Page 187 - israel water resources
P. 187
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 180
החדרת קולחי השפד״ן :חלק מאקוות החוף ,באזור חולות 40
30
ראשון לציון ויבנה ,הוקצה למפעל הטיפול בשפכים של גוש דן
(השפד״ן) ,כדי לאחסן בו את השפכים המטופלים ולשפר את
איכותם .כמובן ,חלק זה של האקווה כבר אינו משמש לאספקת
מי שתייה ,והושקע מאמץ לשמירת היקף ה״זיהום״ בתחום ידוע
ולמנוע את התפשטותו.
ěđėĕĦĐ ęĕĐ 20
ĐĤďē
ĦđĤČč ĤĠĝĚ
10
ĐĕĜĦĜ
Ččĝ ĤĠė 0 5 6 7 8 9 10
đĠĕ-čĕčČ ĘĦ 4 (Ę"ĎĚ) ĝĚđĚ ěĢĚē
איור :8.26התפלגות ריכוז חמצן מומס בבארות מישור החוף (רונן
ואחרים.)1986 ,
ďđďĥČ ěđĕĢĘ ěđĥČĤ לפי החוק ,החקלאים המעוניינים להשקות את שדותיהם
ĦđčđēĤ במי קולחים זקוקים לאישור מנציבות המים .הרישיונות שניתנו
בעבר הותנו בכמה תנאים ,ומטרתם העיקרית הייתה למנוע
ĐĤďĎ העברת מחלות .התנאים לקבלת הרישיון כללו :השקיית שדות
המרוחקים ביותר מ־ 100מ׳ מבאר שואבת ,השקיית גידולים
ěđĘģĥČ חקלאיים שאינם מיועדים לאכילה (כותנה וכדומה) והשקיית
מטעים עד חודש לפני הקטיף .כמו כן ,ההשקיה בקולחים
ĕĜĕč ěĠ ĦĤĕďē 20 אושרה רק בשיטת הטפטוף ,מכיוון שה ְמטרה יוצרת תרסיס
(ęĕĜĥ 10 ďĞ) ĤĕĐĚ ĤčĞĚ ěĚĒ ועשויה להעביר את גורמי התחלואה אל התוצרת החקלאית.
(ęĕĜĥ 10 ĘĞĚ) ĕĔĕČ ĤčĞĚ ěĚĒ מתברר אפוא שבמשך תקופה ארוכה מתן הרישיונות אושר
באופן שמונע סכנה מוחשית של העברת גורמי תחלואה ,אך לא
čđĥĕĕ ēĔĥ בהתאם למידת הסכנה הנשקפת למי התהום שמתחת לשדה.
רק בשנות השמונים ,כשהתבררה חומרת הסכנה ,הוחלט להוסיף
0 Ě"ģ תנאי המגביל את מתן הרישיונות לאזורים שאינם מסכנים את
מי התהום (אם כי לא ניתן לבטל רישיונות שסופקו בעבר) .לשם
איור :8.27מפת הרגישויות באקוות החוף להשקיה בקולחים, כך הוכנה מפה של מישור החוף המגדירה את מידת הרגישות
המבוססת על זמן המעבר דרך האזור הבלתי רווי (על פי תכנון המים של השטח להשקיה בקולחים (איור .)8.27האזורים הרגישים הם
אלו שזמן המעבר של המזהמים מפני השטח עד פני מי התהום
לישראל.)1988 , קצר מעשר שנים .הגדרה זו נובעת מהעובדה שככל שזמן המעבר
ארוך יותר ,כך גוברת הסבירות שהמזהמים יפורקו בתהליכים
מיקרוביולוגיים וייעלמו.