Page 159 - israel water resources
P. 159

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                                                                         ‫‪152‬‬

‫שאינם רצויים באגם‪ ,‬ואילו יתר המינים מטילים את ביציהם‬            ‫ג	‪.‬‬  ‫באופן אמפירי התברר (על סמך סקר באגמים רבים‬
‫בקרקעית הטין העמוקה יותר‪ ,‬שאינה נחשפת לאטמוספרה‪.‬‬                     ‫בעולם) שכשהיחס ‪ N/P‬יורד מתחת לערך של ‪ ,29‬מתרחשת‬
‫תהליך זה רצוי גם הוא‪ ,‬כי סרדינים מעטים יותר יאכלו‬                    ‫פריחת כחוליות (‪ .)Gophen et al., 1999‬בעבר היה היחס ‪N/P‬‬
‫פחות זואופלנקטון‪ ,‬וגידול אוכלוסיית הזואופלנקטון יביא‬                 ‫בכינרת בתחום ‪ .56-54‬במשך ‪ 25‬שנים‪ ,‬ברבע האחרון של המאה‬
‫לאכילת הפיטופלנקטון ולהקטנת העכירות‪ .‬אם יתברר‬                        ‫העשרים ירדה תשומת החנקן לכינרת בעקבות הטיפול בביוב‪,‬‬
‫שחשיפתם של שטחי ההטלה לאטמוספרה פוגעת אף בדגי‬                        ‫ובו בזמן גדלה תשומת הזרחן מבריכות דגי הפורלים ומאדמות‬
‫האמנון‪ ,‬אפשר כמובן לאכלס אותם באופן מלאכותי‪ ,‬כמו‬                     ‫הכבול בחולה‪ .‬כמו כן נצפתה תופעה בלתי ברורה‪ :‬היחס‬
                                                                     ‫הכמותי של רכיבי הזרחן השתנה‪ ,‬החלק המומס והחלק האורגני‬
                                  ‫שנעשה פעמים רבות בעבר‪.‬‬             ‫גדלו‪ ,‬ולעומתם קטנה כמות הזרחן החלקיקי‪ .‬שינויים אלו גרמו‬
‫מקצת החוקרים טוענים שהורדת המפלס תקטין את נפח‬                        ‫לשינוי ביחס המומסים באגם‪ ,‬וכנראה משום כך פרחו האצות‬
‫ההיפולימניון בלבד‪ ,‬מכיוון שעובי האפילימניון נקבע על‬                  ‫הכחוליות‪ .‬שיכוב האגם גורם לכך שתנאי התפתחות הכחוליות‬
‫ידי מאזן הקרינה והוא אינו צפוי להשתנות‪ .‬הקטנת נפחו‬                   ‫(מחסור בחנקן) קיימים בחודשי אוגוסט‪-‬אוקטובר בלבד‪ ,‬כי אז‬
‫של ההיפולימניון תקטין את נפח החמצן ההתחלתי המומס‬                     ‫מאגר החנקן בכינרת קיים בצורת ‪ 1,000‬טון אמוניה בהיפולימניון‬
‫בו‪ ,‬ועל כן יתפתחו בו תנאים מחזרים בעונה מוקדמת‬                       ‫ועוד ‪ 20‬טון אמוניה בלבד באפילימניון‪ ,‬במקום שבו מתקיים‬
‫יותר‪ ,‬תנאים שיהיו קיצוניים יותר וישפיעו על מחזור‬                     ‫תהליך ההטמעה‪ .‬חוקרים אחרים טוענים שפריחת הכחוליות‬
‫החנקן והגופרית באגם‪ .‬חוקרים אחרים אינם רואים סכנה‬                    ‫אינה תלויה ביחס ‪ N/P‬אלא בשינויים חדים במפלס המים באגם‪,‬‬
                                                                     ‫ויש חוקרים אחרים הטוענים שפריחת הכחוליות תלויה בריכוז‬
                                                    ‫בתהליך זה‪.‬‬       ‫הסלניום הנשטף מעמק החולה אל האגם‪ .‬תופעות אלו עדיין‬

‫בפועל‪ ,‬רום הקו האדום בכינרת אינו נקבע על ידי אנשי המדע‬                       ‫אינן מובנות‪ ,‬והן מושא למחקרים רבים (‪.)Zohary, 2004‬‬
‫החוקרים את הכינרת והחלוקים בדעותיהם‪ ,‬אלא הוא תוצאה‬
‫בלתי רצויה של מדיניות ניהול משאבי המים בארץ‪ ,‬שאפשרה‬                  ‫השפעת מפלס מים נמוך‪ :‬משבר המים הממושך שפקד את‬
‫לשאוב מכל המאגרים כמות מים הגדולה לאין שיעור מהכמות‬
‫המתחדשת בהם באופן טבעי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬כשבלית ברירה‬                       ‫מדינת ישראל הביא לחיסול יתרות המים בכל המאגרים בארץ‪,‬‬
‫שואבים מים מהכינרת ויוצרים חוב הידרולוגי‪ ,‬ראוי שתהיה‬                 ‫ובכללם הכינרת‪ .‬ירידת המפלס הביאה כאמור לשינויים בהגדרת‬
‫תוכנית מפורטת להחזר הגירעון בשנים הבאות‪ .‬באופן עקרוני‪,‬‬               ‫הקו האדום התחתון‪ .‬הקשר בין מפלס נמוך לבין המליחות היה‬
‫המדיניות העתידית חייבת להימנע מהורדת המפלס אל מתחת‬                   ‫נתון במחלוקת חריפה בין החוקרים ונדון בהרחבה בראשית‬
                                                                     ‫הפרק‪ ,‬ונראה שבסופו של דבר אין סכנה שהורדת המפלס תביא‬
                                  ‫לקו האדום (רשות המים‪.)2012 ,‬‬       ‫לפריצת תמלחות מהקרקעית‪ .‬ואולם‪ ,‬בעניין השפעת המפלס‬
                                                                     ‫הנמוך על המערכת הביולוגית ועל איכות המים באגם עדיין יש‬
    ‫‪ 7.6‬ייבוש החולה והצפת ּה‬                                         ‫חילוקי דעות חריפים בין החוקרים (סוקניק‪ .)2001 ,‬המחלוקת‬

                   ‫מחדש‬                                                                          ‫מתמקדת בנקודות העיקריות הבאות‪:‬‬
                                                                     ‫א‪ 	.‬הטענה המסורתית היא שכל שינוי עלול להפר את שיווי‬
‫מבנה עמק החולה‪ :‬עמק החולה מוגבל בהעתקים גבוהים‪:‬‬                      ‫המשקל הטבעי באגם‪ ,‬והחשש מהבלתי ידוע מחייב איסור‬
                                                                     ‫על הורדת הקו האדום התחתון באגם‪ .‬הסכנה החמורה‬
‫במזרח — רמת הגולן‪ ,‬במערב — הרי נפתלי‪ .‬בדרומו מוגבל‬                   ‫ביותר היא אאוטריפיקציה של האפילימניון‪ ,‬העלולה‬
‫העמק ברמת כורזים הגבוהה ממנו‪ ,‬אך הירדן מנקז את העמק‬                  ‫להתרחש בעקבות פריחה בלתי נשלטת של אצות‪ ,‬הצורכות‬
‫דרומה דרך אפיק צר שהתחתר בין רמת כורזים לבין רמת‬                     ‫כמות עצומה של חמצן‪ .‬צריכת חמצן מוגברת עלולה לגרום‬
‫הגולן‪ .‬התנועות (הטקטוניות) לאורך שבריו של בקע ים המלח‬                ‫למחסור בחמצן‪ ,‬וזה עלול להביא לתמותה פתאומית של‬
‫גורמות לשקיעת התשתית הסלעית של העמק‪ .‬לעומתן‪ ,‬תהליכי‬                  ‫היצורים החיים באגם‪ .‬פריחת האצות הכחוליות בשנת‬
‫הסחיפה ממלאים את העמק בסחף‪ .‬שינויים בקצב התהליכים‬                    ‫‪ 1994‬מוכיחה שפריחות פתאומיות עלולות להתרחש ללא‬
‫יצרו בעבר מצבים שבהם העמק לא התנקז דרומה (‪Kafri et al.,‬‬              ‫כל התרעה מוקדמת (זהרי והמברייט‪ .)1995 ,‬חוקרים אחרים‬
‫‪ .)1983‬נוסף על כך‪ ,‬התפרצויות געשיות ברמת הגולן וזרימת‬                ‫טענו את ההפך המוחלט (‪ .)Gophen, 2000‬הסתלקות‬
‫קילוחי לבה לתוך אפיק הירדן חסמו לפעמים את זרימת המים‬                 ‫הפירידיניום‪ ,‬מאז ‪ ,1994‬והופעת האצות הכחוליות אינן‬
‫בתוכו‪ .‬ה״סתימות״ נפתחו לאחר זמן בגלל התחתרות הנהר‬                    ‫נובעות מירידת המפלס‪ ,‬אלא משינויים בתשומת המזהמים‬
‫לאחור‪ ,‬ובמשך ההיסטוריה הגאולוגית נוצרו ונעלמו אגם החולה‬              ‫לאגם ובהרכבם‪ .‬שינוי סוג הפיטופלנקטון (אצות כחוליות‬
‫והביצות לסירוגין‪ .‬שטח האגם ושטח הביצות השתנו במהלך‬                   ‫במקום פירידיניום) היא תופעה חיובית כשלעצמה‪,‬‬
‫הפלייסטוקן (תקופה של מיליון השנים האחרונות) בגלל שינויים‬             ‫מכיוון שהייצור הראשוני מתמעט‪ ,‬כמות הביומסה באגם‬
‫אקלימיים בין התקופות הקרחוניות לבין־קרחוניות‪ .‬באגם שקע‬               ‫מצטמצמת ועכירות מי האגם קטנה‪ .‬האצות האחרות‬
‫בדרך כלל חוואר‪ ,‬ובביצות הצטברה אדמת כבול‪ .‬בקידוחים‬                   ‫הפורחות באגם עדיפות‪ ,‬מאחר שהן נאכלות על ידי‬
‫רדודים בעמק החולה מוצאים חילופים של חוואר וכבול בצורת‬
‫אצבעות‪ ,‬המעידות על שינויים בהשתרעות האגם‪ .‬אדמת הכבול‬                                            ‫הזואופלנקטון‪ ,‬בניגוד לפירידיניום‪.‬‬
‫עשירה במיוחד בגופרית (המגיע ל־‪ 2%‬מהמשקל הכולל)‪ .‬הכבול‬                ‫ב	‪ .‬מקצת החוקרים טוענים שחשיפת קרקעית האגם הרדודה‬
‫נוצר מכיוון שקצב החמצון אינו מספיק לסלק את כל החומר‬                  ‫(ה״ליטורל״) לאטמוספרה תקטין את שטחי ההטלה של‬
                                                                     ‫הדגים (הזקוקים לחופים אבניים)‪ ,‬וכך תיפגע שרשרת המזון‬
                                            ‫האורגני הנוצר בביצות‪.‬‬    ‫וישתנה שיווי המשקל הביולוגי‪ .‬חוקרים אחרים טוענים‬
                                                                     ‫שחשיפת הליטורל לאטמוספרה תפגע בעיקר בסרדינים‪,‬‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164