Page 190 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪183‬‬

‫של תרופות שאינן מתפרקות‪ ,‬והן יכולות לשמש כסמן יעיל של‬ ‫‪ԽՅԴԲԴԳԯԴԪՀԫԯԫԴԱ‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ęĕēĘđģ ĕĚ ĦĤďēĐ‬‬
‫הקולחים (‪ .)Gasser et al., 2010, 2014‬אנליזה של קרבומזופין‬ ‫‪ęđĐĦ ĕĚ ĦčĕČĥ‬‬
‫(תרופה נגד דיכאון) בקידוחי השאיבה של השפד״ן שפכה אור‬ ‫‪60 2011-1987 ģĤđĥ‬‬
‫על גבולות התפשטותה של עננת הקולחים ושימשה לכיול מודל‬
‫הידרולוגי של זרימת מי התהום והסעת המומסים מתחת לאזורי‬ ‫‪50‬‬

‫ההחדרה בשפד״ן (איור ‪.)8.33‬‬ ‫‪40‬‬

‫אתרי סילוק פסולת‪ :‬במישור החוף פזורות עשרות מזבלות‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫מקצתן מאושרות לפי החוק ומקצתן פיראטיות (איור ‪ .)8.34‬כל‬ ‫‪20‬‬
‫אחת מהן קולטת בכל יום עשרות עד אלפי טונות של פסולת‬
‫(טבלה ‪ .)8.2‬כל המזבלות‪ ,‬המאושרות והפיראטיות גם יחד‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫חשופות לגשמים‪ ,‬והמים המחלחלים דרכן ממיסים תרכובות‬
‫שונות ומסיעים אותן כלפי מטה (איור ‪ .)8.35‬ריכוז החומרים‬ ‫‪ԽՅԴԲԴԳԯԴԪՀԫԯԫԴԱ‬‬ ‫‪0 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 00 01 03 03 04 05 06 07 08 09 10 11‬‬
‫הרעילים בתשטיף היוצא מהמזבלות גדול בדרך כלל פי עשרה‬
‫עד פי ‪ 100‬יותר מריכוזם בשפכים (ברנד ואורנשטיין‪.)1987 ,‬‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫מרבית המזבלות אינן אטימות בבסיסן ואין כל חסימה המונעת‬
‫‪70‬‬
‫את התשטיפים מלהגיע אל מי התהום‪.‬‬
‫לרוע המזל‪ ,‬רבות מהמזבלות במישור החוף מצויות‬ ‫‪60 2011-1987 1 ĐĜčĕ‬‬
‫במחצבות כורכר קדומות (חדרה‪ ,‬אשדוד וכדומה)‪ .‬קרקעית‬
‫המחצבות מצויה בדרך כלל בעומק החופף את פני מי התהום‪,‬‬ ‫‪50‬‬
‫מכיוון שבעומק זה לא היה אפשר להמשיך ולחצוב‪ .‬פני מי‬
‫התהום עולים בחורף ויורדים בקיץ באופן טבעי‪ ,‬ומי התהום‬ ‫‪40‬‬
‫מציפים לפעמים את קרקעית הבור המלא בפסולת או עולים‬
‫אליו בעלייה נימית‪ .‬התהליך המתרחש בין המזבלה לבין מי‬ ‫‪30‬‬
‫התהום דומה למתרחש בכוס מים כשמכניסים לתוכה שקית תה‪.‬‬
‫בתנאים אלו אין צורך בגשמים כדי ליצור תשטיפים‪ ,‬שהרי הם‬ ‫‪20‬‬
‫נוצרים ללא הרף ומתפשטים לסביבה באיטיות‪ .‬בקידוחי תצפית‬
‫סביב מזבלת אשדוד נמצאו עדויות להסעת תרכובות אורגניות‬ ‫‪10‬‬
‫במי התהום עד למרחק של ‪ 100‬מ׳ (ברנד‪ ;1988 ,‬מיכלסון‪,‬‬
‫‪ .)1991‬כשהמחצבה הנטושה אינה משמשת אתר סילוק פסולת‪,‬‬ ‫‪0‬‬
‫קרקעיתה מוצפת פעמים רבות במי התהום והאתר יכול להיות‬ ‫‪87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 00 01 03 03 04 05 06 07 08 09 10 11‬‬

‫שמורת טבע (איור ‪.)8.36‬‬ ‫‪ĐĜĥ‬‬
‫הרשויות המופקדות על סילוק האשפה (הרשויות‬ ‫‪70 2011-1988 2 ĐĜčĕ‬‬
‫המוניציפליות והמשרד להגנת הסביבה) החליטו לסגור חלק‬
‫ניכר מהמזבלות‪ ,‬אולם הביורוקרטיה עיכבה את הוצאת התוכנית‬ ‫‪60‬‬
‫אל הפועל‪ .‬האתר לסילוק פסולת הגדול ביותר בגוש דן‪ ,‬מזבלת‬
‫חירייה‪ ,‬אומנם נסגר לאחר מאמצים רבים‪ ,‬אך הבעיה לא באה על‬ ‫‪ԽՅԴԲԴԳԯԴԪՀԫԯԫԴԱ‬‬ ‫‪50‬‬
‫פתרונה‪ ,‬מכיוון שהגשמים ממשיכים לחלחל דרך ערמת הפסולת‬
‫וייצור התשטיפים לא פסק‪ .‬תהליך הזיהום ייפסק רק אם תסולק‬ ‫‪40‬‬
‫משם כל האשפה או שפני השטח ייאטמו בפני חלחול גשמים‪.‬‬
‫במדינות רבות בעולם המערבי פסקה שיטת ההטמנה‪ ,‬וסילוק‬ ‫‪30‬‬
‫האשפה נעשה במשרפות בלבד (במשרפות אלו מפיקים גז‬
‫מתאן‪ ,‬המספק אנרגיה בכמות רבה יותר מצריכת המתקן עצמו)‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫במקומות שבהם עדיין משתמשים בשיטת ההטמנה‪ ,‬המזבלות‬
‫נבנות על גבי תשתית אטומה וכל התשטיפים הנוצרים בערמת‬ ‫‪10‬‬
‫הפסולת מנוקזים החוצה ועוברים טיפול‪ ,‬אך בשום פנים אינם‬
‫‪0 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 00 01 03 03 04 05 06 07 08 09 10 11‬‬
‫מחלחלים אל מי התהום‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ראוי לציין שלמרות המפגע הסביבתי הקשה‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫שיוצרות המזבלות‪ ,‬נפח המים שנפגע מהן אינו גדול‪ ,‬שכן מזבלות‬ ‫‪70 2011-1996 3 ĐĜčĕ‬‬
‫חדרה‪ ,‬נתניה ואשדוד סמוכות לחוף הים ולאזור חדירת הפן־‬
‫הביני‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשנים האחרונות מפונה מרבית האשפה העירונית‬ ‫‪60‬‬
‫לאתרים מוסדרים חדשים (דודאים‪ ,‬תאנים ועוד)‪ ,‬האטימים בפני‬
‫‪ԽՅԴԲԴԳԯԴԪՀԫԯԫԴԱ‬‬ ‫‪50‬‬
‫דליפת תשטיפים‪.‬‬
‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 00 01 03 03 04 05 06 07 08 09 10 11‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫‪70‬‬

‫‪60 2011-2003 4 ĐĜčĕ‬‬

‫‪ԽՅԴԲԴԳԯԴԪՀԫԯԫԴԱ‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 00 01 03 03 04 05 06 07 08 09 10 11‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :8.32‬כמויות הקולחים והמים שהוחדרו לאקוות החוף ושנשאבו‬
‫ממנה‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬באתרי ההחדרה של השפד״ן (על פי ‪Mor et‬‬

‫‪ .)al., 2015‬ככלל‪ ,‬השאיבה גדולה מעט מההחדרה‪ ,‬כדי למנוע את‬
‫התפשטות הזיהום להיקף‪ .‬המפעל הורחב עם הזמן‪ ,‬ואתרי החדרה‬

‫חדשים נכנסו לפעולה בשלבים‪.‬‬