Page 162 - israel water resources
P. 162
פרק :7אגם הכינרת 155
ההצפה המחודשת — האגמון :פרויקט הצפת החולה ,שהחל בזמן השיטפונות .אדמת הביצה המיובשת הפכה למקור עיקרי
של חומרי זיהום לכינרת .תרכובות החנקן שהצטברו בכינרת
בשנת ,1994נועד לשקם את הקרקעות הנותרות באמצעות שימשו חומר מזון וזירזו את גידול האצות ואת התרבות בעלי
שליטה על מפלס מי התהום באופן שהשטח ינוקז בחורף ויימנע החיים הניזונים מהן .במשך הזמן התברר שייבוש החולה הוא
מהתייבשות בקיץ .המטרה השנייה הייתה למנוע ניקוז מים
עתירי חנקן לכינרת .המטרה השלישית הייתה פיתוח תיירות, הגורם העיקרי לירידת איכותם של מי הכינרת.
באמצעות הכשרת 5,000דונם פארק (בשטח שננטש) ובתוכו בשנות השמונים התגלו בעיות קשות בפוריות הקרקע
1,100דונם אגם מחודש (שחם .)1994 ,לצורך הפרויקט שוקם בעמק החולה .הקרקע שהתחמצנה הידלדלה בחומרי המזון
אפיקו המקורי של הירדן ,נחפרו מחדש תעלות ניקוז ונבנו בהן שבה (בעיקר מיקרו־נוטריאנטים) וגדל הצורך בדישון .מוליכותה
סכרים רבים כדי לאפשר הכנסת מים והוצאתם כנדרש ולשמור ההידראולית הנמוכה של הקרקע הצטרפה למגרעות והקשתה
על מפלס מים מיטבי (מפלס מי התהום נמצא בשיווי משקל עם את העיבוד החקלאי .במשך השנים ננטשו 5,000דונם .הזנחת
מפלס המים בתעלות) .המים עתירי החנקות המנוקזים מהעמק
נאספים למאגר עינן ומטופלים (עם מי הביוב של קריית שמונה) הקרקע המריצה חמצון נוסף ושפיעת חומרי מזון לכינרת.
עבור השקיה בגליל העליון המזרחי .האגם הקטן במרכז נקרא במבט לאחור ,המטרה של הכשרת קרקע להתיישבות
״אגמון״ (איור )7.37משתי סיבות :הראשונה ,בשל היותו אגם על חשבון הביצות הוגשמה ,ואכן עד היום מעבדים הקיבוצים
קטן ,והשנייה ,על שם אחד ממיני הצמחים הטיפוסיים .עם והמושבים באזור את מרבית השטח .עם זאת תהליכי ההרס
תחילתו של פרויקט השיקום הוקם צוות מחקר בין־תחומי שהתפתחו בהדרגה הביאו את הרשויות לחשיבה מחודשת.
שנועד לבצע ניטור שוטף ולהתגבר על בעיות העלולות להתעורר מחקר הידרולוגי ,חקלאי ואקולוגי ללימוד הבעיות של אדמת
במהלך השיקום (לבנון ואחרים .)1994 ,החוקרים בדקו את הכבול החל בשנות השבעים והתרחב עם הזמן .המסקנה הייתה
האפשרות לאכלוס מחודש של מיני צמחים ובעלי חיים שנכחדו שיש לשקם את העמק ,והוצעו מגוון רעיונות ותוכניות .במהלך
מן העמק .הצוות עקב אחר המערכת האקולוגית שהתפתחה
ובחן את איכות המים באגמון ובסביבתו (מרקל ואחרים.)1997 , שנות המחקר התבררו כמה תהליכים ,כדלהלן:
המחקרים הבהירו אף את המנגנונים הכימיים ,הפיזיקליים א .התכונות ההידראוליות של הכבול נקבעו במעבדה (Dasberg
והביולוגיים שגרמו לשינויים באיכות המים ולהופעתם של מיני ,)and Neuman, 1977ומשטר הזרימה התת־קרקעי נחקר
בשדה ( .)Neuman and Dasberg, 1977הממצא העיקרי
צמחים ובעלי חיים או להסתלקותם. היה שמי התהום בעמק החולה יוצרים מערכת ארטזית.
במבט לאחור ,המטרות העיקריות של פרויקט ייבוש במילים אחרות ,מי התהום מצויים בלחץ גדול יותר ככל
הביצות בעמק החולה הוגשמו (אבנימלך .)1994 ,אכן נוצרו שמעמיקים ,ולכן באופן טבעי הם שואפים לזרום כלפי
מקורות פרנסה ,ומרבית השדות מניבים תוצרת חקלאית עד מעלה ,אל פני השטח .בעקבות זאת ,תוצרי הפירוק של
היום .ואולם ,המתכננים לא היו מודעים לתהליכים הכימיים אדמת הכבול מגיעים לפני השטח ובזמן שיטפונות החורף
והפיזיקליים שהתרחשו בקרקעות הכבול ,ונזקים רבים נגרמו
לקרקעות ולכינרת .למרבה המזל ,התהליכים הם הפיכים הם זורמים לכינרת.
והמעוות תוקן .הטוענים שההצפה המחודשת מוכיחה שפרויקט ב .תהליכי הניטריפיקציה (חמצון אמוניה לחנקה) והדה־
ייבוש החולה היה משגה חוטאים לאמת .עם זאת ,בראייה קדימה, ניטריפיקציה (חיזור חנקה לגז חנקן) נבחנו כמותית כדי
כל פרויקט פיתוח במשק המים ראוי שילווה במערכת ניטור ,כדי לאתר את הגורמים המשפיעים על קצבם .נמצא שבאמצעות
לזהות נזקים בשלבים הראשונים .בפרויקט ייבוש החולה התגלו ה ְמטרה על קרקעות יבשות ניתן להקטין את קצב יצירתן
של החנקות ( ,)Avnimelech et al., 1978וכן נמצא שגידולי
הנזקים רק לאחר 20-15שנה ,ורק אז התעוררו לטפל בבעיה. מספוא מסוימים צורכים חנקן באופן מוגבר וכך מונעים את
שטיפתו לכינרת (.)Levin and Leshem, 1978
ג .נמצא שהדרך הטובה ביותר לעצור את תהליכי ההרס היא
בשליטה על מפלס מי התהום .ההמלצה הייתה לשמור על
מפלס מי התהום בעומק 120ס״מ בקיץ ולאפשר למפלס
להתרומם לאחר הגשמים עד לעומק של 60ס״מ בחורף.
כך ניתן יהיה לשמור על הקרקע רטובה ולהקטין את פירוק
החומר האורגני למינימום.
ד .מחקרים נוספים ,שאינם קשורים בהכרח לממשק המים,
הביאו לשיפורים בשיטות העיבוד ,שיטות ההשקיה ,שימוש
בחומרי הדישון והתאמת זנים.
איור :7.37האגמון בעמק החולה ,וברקע הרי נפתלי
(צילום :חיים גבירצמן).
