Page 177 - israel water resources
P. 177

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                                                                                                                         ‫‪170‬‬

‫מי הקולחים של השפד״ן (המפעל לטיפול בשפכי גוש דן) לאחר‬                 ‫תנועת הפן־הביני‪ :‬מיקום הפן־הביני במרחב תלוי בראש‬
‫טיהורם‪ .‬התוצאה הייתה שהמפלסים באזור חולות ראשון לציון‬
‫וחולות יבנה התרוממו בהרבה‪ ,‬ובנקודות מסוימות עד כדי ‪15‬‬                 ‫ובראשונה בגובהו של מפלס מי התהום‪ .‬שאיבת מי התהום‬
‫מ׳ מעל פני הים‪ .‬פעולות אלו לא פתרו את בעיית המכתשים‬                   ‫והורדת המפלסים שהתרחשה באקוות החוף (איורים ‪)8.7-8.5‬‬
                                                                      ‫גרמה לשינוי בו־זמני במיקומו של הפן־הביני‪ .‬בהתאם לחוק‬
                        ‫ההידרולוגיים אלא רק צמצמו את שטחם‪.‬‬            ‫ג׳יּבֶן־ ֶהרצברג (מסגרת ‪.8‬ד)‪ ,‬היחס המקורב של ‪ 40:1‬בין גובהו‬
‫חדירת מי הים לאקוות החוף אומנם גרמה נזקים חמורים‪,‬‬                     ‫של מפלס מי התהום לבין עומק הפן־הביני נשמר תמיד‪ ,‬ולכן‬
‫אך הרשויות המופקדות על משק המים יכלו להתנחם במחשבה‬                    ‫הורדת המפלס ב־‪ 1‬מ׳ צריכה להיות מלווה בהתרוממות הפן־‬
‫שבעתיד יתאפשר שיקום האקווה על ידי הרמתו של מפלס מי‬                    ‫הביני ב־‪ 40‬מ׳‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נניח שבתנאים טבעיים במרחק של ‪1‬‬
‫התהום ודחיקת מי הים המלוחים חזרה מערבה‪ .‬הנחת היסוד‬                    ‫ק״מ מקו החוף מפלס מי התהום היה בגובה ‪ 3‬מ׳ מעל פני הים‪,‬‬
‫הייתה שהתהליך הפיך‪ .‬מבחינה פיזיקלית‪ ,‬לפי חוק ג׳יבן־הרצברג‪,‬‬            ‫ומננעילח‪Č‬פנעיודהישם‪.‬לאעוחמרקושאשילבתה־פהןי־תהרביניירדבמהרמחפקלסשללגו‪1‬בקה״משלמה‪1‬חומף׳‬
‫היחס של ‪ 40:1‬נשמר תמיד‪ ,‬ועל כן כשם שירידת המפלסים ב־‪1‬‬                 ‫‪Ě‬ה'תרומם לפיכך מעומק של ‪ 120‬מ׳ מתחת לפני הים לעומק של‬
‫מ׳ תגרום לעליית הפן־הביני ב־‪ 40‬מ׳‪ ,‬כך הרמת המפלסים ב־‪1‬‬                ‫‪ 14000‬מ׳ מתחת‪đĒČ‬ל‪Ĥ‬פ‪č‬נ‪Ę‬י‪ĕĦ‬ה‪đĤ‬י‪ĕđ‬ם‪ .‬עקב כך שאיבת מי התהום מצמצמת את‬
‫מ׳ תגרום להורדת הפן־הביני ב־‪ 40‬מ׳‪ .‬השאלות שהטרידו את‬                  ‫‪0‬נהפמחפ‪č‬להסאיקםו‪,‬ו והבהעמקיתפויןקהמלממשנטיהכיומוהניתםר‪:‬ו‪đđĤ‬ב‪ĕ‬מממיושתריהןפןמ־להמביענליה‪ĕ‬ו‪ę‬תמ‪Đ‬ינ‪Ħ‬ו‪ĕ‬רי‪ė‬ע‪ěđ‬דתתו‬
‫החוקרים היו‪ :‬האם אכן התהליך הפיך? והאם אכן ניתן לשקם את‬
‫אקוות החוף ולדחוק את מי הים החוצה? לדאבוננו‪ ,‬התשובות‬                              ‫‪0‬מ‪0‬ז‪-1‬רחה (איור ‪ĕĜĕč ěĠ ďđĘ.ģ)ĕ8đđģ.1Č1‬‬
‫לשאלות אלו אינן תמיד חיוביות‪ .‬ניסויי מעבדה הראו שתנועת‬
‫הפן־הביני לכיוון היבשה קלה ומהירה‪ ,‬אך התנועה בכיוון הנגדי‬                         ‫‪0 2 4 6 8 10 Ě"ģ‬‬

         ‫קשה ואיטית במקרים רבים (‪.)Goldenberg et al., 1983‬‬            ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬  ‫‪ĕĜĕč ěĠ‬‬  ‫‪ĕđđĤ ĤđĒČ‬‬  ‫‪ĕđđĤ ĕĦĘč ĤđĒČ‬‬    ‫‪'Ě‬‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬תנועת הפן־הביני יכולה להיות דו־כיוונית‬                                                    ‫‪ďđĘģĕđđģČ‬‬     ‫‪100‬‬
‫ובקצב זהה כשהאקווה בנויה‪ ,‬למשל‪ ,‬מחולות נקיים או מסלעי‬
‫גיר‪ .‬ואולם‪ ,‬החולות וסלעי הכורכר באקוות החוף בישראל‬                                                                       ‫‪0‬‬
‫מעורבבים במעט (פחות מ־‪ )5%‬מינרלי חרסית‪ ,‬שהתנהגותם‬
‫ההידראולית שונה‪ .‬חלקיקי החרסית הם גבישים שטוחים‬                                                                       ‫‪-100‬‬
‫הדומים בצורתם לדפים של ספר‪ ,‬אם כי זעירים ביותר‪ ,‬בגודל של‬
‫אלפיות המילימטר‪ .‬גבישים אלו יכולים להיות ארוזים בצפיפות‬                               ‫‪0 2 4 6 8 10 Ě"ģ‬‬
‫רבה‪ ,‬כמו דפים המונחים בתוך ספר‪ ,‬אך יכולים גם להתפזר כמו‬
‫דפים בודדים העפים ברוח‪ .‬האריזה והפיזור של מינרלי החרסית‬                   ‫איור ‪ :8.11‬חתך סכמתי באקוות חוף במצבה המדולדל‪ .‬מפלס מי‬
‫בנקבובים שבין גרגירי החול תלויים במליחות הכוללת של‬                       ‫התהום ומיקום הפן הביני במצב ההתחלתי מסומנים במקווקוו (כמו‬
‫המים‪ ,‬בהרכב הכימי שלהם ובתכונות החשמליות של החרסיות‬                   ‫באיור ‪ .)8.2‬נפח האקווה מצטמצם אפוא משני הכיוונים‪ ,‬הן בשל ירידת‬
‫(מנגנוני האריזה והפיזור מוסברים במסגרת ‪.8‬ה)‪ .‬מתברר‬
‫שבתנועת הפן־הביני באקוות החוף‪ ,‬כשמי ים מלוחים חודרים‬                                                ‫המפלס והן בשל חדירת הפן־הביני‪.‬‬
‫לאקווה המתוקה‪ ,‬מינרלי החרסית ארוזים בצפיפות והנקבובים‬
‫פתוחים לזרימה‪ ,‬ולכן החדירה של מי הים קלה ומהירה‪ .‬אבל‬                  ‫ירידת המפלסים הביאה להאטה בזרימת מי התהום מערבה‬
‫כשמים מתוקים מהאקווה דוחקים את מי הים המלוחים החוצה‪,‬‬                  ‫ובשטיפת המלחים החוצה‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬כשהמפלס ירד אל‬
‫הנקבובים נסתמים בגלל פיזור חלקיקי החרסית בתוכם‪ ,‬התנועה‬                ‫מתחת לפני הים (איורים ‪ ,)8.7-8.5‬השתנו כיווני הזרימה ומי ים‬
‫נעשית איטית ונוצרים כיסים מבודדים ובלתי ניידים של מים‬                 ‫מלוחים חדרו ממערב אל תוך האקווה (‪Jacobs and Schmorak,‬‬
‫מלוחים‪ .‬ניסויי המעבדה הראו שהמוליכות ההידראולית יורדת‬                 ‫‪ .)1960‬בראשית שנות השבעים חדר הפן־הביני (הבוהן) באתרים‬
‫לכדי ‪ 0.1‬עד ‪ 0.001‬מערכּה המקורי (‪.)Goldenberg et al., 1983‬‬            ‫מסוימים עד ‪ 3‬ק״מ לתוך היבשה (בונה‪ .)1973 ,‬בפועל‪ ,‬במשך‬
‫במילים אחרות‪ ,‬שינויים במליחות המים המרווים את הנקבובים‬                ‫מחצית יובל שנים הומלח הקצה המערבי של האקווה לכל‬
‫משפיעים על האריזה המרחבית של חלקיקי המוצק הבונים את‬                   ‫אורכו‪ .‬בארות מים רבות ששאבו לאורך קו החוף הומלחו‬
‫השלד הנקבובי וגורמים לשינוי המוליכות ההידראולית‪ .‬דחיקת‬                ‫ונסגרו‪ .‬התאים המערביים של האקווה (איור ‪ )8.1‬הומלחו כמעט‬
‫הפן־הביני החוצה אל הים קשה‪ ,‬כיוון שהמוליכות ההידראולית‬                ‫לחלוטין‪ ,‬וכיום השאיבה בהם מזערית‪ .‬התהליך נמשך ברציפות‬
‫של האקווה קטנה‪ .‬אם כך‪ ,‬הנזק שנוצר בהורדת מפלס מי‬                      ‫עד היום‪ ,‬ומדי פעם פורצים מי ים מלוחים לבארות חדשות‬
‫התהום ובחדירת מי הים איננו בר תיקון בסקלת הזמן של חיי‬
                                                                                           ‫הממוקמות בשוליים המערביים של האקווה‪.‬‬
                                                           ‫בני האדם‪.‬‬  ‫מאמצים רבים הושקעו בשיקום האקווה ובמילוי המכתשים‬
‫במהלך ההיסטוריה הגאולוגית התרחשו שינויים מפליגים‬                      ‫ההידרולוגיים בעזרת צמצום מקומי בקצב השאיבה ובאמצעות‬
‫בהשתרעותה המרחבית של אקוות החוף‪ .‬מפלס מי התהום עלה‬                    ‫פרויקט ההחדרה‪ ,‬אך כאמור ללא הצלחה יתרה‪ .‬ההישג היחיד‬
‫וירד בעשרות מטרים‪ ,‬והפן־הביני נע מזרחה ומערבה למרחק של‬                ‫היה שלא אפשרו לשקעים ההידרולוגיים להתפשט ולהגיע עד קו‬
‫יותר מ־‪ 10‬ק״מ (מסגרת ‪.8‬ו)‪ .‬שינויים אלו התחוללו בסקלת זמן‬              ‫החוף עצמו‪ .‬בקרבת קו החוף שמרו ככל האפשר על מפלס הגבוה‬
                                                                      ‫מפני הים כדי ליצור ״חומת הגנה״ נגד תנועת הפן־הביני מזרחה‪,‬‬
        ‫של אלפי שנים‪ ,‬ועל כן מאפייניהם שונים מהדיון שלעיל‪.‬‬            ‫היינו נגד חדירת מי הים המלוחים‪ .‬הפעולות להרמת המפלסים‬
‫כדי לתפוס ולנצל את המים המתוקים הזורמים אל הים‬                        ‫לאורך קו החוף הצליחו במיוחד בדרום מישור החוף (איור ‪.)8.7‬‬
‫מעל הפן־הביני תוכנן פרויקט הנקז החופי‪ .‬בחולות אשדוד‪,‬‬                  ‫מאז אמצע שנות השמונים החדירו באזור זה לאקוות החוף את‬
‫לדוגמה‪ ,‬הוקמה שורה של ‪ 24‬בארות במרחק של ‪ 1.5‬ק״מ מקו‬
‫החוף (איור ‪ .)8.12‬הבארות שואבות מי תהום מעומק של עד‬
‫‪ 70‬מ׳ בקצב איטי של ‪ 100‬מ״ק בשעה כל אחת‪ ,‬והן מספקות‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182