Page 160 - israel water resources
P. 160
פרק :7אגם הכינרת 153
60,000דונם קרקע חקלאית ,המעובדת באינטנסיביות (איור פרויקט הייבוש :בתחילת המאה העשרים היו בעמק החולה
.)7.36בקצה הדרומי של העמק הושארו 3,000דונם של שמורה
טבעית ,ועדיין מוצאים בה גומא פפירוס .הייבוש נעשה על ידי 13קמ״ר אגם ועוד 47קמ״ר ביצות עונתיות שהשתרעו מצפון
חפירת שתי תעלות ניקוז גדולות והעמקת אפיק הירדן ,ש ִאפשרו לאגם (איור .)7.35האזור היה מכוסה בצמחיית גומא פפירוס.
זרימת מים חופשית דרומה והורידו את מפלס מי התהום בעמק. תנודות במפלס מי התהום בשיעור של 1.5מ׳ בין שיא הקיץ לשיא
מבחינת משק המים ,ייבוש עמק החולה הקטין את שטח פני החורף שינו את שטח הביצות בין 8,000ל־ 47,000דונם .פרויקט
ייבוש החולה (מסגרת .7ז) ,שהתבצע בשנים ,1959-1951תרם
איור :7.35תצלום (מבט לכיוון דרום) של עמק החולה לפני הייבוש .נהר הירדן מתפתל בעמק השומם בין הביצות ומתנקז אל האגם
(צילום :זולטן קלוגר.)1939 ,
את המכשול התחבורתי .בדיעבד התברר הצנע בראשית ימיה של המדינה והעלייה .7ז .ייבוש החולה:
ששתי הסיבות הראשונות בלבד היו מוצדקות. הגדולה שזעקה למקורות פרנסה.
הממשלה והמתיישבים לא היו מודעים ייבוש ביצות החולה היה אחד המפעלים
לערך האקולוגי של הביצות ושל המינים מטרות המפעל היו( :א) לפתח הגדולים שיזמה ממשלת ישראל לאחר
הנדירים של בעלי החיים והצמחים שהתפתחו אדמה חקלאית שתהיה מקור פרנסה הקמת המדינה ונחשב לאחד משיאי
במקום ,ומובן שגם הפוטנציאל התיירותי של למתיישבים; (ב) להגדיל את פוטנציאל ההגשמה במדינה המתחדשת (לבנה.)1994 ,
האזור לא היה ידוע .עם זאת אנשי אקדמיה המים באמצעות הפחתה של איבוד המים המפעל היה המשך ישיר לעשייה הציונית
וחובבי טבע בודדים הבינו זאת ,ואף העריכו בהתאדות מהאגם ומהביצות; (ג) לייבש שהביאה את החלוצים לארץ ישראל במטרה
שהמפעל איננו מבטיח כפי שהצטייר. את הביצות שקיננו בהן היתושים הגורמים להפריח את השממה ,ונתפס כמהפכה
ההתארגנות נגד המפעל הביאה להולדתה להתפרצות הקדחת; (ד) לנצל את הכבול בסדרי בראשית .במבט לאחור ,פיתוח
של ״החברה להגנת הטבע״ (לבנה)1994 , כדשן חקלאי וכמקור אנרגיה; (ה) לסלק החקלאות נחשב אז כמו שנחשב כיום פיתוח
ולהקמת ״שמורת הטבע״ בקצה הדרומי של תעשיית ההייטק ,ובייחוד על רקע שנות
האגם.