Page 185 - israel water resources
P. 185
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 178
העיר ,אך ביציאה ממנה הם הוזרמו אל אחד מערוצי הנחלים זו ,מי התהום הנשאבים מהאקווה מלוחים יותר (כ־ 200מגכ״ל)
ודרכם אל הים .השפכים דלפו לאורך הערוצים והגיעו בחלקם ומי ההשקיה בקרקעות מעל האקווה מלוחים פחות (בטווח של
אל מי התהום .מערכות הביוב השתכללו עם הזמן ונוספו עליהן 150-20מגכ״ל) .בדרך זו נשטפות באיטיות הקרקעות מהמלחים
מתקני טיפול שפתרו חלק ניכר מהבעיה .ואולם ,בשנת ,1983
למשל ,יישובים רבים בארץ עדיין השתמשו בבורות ספיגה (איור שהצטברו בהן (.)Assuline and Shavit, 2004
.)8.24מבחינה כמותית ,בשנת 1963זרמו כ־ 30%מהשפכים היציאה ממשבר המים ,בראשית המאה העשרים ואחת,
בארץ לבורות ספיגה ,בשנת 1982זרמו 11%מהם לבורות ספיגה הביאה לשיקום אקוות החוף באופן נוסף .מקורות המים
(ויקינסקי ,)1983 ,ובשנת 1994הצטמצמה כמותם היחסית לכדי החדשים (מים מותפלים לשימוש עירוני ומי קולחים להשקיה)
6%בלבד (איתן .)1995 ,עם זאת ,מכיוון שהכמות הכוללת של מאפשרים לצמצם את השאיבה מאקוות החוף .בעשור השנים
השפכים בארץ גדלה ,הירידה בכמות היחסית ,מ־ 30%ל־ ,6%לא האחרון השאיבה הממוצעת מאקוות החוף פחותה מהמילוי
הביאה לצמצום של ממש בכמות השפכים המוחלטת המסולקת החוזר הממוצע והמפלסים מתרוממים באיטיות (איור .)3.15
לבורות ספיגה .בפועל ,בשנים 2000-1960צומצמה כמות זו בסיכומו של דבר ,האקווה משתקמת הן מבחינה כמותית והן
מכ־ 40מלמ״ש לכ־ 20מלמ״ש .נתונים אלו משקפים את המצב מבחינה איכותית .עליית המפלס בצמוד לקו החוף גורמת כמובן
בכל הארץ ,אך מישור החוף אינו שונה במובהק מהמצב הכללי. לדחיפה איטית של הפן־הביני מערבה ולשיקום נפח האקווה גם
גירעון המים שהתפתח בארץ מאז שנת 1970הביא את
נציבות המים להחלטה העקרונית למחזר את הקולחים ולהפוך בחלקה התחתון.
אותם למקור המים לחקלאות .פוטנציאל הקולחים הוא כ־60%
מכלל הצריכה הביתית ,ולפיכך זוהי כמות מים בלתי מבוטלת 8.6תהליכי זיהום
(פרטים מלאים בפרק .)15אכן ,השבת הקולחים לחקלאות
התרחבה מאוד במשך הזמן ,ובשנת 2014נוצלו כ־ 420מלמ״ש תהליכי הזיהום שהתרחשו באקוות החוף במשך כ־ 70שנה
קולחים להשקיית כ־ 1.3מיליון דונם (כהן ואחרים .)2016 ,חלק מתוארים להלן בפרוטרוט .תיאורים אלה מלמדים כיצד הידרדרה
ניכר משטחי ההשקיה בקולחים מצוי בקרבת מרכזי האוכלוסייה איכות המים באקווה ,מהו היקף הזיהום ומהם מאפייניו .כפי
המייצרים את השפכים ,היינו במישור החוף (קולין.)1990 , שתואר לעיל (פרק ,)3בראשית המאה העשרים ואחת התחולל
למרות היתרונות הברורים של ההשקיה בקולחים ,יש לה גם מהפך בניהול משק המים וננקטו צעדים רבים לשיקום הפיזי של
חסרונות ,והעיקרי שבהם הוא זיהום מי התהום .מתקני הטיפול מערכת המים ,ובכללם עצירת תהליכי הזיהום מעל אקוות החוף.
בשפכים אומנם מצליחים לסלק את מרבית חומרי הזיהום ,אך ואולם ,איכות מי התהום באקווה עודנה ירודה .כדי לשקם את
שאריות של חומרים אורגניים ,מתכות וחומרי ניקוי (דטרגנטים) האקווה לא זו בלבד שיש להפסיק לזהם (״סור מרע״) אלא צריך
מחלחלים ומגיעים אל האקווה .דטרגנטים שמקורם בשפכים, גם לנקות (״עשה טוב״) .אף על פי שפעולות השיקום מסובכות
שאינם מתפרקים באופן טבעי ,אכן נמצאו בשפע במי התהום, ויקרות ,כמה פרויקטים נמצאים כיום בשלבי תכנון ,וסביר להניח
והם מעידים ללא עוררין על דליפה זו (;Zoller et al., 1990 שבעתיד הם יניבו פרות .פרויקטים אלו יתוארו בהמשך הפרק,
אך תחילה תתואר המציאות שאפיינה את אקוות החוף במשך
.)Zoller, 1992
השפעת ההשקיה בקולחים על איכות מי התהום נבחנה כ־ 70שנה.
ביסודיות מתחת לשדות שהושקו במשך 20שנה בקולחי העיר מקורות זיהום רבים מצויים במישור החוף ודולפים אל תוך
הרצליה (רונן ואחרים .)1986 ,מכיוון שחומרי הזיהום דולפים האקווה .באזורים העירוניים מתגוררים בצפיפות כ־ 2.5מיליון
אל מי התהום מלמעלה ,הנחת העבודה הייתה שהמזהמים יהיו תושבים ,המייצרים פסולת ושפכים .השפכים מנוקזים ברשתות
מרוכזים בשכבת המים העליונה ביותר .הקידוחים באקוות החוף הביוב ,אך הם אינם מסולקים במלואם וחלק מתכולתם מצא את
שואבים בדרך כלל מעומק של כמה עשרות מטרים מתחת לפני דרכו אל האקווה .הפסולת מסולקת ברובה למזבלות ,אך משם
מי התהום ,ועל כן לא היה אפשר להשתמש בהם לאיתור חומרי חומרי הזיהום דולפים אל מי התהום .מישור החוף משובץ מרכזי
הזיהום הדולפים מהשדות המושקים .בשל כך נקדחו קידוחי תעשייה ,שמהם דולפים אל האקווה חומרים אורגניים ,מתכות,
תצפית מיוחדים הכוללים מסננת באזור של פני מי התהום, דלקים ושפכים רעילים .שאר השטחים במישור החוף הם שדות
ולתוכם הוחדרה מערכת המסוגלת לדגום מים באזור זה (Ronen חקלאיים המעובדים באינטנסיביות בשיטות מודרניות ,ומהם
.)et al., 1987aהממצאים אכן הוכיחו את הנחת העבודה, דולפים עודפי דשנים ושאריות של חומרי הדברה .מקצת השדות
ובשכבת המים העליונה של מי התהום נמצאו ריכוזי חנקות של החקלאיים מושקים בקולחים ,ואף הם תורמים מזהמים שונים
יותר מ־ 200מג״ל (פי שלושה מתקן מי השתייה) ,וריכוזי כלוריד למי התהום .להלן נסקור את תהליכי הזיהום המתרחשים
של יותר מ־ 250מגכ״ל (מלוח מדי עבור השקיית מטעים) .ריכוזים בהשפעת כל אחד ממקורות אלו ונמחיש אותם באמצעות
אלו היו גבוהים פי שניים עד ארבעה מהריכוזים שנמדדו במים
הנשאבים בקידוחים הסמוכים מעומק של כמה עשרות מטרים דוגמאות רבות.
מתחת לפני מי התהום ( .)Ronen and Magaritz, 1985מעקב
ממושך אחר נוכחות המלחים בפני מי התהום הראה שהריכוזים שפכים ,קולחים וחוסר חמצן :בראשית המאה העשרים נוקז
משתנים שינוי של ממש במשך הזמן (.)Ronen et al., 1987b
שינויים אלו נובעים מסוג המים המחלחלים דרך האזור הבלתי הביוב הביתי בעיר ובכפר לבורות ספיגה .בבורות אלו מצטברים
רווי והמגיעים אל פני מי התהום .התנודות משקפות כנראה את המוצקים ,אך המים והמומסים מחלחלים מטה ,מגיעים אל
השינויים שחלו באיכות הקולחים במשך השנים (שעברו בעבר מי התהום ומזהמים אותם .מאוחר יותר ,כשהוחלפו בורות
טיפול ראשוני בלבד ואחר כך אף שניוני) ואת השינויים בסוג הספיגה במערכות איסוף עירוניות ,השפכים אומנם סולקו מן
הדשנים שפוזרו בשדות (אוראה או אמוניום גופריתי).
