Page 182 - israel water resources
P. 182
פרק :8אקוות החוף 175
כ־ 330-190מגכ״ל .ריכוזים אלו גבוהים במקצת ממליחות מששוקמו המפלסים ,המים המלוחים יכלו להתפשט לצדדים
מי האקווה המקוריים .אולם בכך לא די .מתברר שעודפי מי בקלות יחסית ולהמליח בארות מים רחוקות יותר.
ההשקיה המחלחלים לאקווה מתחת לבית השורשים מלוחים
בערך פי עשרה ויותר ממליחותם הראשונית של מי ההשקיה. שכבת החרסית של חבורת הסקיה הולכת ונעשית דקה
לצורך הדגמה ,נניח ש־ 90%ממי ההשקיה חוזרים לאטמוספרה לכיוון מזרח ,וסלעי החול והכורכר הבונים את האקווה מונחים,
באידוי ישיר או בנידוף דרך העלים ורק 10%הנותרים מחלחלים בכמה נקודות ,ישירות על סלעי הקירטון של חבורת השפלה
אל האקווה .המלחים אינם נדיפים כמובן ,ולכן אותם 10% (איור .)8.3בגלל ירידת המפלסים הממושכת דולפים מי תהום
מהמים המחלחלים אל האקווה מכילים את כל המלחים ,ולפיכך מלוחים בדרום־מזרח מישור החוף מסלעי הקירטון של חבורת
השפלה אל אקוות החוף ( .)Rosenthal et al., 1992bמכיוון שסלעי
מליחותם גבוהה פי עשרה. הקירטון עשירים בסדקים ,המוליכות ההידראולית שלהם גבוהה
עתה ניתן להבין את תופעת הסחרור באקוות החוף. יותר מזו של החרסית ,ועל כן דליפת המים המלוחים בדרום־
הסחרור הוא תהליך שבו המים מסתובבים שוב ושוב במערכת
סגורה (כמעט) .המים נשאבים מהאקווה ,מסופקים לחקלאים מזרח האקווה מהירה יותר ומתפשטת לשטחים נרחבים יותר.
לצורך השקיה וחוזרים ומחלחלים לאקווה ,וחוזר חלילה ,שוב כנזכר לעיל ,מי התהום של אקוות החוף הם בעצם גוף של
נשאבים ושוב חוזרים לאקווה .אין ספק שהמערכת אינה סגורה, מים מתוקים הצפים על גבי מים מלוחים .בתנאים טבעיים ,מי
הגשם מחלחלים מפני השטח ,נכנסים לאקווה ,זורמים מערבה
מכיוון שמים רבים מסולקים לאטמוספרה ומים מעטים מתנקזים במורד המפלסים ומתנקזים בתת־הקרקע אל הים התיכון .מחזור
בתת־הקרקע אל הים .ואולם ,באשר לסחרור המלחים המומסים המים הטבעי שוטף את המלחים מהאקווה ומותיר גוף הומוגני
במים ,המערכת סגורה יותר מכיוון שהם אינם מסולקים של מים מתוקים בלי כתמי מים מלוחים .ואולם ,ההתפתחות
לאטמוספרה .לאמיתו של דבר ,מלחים רבים מתווספים למערכת הטכנולוגית שאפשרה שאיבת מים אינטנסיבית מהאקווה
ומעצימים את הסחרור ,הן מהשימוש הביתי והתעשייתי במים, הפרה את שיווי המשקל הטבעי והביאה לדליפת מים מלוחים
הן מתוספת הדשנים בשדות החקלאיים והן מתהליכי ההמלחה אל האקווה מלמטה ומשני הצדדים .אילו ננקטו אמצעי זהירות
בשולי האקווה .שטיפת המלחים אל מחוץ למערכת ,אל הים נכונים ,היה אפשר להקטין את דליפות המים המלוחים בהרבה.
התיכון ,נעשתה מזערית ,ועל כן סחרור המלחים הפך אינטנסיבי השאיבה הייתה צריכה להיות מוגבלת לקצב שלא ייצור מכתשים
ביותר .הדגמה לתהליך של עליית המליחות בצפון מישור החוף הידרולוגיים בעלי מפלס הנמוך מפני הים ,יישמר שיפוע אחיד
ובדרומו מובאים באיור .8.19אין כל ספק שאם הסחרור יימשך (אם כי מתון) ממזרח למערב והשטיפה הטבעית אל הים תתמיד.
תגדל המליחות של האקווה בהתמדה ,עד שמימיה לא יהיו כידוע ,מדיניות כזו לא ננקטה ,וכיסי מים מלוחים רבים נוצרו
במרחב האקווה והם נמהלים במשך הזמן וממליחים עוד ועוד
ראויים לשימוש.
בארות מים.
270 ĤĠē ģĚĞ Č הוויכוח על מקור ההמלחה טרם ירד מסדר היום .קידוח
חדש שנקדח במוקד אזור ההמלחה בבאר טוביה וירד עד לבסיס
250 ĕčĤĞĚ ČĦ האקווה (שכנאי וליפשיץ )2002 ,עורר את הדיון מחדש .באופן
ĕĒėĤĚ ČĦ מפתיע נמצא שמליחות מי התהום בבסיס האקווה ,תחת
מוקד ההמלחה ,הייתה נמוכה ,כ־ 50מגכ״ל .ממצא זה סתר את
230 ĕēĤĒĚ ČĦ ההיפותזה הקודמת ,שלפיה ההמלחה נובעת מדליפה מבסיס
האקווה .החוקרים שבו וחיפשו את מקורות ההמלחה בפני
(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ 210 השטח .בבדיקה מדוקדקת נמצא שריכוז הרפתות הגדול בבאר
טוביה הוא כנראה מקור המליחות .שפכי הרפתות הכילו מים
190 שריכוזם הגיע עד 1,000מגכ״ל .מסתבר שבמשך השנים מים אלו
170 חדרו לחלקה העליון של האקווה והתפשטו למרחקים גדולים.
150 דליפה מפני השטח וסחרור :מליחותה של אקוות החוף עולה
130 גם בגלל חלחול מים מלוחים מלמעלה .לאמיתו של דבר ,מקור
מליחות זה הוא הגדול והחשוב מכולם .גורמי המלחה (וגורמי
110 זיהום) רבים מצויים במישור החוף ,היישר מעל האקווה ,ובראשם
המרכזים העירוניים הרבים והצפופים ,המאוכלסים ב־ 2.5מיליון
901950 1954 1958 1962 1966 1970 1974 1978 1982 1986 1990 1994 1998 2002 2006 2010 תושבים ,אזורי התעשייה הכבדה והקלה ושטחים חקלאיים
נרחבים המעובדים באינטנסיביות .כולם תורמים מלחים בכמויות
ęĕĜĥ גדולות ביותר .מכיוון שכאן אנו עוסקים בתהליכי ההמלחה ולא
בתהליכי הזיהום (הם יידונו בהרחבה בפרק ,)8.6נציין את גורם
900 ęĕĜĢĕĜ ההמלחה הראשי המצוי על פני השטח :מי ההשקיה .בדיקת
הפיזור הגאוגרפי של שדות השלחין בישראל מלמדת שחלק
ĕčĤĞĚ ČĦ č הארי שלהם מצוי מעל אקוות החוף (שדות הבעל מושקים
800 ĕĒėĤĚ ČĦ
בגשמים בלבד ומליחותם נמוכה באופן ניכר).
ĕēĤĒĚ ČĦ במישור החוף שכיחים שני סוגים של מי השקיה :מי
700 כינרת ,המכילים כ־ 250-210מגכ״ל ,ומי קולחים ,המכילים
(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ 600
500
400
300
200
1010966 1969 1972 1975 1978 1981 1984 1987 1990 1993 1996 1999 2002 2005 2008 2011
ęĕĜĥ
איור :8.19עליית ריכוז הכלוריד באזור עמק חפר (א) ובאזור ניצנים
(ב) במשך הזמן (על פי השירות ההידרולוגי .)2013 ,2000 ,מיקום
התאים המדווחים מסומן במפה באיור .8.1