Page 159 - israel water resources
P. 159
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 152
שאינם רצויים באגם ,ואילו יתר המינים מטילים את ביציהם ג . באופן אמפירי התברר (על סמך סקר באגמים רבים
בקרקעית הטין העמוקה יותר ,שאינה נחשפת לאטמוספרה. בעולם) שכשהיחס N/Pיורד מתחת לערך של ,29מתרחשת
תהליך זה רצוי גם הוא ,כי סרדינים מעטים יותר יאכלו פריחת כחוליות ( .)Gophen et al., 1999בעבר היה היחס N/P
פחות זואופלנקטון ,וגידול אוכלוסיית הזואופלנקטון יביא בכינרת בתחום .56-54במשך 25שנים ,ברבע האחרון של המאה
לאכילת הפיטופלנקטון ולהקטנת העכירות .אם יתברר העשרים ירדה תשומת החנקן לכינרת בעקבות הטיפול בביוב,
שחשיפתם של שטחי ההטלה לאטמוספרה פוגעת אף בדגי ובו בזמן גדלה תשומת הזרחן מבריכות דגי הפורלים ומאדמות
האמנון ,אפשר כמובן לאכלס אותם באופן מלאכותי ,כמו הכבול בחולה .כמו כן נצפתה תופעה בלתי ברורה :היחס
הכמותי של רכיבי הזרחן השתנה ,החלק המומס והחלק האורגני
שנעשה פעמים רבות בעבר. גדלו ,ולעומתם קטנה כמות הזרחן החלקיקי .שינויים אלו גרמו
מקצת החוקרים טוענים שהורדת המפלס תקטין את נפח לשינוי ביחס המומסים באגם ,וכנראה משום כך פרחו האצות
ההיפולימניון בלבד ,מכיוון שעובי האפילימניון נקבע על הכחוליות .שיכוב האגם גורם לכך שתנאי התפתחות הכחוליות
ידי מאזן הקרינה והוא אינו צפוי להשתנות .הקטנת נפחו (מחסור בחנקן) קיימים בחודשי אוגוסט-אוקטובר בלבד ,כי אז
של ההיפולימניון תקטין את נפח החמצן ההתחלתי המומס מאגר החנקן בכינרת קיים בצורת 1,000טון אמוניה בהיפולימניון
בו ,ועל כן יתפתחו בו תנאים מחזרים בעונה מוקדמת ועוד 20טון אמוניה בלבד באפילימניון ,במקום שבו מתקיים
יותר ,תנאים שיהיו קיצוניים יותר וישפיעו על מחזור תהליך ההטמעה .חוקרים אחרים טוענים שפריחת הכחוליות
החנקן והגופרית באגם .חוקרים אחרים אינם רואים סכנה אינה תלויה ביחס N/Pאלא בשינויים חדים במפלס המים באגם,
ויש חוקרים אחרים הטוענים שפריחת הכחוליות תלויה בריכוז
בתהליך זה. הסלניום הנשטף מעמק החולה אל האגם .תופעות אלו עדיין
בפועל ,רום הקו האדום בכינרת אינו נקבע על ידי אנשי המדע אינן מובנות ,והן מושא למחקרים רבים (.)Zohary, 2004
החוקרים את הכינרת והחלוקים בדעותיהם ,אלא הוא תוצאה
בלתי רצויה של מדיניות ניהול משאבי המים בארץ ,שאפשרה השפעת מפלס מים נמוך :משבר המים הממושך שפקד את
לשאוב מכל המאגרים כמות מים הגדולה לאין שיעור מהכמות
המתחדשת בהם באופן טבעי .בכל מקרה ,כשבלית ברירה מדינת ישראל הביא לחיסול יתרות המים בכל המאגרים בארץ,
שואבים מים מהכינרת ויוצרים חוב הידרולוגי ,ראוי שתהיה ובכללם הכינרת .ירידת המפלס הביאה כאמור לשינויים בהגדרת
תוכנית מפורטת להחזר הגירעון בשנים הבאות .באופן עקרוני, הקו האדום התחתון .הקשר בין מפלס נמוך לבין המליחות היה
המדיניות העתידית חייבת להימנע מהורדת המפלס אל מתחת נתון במחלוקת חריפה בין החוקרים ונדון בהרחבה בראשית
הפרק ,ונראה שבסופו של דבר אין סכנה שהורדת המפלס תביא
לקו האדום (רשות המים.)2012 , לפריצת תמלחות מהקרקעית .ואולם ,בעניין השפעת המפלס
הנמוך על המערכת הביולוגית ועל איכות המים באגם עדיין יש
7.6ייבוש החולה והצפת ּה חילוקי דעות חריפים בין החוקרים (סוקניק .)2001 ,המחלוקת
מחדש מתמקדת בנקודות העיקריות הבאות:
א .הטענה המסורתית היא שכל שינוי עלול להפר את שיווי
מבנה עמק החולה :עמק החולה מוגבל בהעתקים גבוהים: המשקל הטבעי באגם ,והחשש מהבלתי ידוע מחייב איסור
על הורדת הקו האדום התחתון באגם .הסכנה החמורה
במזרח — רמת הגולן ,במערב — הרי נפתלי .בדרומו מוגבל ביותר היא אאוטריפיקציה של האפילימניון ,העלולה
העמק ברמת כורזים הגבוהה ממנו ,אך הירדן מנקז את העמק להתרחש בעקבות פריחה בלתי נשלטת של אצות ,הצורכות
דרומה דרך אפיק צר שהתחתר בין רמת כורזים לבין רמת כמות עצומה של חמצן .צריכת חמצן מוגברת עלולה לגרום
הגולן .התנועות (הטקטוניות) לאורך שבריו של בקע ים המלח למחסור בחמצן ,וזה עלול להביא לתמותה פתאומית של
גורמות לשקיעת התשתית הסלעית של העמק .לעומתן ,תהליכי היצורים החיים באגם .פריחת האצות הכחוליות בשנת
הסחיפה ממלאים את העמק בסחף .שינויים בקצב התהליכים 1994מוכיחה שפריחות פתאומיות עלולות להתרחש ללא
יצרו בעבר מצבים שבהם העמק לא התנקז דרומה (Kafri et al., כל התרעה מוקדמת (זהרי והמברייט .)1995 ,חוקרים אחרים
.)1983נוסף על כך ,התפרצויות געשיות ברמת הגולן וזרימת טענו את ההפך המוחלט ( .)Gophen, 2000הסתלקות
קילוחי לבה לתוך אפיק הירדן חסמו לפעמים את זרימת המים הפירידיניום ,מאז ,1994והופעת האצות הכחוליות אינן
בתוכו .ה״סתימות״ נפתחו לאחר זמן בגלל התחתרות הנהר נובעות מירידת המפלס ,אלא משינויים בתשומת המזהמים
לאחור ,ובמשך ההיסטוריה הגאולוגית נוצרו ונעלמו אגם החולה לאגם ובהרכבם .שינוי סוג הפיטופלנקטון (אצות כחוליות
והביצות לסירוגין .שטח האגם ושטח הביצות השתנו במהלך במקום פירידיניום) היא תופעה חיובית כשלעצמה,
הפלייסטוקן (תקופה של מיליון השנים האחרונות) בגלל שינויים מכיוון שהייצור הראשוני מתמעט ,כמות הביומסה באגם
אקלימיים בין התקופות הקרחוניות לבין־קרחוניות .באגם שקע מצטמצמת ועכירות מי האגם קטנה .האצות האחרות
בדרך כלל חוואר ,ובביצות הצטברה אדמת כבול .בקידוחים הפורחות באגם עדיפות ,מאחר שהן נאכלות על ידי
רדודים בעמק החולה מוצאים חילופים של חוואר וכבול בצורת
אצבעות ,המעידות על שינויים בהשתרעות האגם .אדמת הכבול הזואופלנקטון ,בניגוד לפירידיניום.
עשירה במיוחד בגופרית (המגיע ל־ 2%מהמשקל הכולל) .הכבול ב .מקצת החוקרים טוענים שחשיפת קרקעית האגם הרדודה
נוצר מכיוון שקצב החמצון אינו מספיק לסלק את כל החומר (ה״ליטורל״) לאטמוספרה תקטין את שטחי ההטלה של
הדגים (הזקוקים לחופים אבניים) ,וכך תיפגע שרשרת המזון
האורגני הנוצר בביצות. וישתנה שיווי המשקל הביולוגי .חוקרים אחרים טוענים
שחשיפת הליטורל לאטמוספרה תפגע בעיקר בסרדינים,