Page 155 - israel water resources
P. 155
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 148
״טפליין״ ברמת הגולן ,זרמו 8,000מ״ק של נפט אל האגם. איגום כולל של 18מלמ״ק (גופן וגל .)1992 ,המתקן הגדול הוא
בעקבות זאת הותקנה מערכת הגנה מתאימה והסכנה חלפה מאגר עינן שבדרום עמק החולה ,האוסף את שפכי קריית שמונה.
במשך הזמן נבנו מתקנים נוספים ,ותשומת השפכים לכינרת
(בסופו של דבר הושבתה הזרמת הנפט לחלוטין). קטנה עוד ועוד .היום זורם ביוב גולמי אל האגם רק באירועים
כלל מקורות הזיהום משמשים בפועל כ״חומרי מזון״
(נוטריאנטים) ליצורים החיים בכינרת ,הם מגבירים את פריחת חריגים ,לפעמים מיישובים ולפעמים ממתקני טיפול.
האצות והחיידקים באגם ומעודדים את התפתחות בעלי החיים נוסף על הביוב העירוני ,מקורות הזיהום הגדולים הפוגעים
הניזונים מהם .הגידול הכולל בביומסה פוגע כמובן באיכות באיכות מי הכינרת הם החקלאות ,גידול הדגים ,גידול הבקר
המים המסופקים לצרכנים .הסידן ,הגופרית ,המגנזיום והפחמן והתיירות .ואולם ,בניגוד לביוב העירוני ,שניתן לאוספו ולטפל
מצויים בשפע באגם ואין ביכולתם להגביל את התפתחות בו ,קשה מאוד לאסוף זיהומים הנתרמים מהשטח הפתוח ולטפל
היצורים .לעומתם ,החנקן והזרחן ,המסופקים ממקורות בהם .מקורות אלו אכן פגעו באיכות הכינרת במשך תקופה
הזיהום השונים ,הם שני יסודות חיוניים המסוגלים להגביל את ארוכה .עם זאת ,לאחר שהתבררה השפעתם ,ננקטו כמה
התפתחות היצורים החיים (ברמן ואחרים .)1983 ,יסודות אלו פעולות שנועדו להקטין את הנזקים ולשפר את איכות המים,
נצרכים בכמויות גדולות על ידי בעלי החיים ,ולכן עודפי חנקן
וזרחן במים יכולים להביא לגידול מואץ ביותר ,ובלתי מאוזן ,של כמפורט להלן.
החקלאות האינטנסיבית באגן ההיקוות תורמת עודפי
אצות וחיידקים. דשנים וחומרי הדברה רעילים .זרימתם מתעצמת בעיקר לאחר
הביומסה וסחף השיטפונות יוצרים עכירות רבה במים. שיטפונות החורף ,המציפים את השדות .השדות החקלאיים
העכירות משתנה במשך עונות השנה ובאה לידי ביטוי שונה בעמק החולה הם גורם הזיהום הכבד ביותר באגן ההיקוות (גופן
באפילימניון ובהיפולימניון .באביב ,כשפורחות האצות ,העכירות וגל .)1992 ,ייבוש אדמת הכבול הביא לחמצונּה ,לפירוק חומר
גדלה באפילימניון ,בכל שטח האגם .לאחר שיטפונות בשל אורגני וליצירת כמויות עצומות של חנקות הנשטפות בהתמדה
סופות גשם חזקות מגיעים חומרים מרחפים ,בעיקר דרך הירדן, לאגם .בסוף הפרק מובא דיון מיוחד בבעיה זו ובהצפה המחודשת
והעכירות עולה בקצה הצפוני של האגם .באמצעות זרמי המים,
שכיוונם נגד כיוון השעון ,הרחופת של הירדן מגיעה ,לדאבוננו, של החולה ,העוזרת לפתרון הבעיה.
היישר לראש היניקה של המוביל הארצי ומסופקת לצרכנים בריכות הדגים השתרעו בתקופת השיא על שטח כולל
של 17,000דונם באגן ההיקוות של הכינרת .אחת הבעיות
(איור .)7.15 הקשות בגידול הדגים היא התקררות מי הבריכות בלילה ,בייחוד
בלילות של קרה ,הגורמת לתמותת הדגים .בעבר התגברו על
המערכת הביולוגית :מקור האנרגיה לכל תהליכי החיים הוא הבעיה בהזרמה שוטפת של מי הירדן דרך בריכות הדגים ,שמנעו
את התקררותן (עד כדי קפיאה) .המים היוצאים מהבריכה
קרינת השמש (גופן .)1991 ,אנרגיית השמש נלכדת בתהליך הכילו חומר אורגני בכמות רבה ,זרמו דרך הירדן אל הכינרת
וגרמו לזיהום כבד .המים היוצאים מהבריכות עשירים במיוחד
ההטמעה בכלורופיל שבאצות ובמקצת החיידקים .בתהליך בזרחן ,פי 100-10מריכוזו במים הנכנסים אליהן (ארן.)1978 ,
( )CnH2nOnמחומרים שאינם כשהתברר הנזק הנגרם בשל ניקוז בריכות הדגים פסק השימוש
אורגניים השמש הופכת לאנרגיה כימית זה נוצר חומר אורגני במי הירדן ,ובעיית הקרה באה על פתרונה בהעמקת הבריכות
האצורה ( H2Oו־ ,)CO2ואנרגיית (קיבול חום גבוה יותר) .כמו כן החלו לערבב כמה סוגים של
דגים בבריכה אחת ,וכך גם המזון נוצל ביעילות רבה יותר .ואולם,
בתרכובות הפחמן המחוזרות .בלילה ,כשלא מתקיים תהליך בשנים האחרונות נכנסו ענפי דיג חדשים ,ובתוכם גידול דגי פורל
וסלמון ,השוחים בהתמדה נגד הזרם .דגים אלו מחייבים זרימה
ההטמעה ,האנרגיה לתהליכי החיים מסופקת בתהליך הנשימה, תמידית של מי הירדן דרך הבריכות ,וכך התחדשה ,בעוצמה
רבה יותר ,בעיית זיהום הירדן והכינרת בעודפים של חומרי מזון
המנצל את האנרגיה הכימית האצורה בתרכובות הפחמן על ידי ופסולת של הדגים .כיום מחייבים את מגדלי הדגים לסנן את
המים המתנקזים מהבריכות והודות לכך פחת הזיהום באופן
חמצונן .ייצור האנרגיה נטו ,השווה להטמעה פחות הנשימה,
נקרא ה״ייצור הראשוני״ ( .)Berman et al. 1995היצרנים ניכר ,אך עדיין לא מספיק.
הראשוניים הם הפיטופלנקטון (תרגום מילולי :הצומח הזעיר), התיירות סביב הכינרת מוסיפה אף היא זיהום רב .בשנים
ממוצעות באים אל חופי הכינרת כשני מיליון איש במשך חמשת
היינו האצות והחיידקים ,הצפים במים בחופשיות (מסגרת .7ה). חודשי הקיץ ,והם נופשים לאורך 53ק״מ חוף .בפועל ,צפיפות
הנופשים מגיעה ל־ 200נפש לק״מ חוף ביום ,שהיא צפיפות
הייצור הראשוני בכינרת הוא בממוצע כ־ 1.7גר׳ פחמן גבוהה יחסית .אוכלוסיית הנופשים מייצרת פסולת בכמות
ניכרת ,ולפעמים גורמת לגידול של ריכוז החיידקים הצואתיים
למ״ר ביום (איור ,)7.31אך הוא משתנה במהלך השנה בין במי האגם .במהלך השנים האחרונות הותקנו שירותים במרבית
מינימום של 0.45גר׳ פחמן למ״ר ביום בחורף לבין מקסימום חופי האגם ,ואכן תשומת הביוב של הנופשים קטנה בהרבה.
להשלמת הסקירה על מקורות הזיהום ,ראוי להדגיש
של 4.0גר׳ פחמן למ״ר ביום באביב (ברמן ואחרים .)1983 ,סכום שלושה גורמים נוספים .שפכי הרפתות זורמים לפעמים בנחלים
ומתנקזים אל האגם .דיג בלתי חוקי בכינרת באמצעות שימוש
הייצור הראשוני בכינרת במהלך שנה שלמה מגיע בממוצע ברעלים (פרתיון וקוטלי חרקים שונים) גורם להרעלה ולתמותת
דגים כבדה .בהקשר זה ראוי לציין שלאחר הטלת קנסות כבדים
ל־ 635גר׳ פחמן למ״ר ,כמו שאופייני לאגמים באזורים חמים פסקה התופעה .כמו כן ,בשנת ,1971עקב חבלה בצינור הנפט
בעולם .הייצור הראשוני בכל שטח הכינרת ( 168קמ״ר) במהלך
שנה שלמה הוא בממוצע 110,000טונות פחמן (גופן וגל.)1992 ,
האצות מורכבות גם מחמצן ,ממימן ,מחנקן ומיסודות נוספים,
והמשקל הכולל של האצות הנוצרות בכינרת בשנה אחת מגיע
ליותר מ־ 600,000טונות .האצה השכיחה ביותר בכינרת היא
הפירידיניום .תכונותיה ומהלך חייה מוסברים בהמשך.
להיכן מסולקת מסה אורגנית עצומה זו בכל שנה? חלק
ממנה נטרף על ידי בעלי חיים אחרים ,חלק אחר מת ושוקע
לקרקעית והיתר זורם עם המים אל מחוץ לאגם (במוביל הארצי,
בשאיבות המקומיות ובגלישה בסכר דגניה) .בשני המסלולים
הראשונים נותרת בעצם המסה האורגנית באגם .החומר
האורגני המת משמש מזון לחיידקים ״הטרוטרופיים״ (השונים
