Page 169 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪162‬‬

‫‪ 8.3‬מאזן המים‪ ,‬שאיבות ומפלסים‬

‫להלן נתונים כמותיים על אודות רכיבי מאזן המים של אקוות‬ ‫כניסות ויציאות של מים‪ :‬מים נכנסים אל אקוות החוף‬
‫החוף‪ ,‬הן בתנאים טבעיים והן בתנאים מלאכותיים‪ .‬נתוני המאזן‬
‫לשתי התקופות מסוכמים עבור השנים המייצגות יציבות‪ ,‬דהיינו‬ ‫ויוצאים ממנה תמיד‪ ,‬ללא הפסקה‪ .‬במאה התשע עשרה‪ ,‬לפני‬
‫שהחל האדם להתערב בטבע ולשנות את שיווי המשקל הטבעי‪,‬‬
‫לשנים שבהן הכניסות היו שוות ליציאות‪.‬‬ ‫כניסת המים היחידה לאקוות החוף הייתה חלחול מי הגשמים‪,‬‬
‫כמות הגשמים הממוצעת היורדת על מישור החוף‬ ‫והיציאה ממנה הייתה בעיקר בזרימה תת־קרקעית אל הים‬
‫(כ־‪ 1,850‬קמ״ר) היא כ־‪ 550‬מ״מ בשנה‪ .‬מתוך כמות זו מתאדים‬ ‫התיכון‪ .‬מים מעטים שבצבצו אל פני השטח יצרו ביצות‪ ,‬זרמו‬
‫מפני השטח או בעקיפין מנידוף הצמחייה כ־‪ 70%‬מהמים‪ .‬יתר‬ ‫בערוצי הנחלים או התאדו‪ .‬במהלך המאה העשרים השתנו‬
‫המים מחלחלים ברובם אל מי התהום‪ ,‬וחלק קטן ביותר זורם‬ ‫התנאים הטבעיים ויציאת המים העיקרית מהאקווה הפכה להיות‬
‫בנחלים אל הים התיכון ואובד‪ .‬כמות המים שחדרה לאקוות‬ ‫שאיבה בקידוחים (מסגרת ‪.8‬ג)‪ .‬התפתחות הציוויליזציה במישור‬
‫החוף מוערכת ב־‪ 290‬מלמ״ש נטו‪ .‬במצב הטבעי‪ ,‬כמות מים זו‬ ‫החוף‪ ,‬ובייחוד תהליך העיור‪ ,‬הביאו לשני תהליכים הפוכים‪ :‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬פני השטח התכסו בבטון ובאספלט וצמצמו במעט את‬
‫התנקזה בזרימה תת־קרקעית אל הים התיכון‪.‬‬ ‫חלחול מי הגשמים אל האקווה; מצד אחר‪ ,‬כניסות המים לאקווה‬
‫בעידן המודרני הצטמצם מעט חלחול מי הגשמים‪ ,‬אך‬ ‫התרבו עקב דליפות מצינורות מים עירוניים‪ ,‬חלחול עודפי מי‬
‫הדליפה מהעיר ומהשדות החקלאיים הגדילה במקצת את‬ ‫השקיה והחדרה מלאכותית של מים‪ .‬בתנאים מלאכותיים אלו‪,‬‬
‫כניסות המים לאקווה‪ .‬בהנחה שהצמצום והתוספת מקזזים זה‬ ‫עדיין מעט ממי התהום התנקזו בתת־הקרקע אל הים התיכון‪.‬‬
‫את זה‪ ,‬הרי שכניסת המים לאקווה היא עדיין כ־‪ 290‬מלמ״ש‪.‬‬

‫‪.8‬ג‪ .‬קידוחים ובארות‪:‬‬

‫כדי לשאוב מי תהום יש לחפור באדמה (מעין מסננת)‪ .‬המרווח שבין קירות הקידוח מתחת למפלס המים‪ ,‬ומסוגלת לשאוב‬

‫ולהגיע לפחות עד מתחת למפלס מי לצינורות ממולא בחצץ או בחומר אטימה בקצב של מאות ולפעמים אלפי מטרים‬

‫התהום‪ .‬באר המים העתיקה הייתה בור רְחב בהתאם לצורך‪ .‬בזמן השאיבה נוצר קונוס שפילה מעוקבים בשעה (איור ‪.8‬ג‪.)2.‬‬

‫קוטר בצורת גליל‪ ,‬רדוד בדרך כלל‪ ,‬ואפשר סימטרי במפלס מי התהום שסביב הבאר‪.‬‬

‫היה לרדת לתוכו ולמלא מים במכלים‪ .‬הבאר שאיבת מי התהום נעשית כיום באמצעות‬

‫המודרנית היא בור גלילי צר קוטר‪ ,‬הנקדח משאבה אנכית היורדת לתוך חור הקידוח‪ ,‬אל‬

‫‪ĦčČđĥ ĤČč‬‬ ‫באמצעות מכונת קידוח‪ ,‬לפעמים עד לעומק‬
‫של מאות מטרים‪.‬‬
‫‪ĦĕĠĢĦ ĤČč‬‬
‫יש כמה שיטות קידוח‪( :‬א) טחינה‬

‫‪ęđĐĦĐ ĕĚ ĕĜĠ‬‬ ‫‪ĤđĎĝ ĤđĜĕĢ‬‬ ‫באמצעות ספירלה (הנקראת ״אוגר״)‪,‬‬
‫‪ĐčĕČĥĐ ĕĜĠĘ‬‬ ‫המיועדת לקידוחים רדודים; (ב) הקשה‬

‫באמצעות אזמל כבד (התלוי על כבל ומּונָע‬

‫באמצעות גלגלת) המרסק את הסלע בבסיס ‪ĐĘĕĠĥĐ ĝđĜđģ‬‬

‫הקידוח‪ ,‬וה ִמטחן (הרֶסק) נאסף בהפסקות ‪ĤČčč ęĕĚĐ ĝĘĠĚ‬‬
‫שבין ההקשות; (ג) קידוח באמצעות מכונת‬

‫קדיחה סיבובית בעלת ראש קשיח‪ ,‬והמטחן‬

‫יוצא באמצעות בוץ צמיג המוזרק בצינור‬
‫המרכזי‪ ,‬עולה בהיקף החיצוני ומטייח את ‪ĦĜĜĝĚ ĦĜĜĝĚ‬‬

‫קירות הקידוח‪ .‬בגמר הקידוח מוכנסים לחור‬

‫הקידוח צינורות דיפון למניעת קריסתם‬

‫איור ‪.8‬ג‪ :2.‬משאבה אנכית בתוך חור‬ ‫של הקירות (איור ‪.8‬ג‪ .)1.‬בחלקו העליון איור ‪.8‬ג‪ :1.‬מבנה סכמתי של באר (על פי‬
‫של הקידוח משתמשים בצינורות אטומים‪ .)Driscoll, 1986 ,‬השאיבה יוצרת קונוס‬
‫הקידוח (באדיבות חברת ״מקורות״;‬
‫ולאורך המקטע שממנו אפשר לשאוב את שפילה במפלס מי התהום‪ ,‬והיקפו נמדד בבארות צילום‪ :‬אלי דגני)‪.‬‬

‫מי התהום משתמשים בצינורות מחוררים התצפית הממוקמות סביב הבאר השואבת‪.‬‬