‫‪ 100‬סמ״ק מים (ברמן ואחרים‪ .)1983 ,‬במהלך שנות השמונים‬                                        ‫חודשים‪ ,‬מאוגוסט ‪ 1998‬עד פברואר ‪ ,2001‬כפי שנמדדו אחת לשבוע‬
‫נבנו מתקנים רבים לטיפול בביוב בכל אגן ההיקוות‪ ,‬בעלי נפח‬                                     ‫בתחנה ‪( A‬על פי ‪ .)Eckert and Conrad, 2001‬בחורף כל עמודת‬
                                                                                           ‫המים מעורבבת ורוויה בחמצן‪ .‬באביב נוצרת רוויית־על בפני המים עקב‬

                                                                                           ‫פריחת האצות וההטמעה‪ .‬בקיץ מתפתח השיכוב התרמי וריכוז החמצן‬

                                                                                                                        ‫יורד בהדרגה בהיפולימניון עד לאפס‪.‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159