Page 167 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪160‬‬

‫משום כך‪ ,‬התווך הנקבובי של אקוות החוף בנוי מכמה‬ ‫‪ęĕďđČ‬‬ ‫‪ĐĤĕĔ 'Ě‬‬
‫סוגים של סלעים‪ :‬חולות‪ ,‬סלעי כורכר (אבן חול גירית)‪ ,‬קרקעות‬ ‫‪ęĕĐ‬‬ ‫‪100‬‬
‫חמרה אדומות וחרסיות‪ .‬השכבה הבלתי חדירה בבסיס האקווה‪,‬‬ ‫‪ěđėĕĦĐ‬‬
‫הנקראת ״חבורת ה ָסקייה״ (‪ ,)Gvirtzman, 1969‬בנויה מחרסית‬ ‫‪0‬‬
‫עבה וכבדה וזמנה מה ֵאאוקן העליון עד הפליוקן‪ ,‬היינו העידנים‬ ‫‪ĦĕĝĤē ĦĥďĞ‬‬
‫הגאולוגיים שהחלו לפני יותר מ־‪ 35‬מיליון שנים והסתיימו לפני‬ ‫‪ĕĜĕč ěĠ‬‬ ‫‪-100‬‬

‫כמיליון שנה‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-200‬‬
‫החולות וסלעי הכורכר‪ ,‬שהם השלד הנקבובי של האקווה‪,‬‬ ‫‪ęđĐĦĐ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪15 Ě"ģ‬‬
‫מאפשרים תנועת מי תהום מהירה דרכם‪ .‬ואולם‪ ,‬עדשות‬ ‫‪ĐčĕČĥ ēđďĕģ‬‬ ‫‪(ĐĤĕďē Đčėĥ) Ęđē‬‬
‫החרסית הדקות‪ ,‬המשתרעות לפעמים על אזורים נרחבים‪,‬‬ ‫‪(ĐĤĕďē Đčėĥ) ĤėĤđė‬‬ ‫‪'Ě‬‬
‫מקשות את זרימת המים‪ .‬כך נחלקת האקווה לכמה תת־אקוות‪.‬‬ ‫‪ęĕĐ ęĕēĚĘĠ‬‬ ‫‪(ĐĢēĚĘ ĐĤĕďē Đčėĥ) ĔĕĔ‬‬ ‫‪100‬‬
‫חלוקה זו בולטת במיוחד בחלקה המערבי של האקווה‪ .‬האקווה‬ ‫‪ěđėĕĦĐ‬‬ ‫‪(ĐĤĕďē ĕĦĘč Đčėĥ) ĦĕĝĤē‬‬
‫העליונה היא אקווה חופשית (אקווה פרֵי ָאטית)‪ ,‬היינו המפלס‬ ‫‪(ĐĤĕďē ĕĦĘč Đčėĥ) ĐĕģĝĐ ĤČđđē‬‬ ‫‪0‬‬
‫יכול לעלות או לרדת בחופשיות‪ ,‬והאחרות כלואות (תחת שכבה‬ ‫‪(ĐĢēĚĘ ĐĤĕďē Đčėĥ) ěđĔĤģ‬‬
‫אטימה המשמשת כגג)‪ .‬בחלקה המזרחי של האקווה עדשות‬ ‫‪(ĐĤĕďē Đčėĥ) ĔĕĚđĘđďđ ĤĕĎ‬‬
‫החרסית נעלמות והאקווה חופשית כולה‪ .‬המרחב התלת־‬
‫ממדי של האקווה מוצג באופן מוחשי באמצעות אוסף חתכים‬ ‫‪ĐďĘđē‬‬
‫גאוהידרולוגיים הניצבים לחוף הים (טולמאץ׳‪,1980-1977 ,‬‬
‫‪ ,)1991‬ולאחרונה אף באמצעות אוסף מפות ממוחשב (בשיטת‬ ‫‪ĕĜĕč ěĠ‬‬ ‫‪-100‬‬
‫‪ ,GIS‬מערכת מידע גאוגרפי)‪ ,‬המתבססות על כ־‪ 4,000‬קידוחים‪,‬‬

‫שואבים ושאינם שואבים כאחד (רוזנזפט ואחרים‪.)1995 ,‬‬

‫תכונות הידראוליות וזרימה‪ :‬מי התהום באקוות החוף‬ ‫‪05‬‬ ‫‪-200‬‬
‫‪10 15 Ě"ģ 20‬‬
‫זורמים ממקומות בעלי מפלס גבוה למקומות בעלי מפלס נמוך‪.‬‬
‫הזרימה היא בכיוון שיפוע המפלסים המרבי‪ ,‬בדרך כלל ממזרח‬ ‫איור ‪ :8.3‬חתכים הידרוגאולוגיים מזרח‪-‬מערב לרוחב אקוות החוף‬
‫למערב‪ ,‬מהיבשה אל הים‪ .‬מהירות הזרימה תלויה בשיפוע של‬ ‫באזור נתניה (למעלה) ובאזור אשדוד (למטה)‪ ,‬הממחישים את השונות‬
‫מפלס מי התהום ובתכונת המוליכּות ההידראולית של הסלעים‬
‫לפי חוק דַרְסי (מסגרת ‪.8‬ב)‪ .‬שיפוע המפלסים באקוות החוף‬ ‫המרחבית של האקווה (על פי אטלס ישראל‪.)1985 ,‬‬
‫הוא בתחום של ‪ ,30/00-10/00‬היינו ירידת מפלס של ‪ 3-1‬מ׳ על‬
‫כל תזוזה של ‪ 1‬ק״מ מערבה‪ .‬המוליכות ההידראולית של החול‬ ‫מי התהום (עליית מפלסים בחורף בעקבות הגשמים וירידת‬
‫והכורכר הבונים את השלד המוצק גבוהה יחסית‪ ,‬בתחום של‬ ‫מפלסים בקיץ שלאחריו)‪ .‬שאיבת מי התהום מבוצעת באמצעות‬
‫‪ 10,000-100‬מ׳ לשנה‪ .‬לפיכך המהירות האופקית שזורמים בה‬ ‫‪ 1,700‬בארות המפוזרות בכל מישור החוף בצפיפות גבוהה‬
‫מי התהום היא כמה מטרים לשנה (בפועל היא משתנה בין‬
‫עשרות סנטימטרים ועד עשרות מטרים לשנה)‪ .‬לאורך מסלולי‬ ‫יחסית‪ ,‬השואבות מים מעומקים שבין ‪ 50‬ל־‪ 150‬מ׳‪.‬‬
‫זרימה שונים‪ ,‬רדודים או עמוקים‪ ,‬יתקבלו מהירויות שונות‪ ,‬וזמן‬
‫התנועה לרוחב האקווה‪ ,‬מאזור ִחלחול הגשמים עד ההתנקזות‬ ‫הסלעים‪ :‬האקווה בנויה מסלעים מגיל ה״פלייסטוקן״‪ ,‬היינו‬
‫לים התיכון‪ ,‬נע בין עשרות שנים לאלפי שנים‪ .‬הערכה זו דומה‬
‫לזמן השהייה הממוצע המתקבל מהשוואה בין שטף המים הנכנס‬ ‫העידן הגאולוגי שהחל לפני כמיליון שנים‪ .‬במשך תקופה זו‬
‫(או היוצא) לאקווה לבין נפח המים הכולל באקווה‪ .‬השטף הוא‬ ‫התרחשו כמה מחזורים שבהם הציף הים התיכון את היבשה‬
‫כ־‪ 300‬מלמ״ש ונפח המים באקווה הוא בקירוב ‪ 20‬מיליארד מ״ק‪,‬‬ ‫וחזר ונסוג‪ ,‬וסלעים מסוגים שונים שקעו באזור המוצף ובאזור‬
‫החשוף (‪ .)Gvirtzman et al., 1984‬בחלקו המזרחי של מישור‬
‫ומכאן שזמן השהייה הממוצע הוא כ־‪ 70-60‬שנים‪.‬‬ ‫החוף‪ ,‬על גבי היבשה‪ ,‬הצטברו בדרך כלל חולות גסי גרגיר‪,‬‬
‫המוליכות ההידראולית של אקוות החוף גבוהה יחסית‪.‬‬ ‫שהובאו באמצעות הרוח‪ ,‬ובחלקו המערבי‪ ,‬על קרקעית הים‪,‬‬
‫כשמודדים במעבדה את החדירות של החול והכורכר (באמצעות‬ ‫שקעו בעיקר חרסיות ולפעמים חולות דקי גרגיר‪ .‬באזור הביניים‪,‬‬
‫מכשיר מיוחד הדוחק בלחץ כספית לתוך דוגמאות סלע המּוצאות‬ ‫שהיה מוצף לסירוגין‪ ,‬נוצרו שכבות של חול וחרסית‪ ,‬זו על גבי‬
‫מן הקידוחים ומודד את קצב החידור)‪ ,‬מקבלים ערכים של כ־‪10‬‬ ‫זו‪ .‬ביבשה התרחשו בו־זמנית שני תהליכים‪ :‬מקצת החולות‬
‫עד ‪ 100‬מילי־דרסי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חדירות החרסית של חבורת‬ ‫הפכו לסלעי כורכר בגלל שקיעת גיר בתוכם‪ ,‬ותהליכי הבליה‬
‫הסקיה‪ ,‬המשמשת בסיס לאקווה‪ ,‬היא כ־‪ 0.01‬עד ‪ 0.001‬מילי־‬ ‫יצרו שכבות דקות של קרקעות חמרה אדומות‪ ,‬בעיקר באזורים‬
‫דרסי‪ .‬החדירויות שונות זו מזו בארבעה סדרי גודל‪ .‬בגלל ההבדל‬ ‫הנמוכים שבין רכסי הכורכר‪ .‬היו מקרים שבהם שכבות הקרקע‬
‫הקיצוני בין המוליכויות ההידראוליות אפשר להתייחס לבסיס‬ ‫כוסו מאוחר יותר בחולות צעירים שהובלו עם הרוח‪ .‬בעמקי‬
‫האקווה כאל גבול תחתון סגור‪ .‬אגב‪ ,‬המוליכות ההידראולית של‬
‫האקווה הנמדדת במבחני שאיבה בבארות גבוהה מזו הנמדדת‬ ‫הנחלים הצטברה קרקע כבדה המורכבת בעיקר מחרסית‪.‬‬
‫במעבדה בכמה סדרי גודל‪ ,‬מכיוון שמבחני השאיבה מייצגים‬

‫מרחבים גדולים יותר שלהם הטרוגניות גדולה‪.‬‬