Page 160 - israel water resources
P. 160

‫פרק ‪ :7‬אגם הכינרת ‪153‬‬

‫‪ 60,000‬דונם קרקע חקלאית‪ ,‬המעובדת באינטנסיביות (איור‬       ‫פרויקט הייבוש‪ :‬בתחילת המאה העשרים היו בעמק החולה‬
‫‪ .)7.36‬בקצה הדרומי של העמק הושארו ‪ 3,000‬דונם של שמורה‬
‫טבעית‪ ,‬ועדיין מוצאים בה גומא פפירוס‪ .‬הייבוש נעשה על ידי‬   ‫‪ 13‬קמ״ר אגם ועוד ‪ 47‬קמ״ר ביצות עונתיות שהשתרעו מצפון‬
‫חפירת שתי תעלות ניקוז גדולות והעמקת אפיק הירדן‪ ,‬ש ִאפשרו‬  ‫לאגם (איור ‪ .)7.35‬האזור היה מכוסה בצמחיית גומא פפירוס‪.‬‬
‫זרימת מים חופשית דרומה והורידו את מפלס מי התהום בעמק‪.‬‬     ‫תנודות במפלס מי התהום בשיעור של ‪ 1.5‬מ׳ בין שיא הקיץ לשיא‬
‫מבחינת משק המים‪ ,‬ייבוש עמק החולה הקטין את שטח פני‬         ‫החורף שינו את שטח הביצות בין ‪ 8,000‬ל־‪ 47,000‬דונם‪ .‬פרויקט‬
                                                          ‫ייבוש החולה (מסגרת ‪.7‬ז)‪ ,‬שהתבצע בשנים ‪ ,1959-1951‬תרם‬

‫איור ‪ :7.35‬תצלום (מבט לכיוון דרום) של עמק החולה לפני הייבוש‪ .‬נהר הירדן מתפתל בעמק השומם בין הביצות ומתנקז אל האגם‬
                                                                                         ‫(צילום‪ :‬זולטן קלוגר‪.)1939 ,‬‬

‫את המכשול התחבורתי‪ .‬בדיעבד התברר‬         ‫הצנע בראשית ימיה של המדינה והעלייה‬      ‫‪.7‬ז‪ .‬ייבוש החולה‪:‬‬
‫ששתי הסיבות הראשונות בלבד היו מוצדקות‪.‬‬         ‫הגדולה שזעקה למקורות פרנסה‪.‬‬
‫הממשלה והמתיישבים לא היו מודעים‬                                                ‫ייבוש ביצות החולה היה אחד המפעלים‬
‫לערך האקולוגי של הביצות ושל המינים‬       ‫מטרות המפעל היו‪( :‬א) לפתח‬             ‫הגדולים שיזמה ממשלת ישראל לאחר‬
‫הנדירים של בעלי החיים והצמחים שהתפתחו‬    ‫אדמה חקלאית שתהיה מקור פרנסה‬          ‫הקמת המדינה ונחשב לאחד משיאי‬
‫במקום‪ ,‬ומובן שגם הפוטנציאל התיירותי של‬   ‫למתיישבים; (ב) להגדיל את פוטנציאל‬     ‫ההגשמה במדינה המתחדשת (לבנה‪.)1994 ,‬‬
‫האזור לא היה ידוע‪ .‬עם זאת אנשי אקדמיה‬    ‫המים באמצעות הפחתה של איבוד המים‬      ‫המפעל היה המשך ישיר לעשייה הציונית‬
‫וחובבי טבע בודדים הבינו זאת‪ ,‬ואף העריכו‬  ‫בהתאדות מהאגם ומהביצות; (ג) לייבש‬     ‫שהביאה את החלוצים לארץ ישראל במטרה‬
‫שהמפעל איננו מבטיח כפי שהצטייר‪.‬‬          ‫את הביצות שקיננו בהן היתושים הגורמים‬  ‫להפריח את השממה‪ ,‬ונתפס כמהפכה‬
‫ההתארגנות נגד המפעל הביאה להולדתה‬        ‫להתפרצות הקדחת; (ד) לנצל את הכבול‬     ‫בסדרי בראשית‪ .‬במבט לאחור‪ ,‬פיתוח‬
‫של ״החברה להגנת הטבע״ (לבנה‪)1994 ,‬‬       ‫כדשן חקלאי וכמקור אנרגיה; (ה) לסלק‬    ‫החקלאות נחשב אז כמו שנחשב כיום פיתוח‬
‫ולהקמת ״שמורת הטבע״ בקצה הדרומי של‬                                             ‫תעשיית ההייטק‪ ,‬ובייחוד על רקע שנות‬

                               ‫האגם‪.‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165