Page 171 - israel water resources
P. 171
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 164
החדרת המים לאקוות החוף נעשתה בשתי שיטות :פיזור הורחבה בשנות השלושים ,כשהחלו לקדוח קידוחים רחבים
המים באגנים פתוחים (המחלחלים באיטיות) והחדרה באמצעות (קוטר התחלתי מעל 20אינץ׳) ועמוקים (עד 100מ׳) לפי
בארות (הרפז1973 ,א; .)Mandel, 1975הפיזור על פני השטח קנה המידה של אותה התקופה ,וכן כשנכנסו לשוק המשאבות
נעשה בתוך מחצבות כורכר עזובות או בשטחי חולות .ההחדרה הצנטריפוגליות (בונה .)1973 ,שטחי החקלאות גדלו בקצב מואץ
בבארות נעשתה דרך כ־ 100בארות ,שחלקן נקדחו במיוחד בשנות הארבעים ובשנות החמישים ,ומאות בארות מים נקדחו
למטרה זו וחלקן היו דו־שימושיות ,החדרה בקיץ ושאיבה בחורף. באקוות החוף עבור ההשקיה .לאמיתו של דבר ,כבר בשנותיה
מאז חנוכת מוביל המים הארצי נעה ההחדרה לאקוות החוף בין הראשונות של מדינת ישראל הגיעה רמת השאיבה לקצב המילוי
הטבעי הנובע מחלחול מי גשמים .מאז החל מפלס מי התהום
40מלמ״ש ל־ 130מלמ״ש (בונה.)1973 , רק לרדת .שאיבה מוגברת זו הייתה כאמור מתוכננת ,שכן אז
השאיבה מעולם לא הייתה אחידה על פני כל מישור נוצל הרח״ף ,ולא נגרמו לאקווה נזקים של ממש .אלא שהחלוקה
החוף ,ששטחו 1,850קמ״ר .באתרים שבהם קצב השאיבה היה המרחבית של השאיבה לא הייתה הומוגנית ,ובמקומות ספורים
גבוה יחסית החלו להיווצר מכתשים הידרולוגיים ,היינו שקעים
במפלס מי התהום הנמוכים מפני הים התיכון (.)Mandel, 1977 חרגה ירידת המפלסים מהתכנון.
המכתשים הראשונים נוצרו באזור העיר תל אביב ,בעמק חפר כשהרח״ף נוצל עד תום ,והמפלסים ירדו עד למפלס המים
ובחדרה .השתנותם של מפלסי מי התהום באזור תל אביב המינימלי המתוכנן (בממוצע) ,לא היה אפשר להפסיק ,ואפילו
(איור )8.5ממחישה את היקפו ( 60קמ״ר) ועוצמתו (כ־ 10מ׳ לא לצמצם ,את אספקת המים לצרכנים בעיר ובכפר .מקורות
מתחת לפני הים) של אחד המכתשים ההידרולוגיים הקלסיים מים חדשים עדיין לא היו זמינים ,ובלית ברירה הוסיפו לשאוב
שנוצרו באותה תקופה .מאוחר יותר נוצרו מכתשים חדשים, ולספק מים בקצב העולה על המילוי הטבעי .בשנות החמישים
רחבים יותר אך עמוקים פחות באופן יחסי (איור ,)8.6באזור ובראשית שנות השישים שאבו מאקוות החוף בין 400ל־480
נתניה ,בסביבות הרצליה ,ברחובות ,באזור יבנה ובדרום מישור מלמ״ש (בונה .)1973 ,מובן שמפלסי המים ירדו אל מתחת לרמה
החוף ( .)Bachmat and Chetboun, 1974מכתשים נוספים נוצרו המתוכננת .מנהלי משק המים תכננו להוסיף ולשאוב באופן זמני
גם באתרים שונים ברצועת עזה .במשך הזמן הלכו והתפשטו בלבד ,ולהחזיר את ה״חוב״ לאקוות החוף כשיושלמו מפעלי
המכתשים ההידרולוגיים על פני כל מישור החוף .בסוף שנות המים החדשים ,המספקים מים ממאגר מי התהום של ההר או
השמונים התפרסו המכתשים במפלס מי התהום על מרבית שטח מהכינרת .בשנת 1955אכן החלו לספק מים גם מאקוות ההר,
והסברה הייתה ששאיבת־היתר באקוות החוף תיפסק .ואולם,
האקווה. קצב פיתוחם של הקידוחים החדשים באקוות ההר היה איטי,
פרויקט ההחדרה אומנם הועיל למילוי מקצת המכתשים ורק לאחר עשר שנים נוספות של פעולות פיתוח הצליחו לצמצם
ההידרולוגיים ,אולם התקוות שתלו בו היו גדולות מדי ולא את השאיבה ממנה לרמת הפוטנציאל הטבעי שלה .בתקופת
התממשו .השאיבה בשנות השבעים הייתה בממוצע כ־400 שאיבת־היתר ניזוקה אקוות החוף נזקים שאין להם תקנה.
מלמ״ש ,וההחדרה הייתה כ־ 100-50מלמ״ש ,ולפיכך השאיבה מפלסי מי התהום נפלו במקומות מסוימים ב־ 25מ׳ .רק בשנת
נטו הייתה לפעמים שווה למילוי החוזר ולפעמים גבוהה ממנו. ,1964בזמן חנוכת מוביל המים הארצי ,המספק מים מהכינרת,
במבט לאחור מתברר שההחדרה עצרה במידת מה את התהליך החל פרויקט החדרת המים לאקוות החוף ,ומטרתו הייתה
של ירידת המפלסים ,אך לא הביאה להחזר הגירעון .המכתשים
ההידרולוגיים התפרסו בשנות השבעים על מרבית שטח האקווה. להחזיר בהדרגה את הגירעון.
1957 ěđĤĥĐ ĦĚĤ 1950 ěđĤĥĐ ĦĚĤ 1935 ěđĤĥĐ ĦĚĤ
ĐĘĐĢ ĐĘĐĢ
čĕčČ ĘĦ ěđģĤĕĐ ěđģĤĕĐ ěđģĤĕĐ
ģĤč ĕĜč
-ę9 ĕĕĦĞčĎ ģĤč ĕĜč ģĤč ĕĜč
ěĎ ĦĚĤ ěĎ ĦĚĤ
ęĕĕĦĞčĎ ęĕĕĦĞčĎ
-9 ĐđđģĦ ēĦĠ ĐđđģĦ ēĦĠ ĐđđģĦ ēĦĠ
5 4201 --31--56 -8
111291078 6 čĕčČ ĘĦ čĕčČ ĘĦ
-6
-5
4312-0--321-4
5
109876
15
20
1
2
43
65
7
8
10 9
15
20
ęđĘĥ ĦĕĕĤģ ęĘĥ ĤĠė ďđĐĕ ęđĘĥ ĦĕĕĤģ ęĘĥ ĤĠė ďđĐĕ ęĘĥ ĤĠė
ęĕ Ħč ěđĘđē ĤđĒČ ĐďđĐĕ ĤđČ ęĕ Ħč ěđĘđē ĤđĒČ ĐďđĐĕ ĤđČ ęĕ Ħč ěđĘđē
Ě"ģ 5 Ě"ģ 5
ěĎď Ħĕč ěĎď Ħĕč ěĎď Ħĕč
0 0 0 Ě"ģ 5
ĝĘĠĚ Đđđĥ đģ
ęđĐĦ ĕĚ ĦĚĕĤĒ ěđđĕė
איור :8.5התפתחות המכתש ההידרולוגי במפלס מי התהום באזור תל אביב (מעובד מנתוני השירות ההידרולוגי) .אירוע זה המחיש לראשונה שיש
מגבלות לשאיבת מי תהום מאקוות החוף בישראל ,ושלא ניתן לבסס את האספקה לעיר תל אביב על הקידוחים המקומיים.