Page 173 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪166‬‬

‫שבשנת ‪ 1990‬היה חסר באקוות החוף נפח של ‪ 1.1‬מיליארד מ״ק‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪ĐĤďē‬‬ ‫‪-0.5 -1 0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪32‬‬
‫(שוורץ‪ .)1990 ,‬נפח זה שווה לסכום שאיבות־היתר (לאחר ניצול‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪-3 2‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-4‬‬
‫הרח״ף)‪ ,‬שהרי הן מצטברות‪ .‬באופן בלתי צפוי‪ ,‬שנת ‪ 1992‬הייתה‬ ‫‪5‬‬
‫ברוכה ביותר בגשמים וכמותם הייתה יותר מכפליים מזו של שנה‬ ‫‪15 20‬‬
‫ממוצעת‪ .‬באותה השנה שוקמה מעט אקוות החוף ועודף המילוי‬ ‫‪30‬‬

‫החוזר על השאיבה הסתכם ב־‪ 500‬מלמ״ק מים‪.‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪30‬‬
‫בשנות התשעים נמשכה השאיבה המוגברת והסתכמה‬ ‫‪8‬‬
‫בכ־‪ 400‬מלמ״ש (השירות ההידרולוגי‪ ,)2000 ,‬אך המפלסים‬ ‫‪35 6 4‬‬
‫נשארו יציבים עקב פרויקט החדרה חדש שהחל לפעול בשנת‬ ‫‪-0.5 0.5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ ,1987‬החדרת קולחי גוש דן (להלן פרק ‪ .)15.4‬פרויקט ההחדרה‬
‫ה״ותיק״ של מי הכינרת הצטמצם משנה לשנה‪ ,‬והחדרת‬ ‫‪10‬‬
‫הקולחים התרחבה‪ .‬שני הפרויקטים גם יחד החדירו לאקוות‬
‫החוף כ־‪ 120‬מלמ״ש בממוצע (איור ‪ .)8.9‬תהליך ירידת המפלסים‬ ‫‪15‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪10‬‬
‫נעצר כאמור‪ ,‬אך לא לזמן רב‪ .‬שנות התשעים האחרונות היו אף‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪20‬‬
‫הן שנות בצורת‪ ,‬והמפלסים שבו וירדו‪ .‬עודף השאיבה על המילוי‬
‫החוזר‪ ,‬הטבעי והמלאכותי גם יחד‪ ,‬הגיע לכ־‪ 100‬מלמ״ש‪ .‬שאיבת־‬ ‫‪-1-0.5 1‬‬‫‪--0.15‬‬
‫היתר הגיעה לשיא חדש בשנת ‪ ,1999‬שנת הבצורת הקשה ביותר‬ ‫‪3‬‬
‫במאה העשרים‪ ,‬כשנשאבו כ־‪ 505‬מלמ״ק‪ ,‬היינו כ־‪ 210‬מלמ״ק‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪56‬‬
‫יותר מהמילוי החוזר (הטבעי והמלאכותי גם יחד) באותה שנה‪.‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫ראוי להדגיש את השינויים שחלו במאזן המים במשך‬ ‫‪-2 --10.5‬‬
‫השנים‪ ,‬ובייחוד את השפעתן של שנות הבצורת‪ .‬שנת ‪1999‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬
‫מדגימה את השינויים ברכיבי המאזן באופן קיצוני ביותר‬
‫(השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬חלחול הגשמים היה רק שליש‬ ‫‪9‬‬
‫מכלל המילוי החוזר של האקווה באותה השנה (כ־‪ 110‬מלמ״ק)‪,‬‬ ‫‪-0.5‬‬
‫החדרת הקולחים הייתה שליש נוסף (גם כן כ־‪ 110‬מלמ״ק)‪ ,‬והיתר‬ ‫‪4‬‬
‫היו דליפות של עודפי השקיה מלמעלה (כ־‪ 60‬מלמ״ק) וחדירת‬
‫מים מליחים מהאקוות השכנות (כ־‪ 45‬מלמ״ק)‪ .‬הדליפה התת־‬ ‫‪-3‬‬
‫קרקעית לים בשנה זו נאמדה ב־‪ 25‬מלמ״ש‪ .‬משמעות הדבר היא‬
‫שסוג המים באקוות החוף הלך והשתנה‪ .‬תופעה זו מרמזת על‬ ‫‪čĕčČ ĘĦ‬‬ ‫‪-2 -1‬‬‫‪0.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪2 -1 0‬‬
‫תהליכי ההמלחה והזיהום שיידונו בהמשך הפרק‪.‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪15 76‬‬
‫‪10‬‬

‫תהליך העיור‪ :‬העיור (האורבניזציה) הוא תהליך המתרחש‬ ‫‪-2‬‬

‫במישור החוף בקצב מהיר‪ ,‬והוא השפיע במישרין על היחס‬ ‫‪35 4‬‬‫‪2‬‬
‫בין כמות המים המחלחלת לאקווה לבין כמות המים הזורמת‬ ‫‪142‬‬
‫במערכות הניקוז העירוניות ובנחלים‪ .‬תהליך העיור פוגע בדרך‬
‫כלל בשטחים הפתוחים (באזורי דיונות החול)‪ ,‬שבהם מתרחש‬ ‫‪15‬‬
‫רוב החלחול‪ .‬העיור המואץ מכסה את פני השטח באספלט‬ ‫‪-2‬‬
‫ובבטון‪ ,‬שהמים אינם יכולים לחלחל דרכם‪ .‬השטח האטום‬ ‫‪40‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬מוערך ב־‪ 240‬קמ״ר (‪ 13%‬משטחי החלחול)‪ .‬תהליכי‬ ‫‪-1 -3‬‬
‫הפיתוח המתרחשים במישור החוף אמורים להכפיל את השטח‬ ‫‪-2 -2‬‬
‫המכוסה בבטון ובאספלט‪ ,‬ובשנת ‪ 2020‬עתידים ‪ 500‬קמ״ר להיות‬
‫אטומים (שמיר וכרמון‪ .)2001 ,‬עם הזמן כמות המים הזורמת‬ ‫‪80‬‬
‫לים הולכת וגדלה וכמות החידור לאקווה הולכת וקטנה‪ .‬מומלץ‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪70‬‬
‫לפיכך לתכנן את הבניינים והכבישים באופן שיאפשרו חידור‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪60‬‬
‫לאקווה מתחת למרזבים מהגגות ובנקודות הניקוז של מגרשי‬
‫‪70 60‬‬
‫החנייה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪-2‬‬
‫ויסות רב־שנתי‪ :‬אקוות החוף משמשת בפועל כמאגר ויסות‬ ‫‪-0.5 3‬‬
‫‪-0‬‬
‫רב־שנתי‪ .‬ברצף שנות בצורת שואבים ממנה מים מעבר לכמות‬
‫המילוי החוזר (הטבעי והמלאכותי יחד) והמפלסים יורדים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪ęđĐĦĐ ĕĚ ĝĘĠĚ ĕđđģ‬‬
‫בשנים ברוכות מחזירים את ה״הלוואה״ ההידרולוגית על ידי‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪ĝĠČĐ đģ‬‬
‫שאיבה מועטת‪ ,‬הקטנה מהמילוי החוזר‪ ,‬והמפלסים חוזרים‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3040‬‬ ‫‪ęĕĕĎđĘđĤďĕĐ ęĕĥĦėĚ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪100 5600‬‬
‫‪0 Ě"ģ 10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1520 6‬‬

‫‪58‬‬
‫‪9 10‬‬

‫איור ‪ :8.7‬מפלס מי התהום בשנת ‪ .1989‬קו הגובה אפס שווה למפלס‬
‫הים‪ .‬המכתשים ההידרולוגיים (מודגשים) פרוסים על שטחים נרחבים‬
‫ביותר (על פי מבקר המדינה‪.)1990 ,‬‬