Page 180 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪173‬‬

‫‪ 8.5‬תהליכי המלחה‬ ‫‪ĦčČđĥ ĤČč‬‬
‫‪ęđĐĦĐ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬
‫דליפת התמלחות מלמטה‪ :‬מי התהום המתוקים באקוות‬
‫‪ęĕ‬‬
‫החוף מוקפים במים מלוחים ממערב‪ ,‬ממזרח ומלמטה‪ .‬במערב‬
‫מצויים כמובן מי הים התיכון‪ ,‬והפן־הביני מבדיל ביניהם‪ .‬מלמטה‪,‬‬ ‫‪ęĕģđĦĚ ęĕĚ‬‬
‫האקווה מונחת על שכבת חרסית הרוויה במים מלוחים‪ .‬במזרח‪,‬‬
‫המבנה המרחבי של אקוות החוף דומה ליתד‪ ,‬ההולך ונעשה דק‬ ‫‪ęĕ ĕĚ‬‬ ‫‪ĤčĞĚ ĤđĒČ‬‬
‫לכיוון מזרח (איורים ‪ 8.2‬ו־‪ ,)8.3‬ולכן שכבת החרסית המלוחה‬ ‫‪ĕĜĕč ěĠ‬‬
‫מגבילה אותו לא רק מלמטה אלא אף ממזרח‪ .‬מי התהום‬ ‫‪ěĐđč‬‬
‫באקוות החוף הם אפוא עדשה של מים מתוקים הצפה על גבי‬ ‫‪ďđĘģĕđđģČ‬‬
‫המים המלוחים‪ .‬מציאות זו מהווה איום על האקווה‪ ,‬ובייחוד‬
‫כשהתנאים הטבעיים מופרים באופן מלאכותי‪ ,‬בלי שננקטים‬ ‫איור ‪ :8.13‬שאיבה מעל הפן־הביני ויצירת קונוס מלוח‪.‬‬
‫אמצעי זהירות‪ .‬כפי שהתברר לעיל‪ ,‬מי הים המלוחים חודרים‬
‫לאקווה ממערב בגלל שאיבת־היתר בבארות מישור החוף‪.‬‬ ‫דיה גם לקביעת עובייה של שכבת המעבר הדיפוסיבית בין מי‬
‫תהליך החדירה פשוט‪ ,‬שכן מי הים מצויים בתוך שכבת הסלעים‬ ‫הים לבין מי התהום‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחרונה התברר שקידוחי תצפית‬
‫של האקווה עצמה‪ ,‬שמוליכותה ההידראולית גבוהה‪ ,‬ותנועת‬ ‫בעלי מסננת ארוכה עלולים לעוות את התוצאות (‪Levanon et‬‬
‫הפן־הביני מזרחה מתרחשת במהירות יחסית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫‪ .)al., 2013‬בכל אופן‪ ,‬מעקב אחר הפן־הביני במשך השנים לימד‬
‫דליפת מים מלוחים משכבת החרסית שבבסיס האקווה אינה‬ ‫שהפן־הביני חדר למרחק של ‪ 2-1‬ק״מ מקו החוף (איור ‪)8.14‬‬
‫יכולה להתרחש במהירות‪ ,‬מכיוון שמוליכותה ההידראולית של‬
‫החרסית נמוכה ביותר והמים המלוחים לכודים בעצם בתוכה‪,‬‬ ‫וקצב החדירה הממוצע הוא של ‪ 60-20‬מ׳ בשנה‪.‬‬
‫כמעט בלי יכולת לנוע‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי שיוסבר להלן‪ ,‬מים מלוחים‬ ‫בראשית שנות התשעים נכנסה לשימוש שיטה חדשה‬
‫חדרו לאקוות החוף גם משכבת החרסית שלמטה וגם משכבות‬ ‫של חישה מרחוק‪ ,‬באמצעות גאו־חשמל‪ ,‬שבעזרתה ניתן למפות‬
‫את הפן־הביני ולעקוב אחר תנועותיו (‪.)Goldman et al., 1991‬‬
‫אחרות ממזרח‪.‬‬ ‫עקרונות השיטה מוסברים במסגרת ‪.7‬ג‪ .‬יתרונה הגדול הוא שניתן‬
‫בארות מים החלו להמליח במקומות שונים ברחבי האקווה‬ ‫לאתר באמצעותה את הפן־הביני בכל נקודה במישור החוף‪ ,‬ולאו‬
‫החל משנות החמישים‪ .‬התופעה זוהתה בבארות המרוחקות זו‬ ‫דווקא בקידוחים‪ .‬באמצעותה אפשר לקבוע גם את שיפוע הפן־‬
‫מזו‪ ,‬ולא נמצא כל קשר סיבתי ביניהן‪ ,‬ומשום כך הגורם להמלחתן‬
‫לא היה ברור‪ .‬ההמלחה התרחשה באיטיות רבה ונמשכה עשרות‬ ‫הביני ממזרח למערב (גולדמן ואחרים‪.)1998 ,‬‬
‫שנים‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬באזור באר טוביה‪ ,‬הסמוך לקריית מלאכי‬
‫(איור ‪ ,)8.15‬עלה ריכוז הכלוריד בכמה בארות מערך התחלתי‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪1990‬‬
‫של ‪ 200‬מגכ״ל בשנות החמישים לכדי ‪ 350-250‬מגכ״ל בשנות‬ ‫‪ĕčĤĞĚ ĤĎđČ ČĦ‬‬ ‫‪2000‬‬
‫השישים‪ ,‬לכ־‪ 500-300‬מגכ״ל בשנות השבעים‪ ,‬ועד ל־‪-400‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪ 700‬מגכ״ל בשנות השמונים (‪.)Vengosh and Ben-Zvi, 1994‬‬ ‫‪2,000‬‬
‫בתחילה הועלה חשד שהמלחים דולפים מפני השטח‪ .‬באזור‬ ‫‪(ĪĚ) ğđēĐĚ ģēĤĚ‬‬
‫באר טוביה יוחסה המליחות לשפכים הדולפים מאזור התעשייה‬ ‫‪1,500‬‬
‫בקריית מלאכי או לדליפה מבריכת המלח של מפעל הבשר‬
‫המקומי‪ .‬ואולם‪ ,‬בבדיקה מדוקדקת התברר שמוקד ההמלחה‬ ‫‪1,000‬‬
‫רחוק מהמקורות החשודים (איור ‪ ;)8.16‬להפך‪ ,‬התברר שכתם‬
‫המליחות מתפשט מהמוקד הבלתי מזוהה לכיוון קריית מלאכי‪.‬‬ ‫‪500‬‬
‫מאוחר יותר הועלה חשד שההמלחה נובעת משאיבת־היתר‪.‬‬ ‫‪ğđē ČĦ‬‬
‫באזור באר טוביה אכן ירדו מפלסי מי התהום בבארות רבות‬
‫ב־‪ 15-10‬מ׳ בהשוואה למפלסם המקורי‪ ,‬ובבארות בודדות מפלס‬ ‫‪0‬‬
‫מי התהום עמד בסוף שנות השישים על ‪ 6‬מ׳ מתחת לפני הים‪.‬‬
‫אלא שגם הנחה זו הופרכה‪ ,‬מאחר שנמצא שההמלחה נמשכת‬ ‫‪111111111111111111111111111113113315502321422342444510050053157379513537919193577913517‬‬
‫גם לאחר שהמפלסים עלו והמכתשים ההידרולוגיים התמלאו‬
‫(איור ‪ .)8.17‬תהליך ההמלחה באזור באר טוביה הוא רק דוגמה‪,‬‬ ‫‪ĐĐĕĜĕĤĚĝĕĕĜģč‬‬
‫והוא מאפיין כתמי מליחות נוספים ברחבי האקווה‪ .‬התעלומה‬ ‫‪ĕĜĤđĠĠēĢĐěģĤđĤďĚĞēĥ‬‬
‫הלכה וגברה כשמיפוי מדוקדק של הבארות הממליחות לימד‬ ‫‪ĕĚđĤď ěđĤĥ‬‬
‫שנוסף על כתמי המליחות המבודדים הומלחו גם אזורים נרחבים‬ ‫‪ěęđĕĕĢĦĘčĦěě-đđěďđčĐđĥĘĜĥđČēđčĎĕĤēĤ‬‬

‫בשוליים הדרום־מזרחיים של האקווה (איור ‪.)8.18‬‬ ‫‪ďđďĥČ‬‬
‫כמו שכבר נרמז‪ ,‬הסבר אפשרי לתופעת ההמלחה הוא‬ ‫‪ěđęĘęęĕĞģĜĞĤĢĤĥĕčĕĜĜĎČ‬‬
‫דליפת המים המלוחים מהשכבות שבבסיס האקווה‪ .‬שאיבת־‬
‫היתר של מי התהום בשנות החמישים והשישים הביאה לירידת‬ ‫‪ęĕĤđĒČđ ĦđĕĎđĘđĤďĕĐ ĦđĞđĢĤ‬‬
‫מפלסים קיצונית ולהורדת העומד ההידראולי (ובכללו לחץ‬
‫המים) באקווה באותו שיעור‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באזור באר טוביה‪ ,‬שכבת‬ ‫איור ‪ :8.14‬מרחק החדירה מזרחה של הפן־הביני באקוות החוף‬
‫החרסית שבבסיס האקווה מצויה בעומק של כ־‪ 70‬מ׳ מתחת פני‬ ‫מבנימינה בצפון ועד ניר־עם בדרום (השירות ההידרולוגי‪ .)2013 ,‬חדירת‬

‫מי הים לאקווה גדלה במרבית הרצועות עם הזמן‪ .‬באזור ההחדרה של‬
‫קולחי השפד״ן חדירת מי הים קטנה באופן יחסי‪.‬‬