Page 182 - israel water resources
P. 182

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪175‬‬

‫כ־‪ 330-190‬מגכ״ל‪ .‬ריכוזים אלו גבוהים במקצת ממליחות‬                                                        ‫מששוקמו המפלסים‪ ,‬המים המלוחים יכלו להתפשט לצדדים‬
‫מי האקווה המקוריים‪ .‬אולם בכך לא די‪ .‬מתברר שעודפי מי‬                                                                     ‫בקלות יחסית ולהמליח בארות מים רחוקות יותר‪.‬‬
‫ההשקיה המחלחלים לאקווה מתחת לבית השורשים מלוחים‬
‫בערך פי עשרה ויותר ממליחותם הראשונית של מי ההשקיה‪.‬‬                                                       ‫שכבת החרסית של חבורת הסקיה הולכת ונעשית דקה‬
‫לצורך הדגמה‪ ,‬נניח ש־‪ 90%‬ממי ההשקיה חוזרים לאטמוספרה‬                                                      ‫לכיוון מזרח‪ ,‬וסלעי החול והכורכר הבונים את האקווה מונחים‪,‬‬
‫באידוי ישיר או בנידוף דרך העלים ורק ‪ 10%‬הנותרים מחלחלים‬                                                  ‫בכמה נקודות‪ ,‬ישירות על סלעי הקירטון של חבורת השפלה‬
‫אל האקווה‪ .‬המלחים אינם נדיפים כמובן‪ ,‬ולכן אותם ‪10%‬‬                                                       ‫(איור ‪ .)8.3‬בגלל ירידת המפלסים הממושכת דולפים מי תהום‬
‫מהמים המחלחלים אל האקווה מכילים את כל המלחים‪ ,‬ולפיכך‬                                                     ‫מלוחים בדרום־מזרח מישור החוף מסלעי הקירטון של חבורת‬
                                                                                                         ‫השפלה אל אקוות החוף (‪ .)Rosenthal et al., 1992b‬מכיוון שסלעי‬
                                         ‫מליחותם גבוהה פי עשרה‪.‬‬                                          ‫הקירטון עשירים בסדקים‪ ,‬המוליכות ההידראולית שלהם גבוהה‬
‫עתה ניתן להבין את תופעת הסחרור באקוות החוף‪.‬‬                                                              ‫יותר מזו של החרסית‪ ,‬ועל כן דליפת המים המלוחים בדרום־‬
‫הסחרור הוא תהליך שבו המים מסתובבים שוב ושוב במערכת‬
‫סגורה (כמעט)‪ .‬המים נשאבים מהאקווה‪ ,‬מסופקים לחקלאים‬                                                         ‫מזרח האקווה מהירה יותר ומתפשטת לשטחים נרחבים יותר‪.‬‬
‫לצורך השקיה וחוזרים ומחלחלים לאקווה‪ ,‬וחוזר חלילה‪ ,‬שוב‬                                                    ‫כנזכר לעיל‪ ,‬מי התהום של אקוות החוף הם בעצם גוף של‬
‫נשאבים ושוב חוזרים לאקווה‪ .‬אין ספק שהמערכת אינה סגורה‪,‬‬                                                   ‫מים מתוקים הצפים על גבי מים מלוחים‪ .‬בתנאים טבעיים‪ ,‬מי‬
                                                                                                         ‫הגשם מחלחלים מפני השטח‪ ,‬נכנסים לאקווה‪ ,‬זורמים מערבה‬
‫מכיוון שמים רבים מסולקים לאטמוספרה ומים מעטים מתנקזים‬                                                    ‫במורד המפלסים ומתנקזים בתת־הקרקע אל הים התיכון‪ .‬מחזור‬
‫בתת־הקרקע אל הים‪ .‬ואולם‪ ,‬באשר לסחרור המלחים המומסים‬                                                      ‫המים הטבעי שוטף את המלחים מהאקווה ומותיר גוף הומוגני‬
‫במים‪ ,‬המערכת סגורה יותר מכיוון שהם אינם מסולקים‬                                                          ‫של מים מתוקים בלי כתמי מים מלוחים‪ .‬ואולם‪ ,‬ההתפתחות‬
‫לאטמוספרה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬מלחים רבים מתווספים למערכת‬                                                     ‫הטכנולוגית שאפשרה שאיבת מים אינטנסיבית מהאקווה‬
‫ומעצימים את הסחרור‪ ,‬הן מהשימוש הביתי והתעשייתי במים‪,‬‬                                                     ‫הפרה את שיווי המשקל הטבעי והביאה לדליפת מים מלוחים‬
‫הן מתוספת הדשנים בשדות החקלאיים והן מתהליכי ההמלחה‬                                                       ‫אל האקווה מלמטה ומשני הצדדים‪ .‬אילו ננקטו אמצעי זהירות‬
‫בשולי האקווה‪ .‬שטיפת המלחים אל מחוץ למערכת‪ ,‬אל הים‬                                                        ‫נכונים‪ ,‬היה אפשר להקטין את דליפות המים המלוחים בהרבה‪.‬‬
‫התיכון‪ ,‬נעשתה מזערית‪ ,‬ועל כן סחרור המלחים הפך אינטנסיבי‬                                                  ‫השאיבה הייתה צריכה להיות מוגבלת לקצב שלא ייצור מכתשים‬
‫ביותר‪ .‬הדגמה לתהליך של עליית המליחות בצפון מישור החוף‬                                                    ‫הידרולוגיים בעלי מפלס הנמוך מפני הים‪ ,‬יישמר שיפוע אחיד‬
‫ובדרומו מובאים באיור ‪ .8.19‬אין כל ספק שאם הסחרור יימשך‬                                                   ‫(אם כי מתון) ממזרח למערב והשטיפה הטבעית אל הים תתמיד‪.‬‬
‫תגדל המליחות של האקווה בהתמדה‪ ,‬עד שמימיה לא יהיו‬                                                         ‫כידוע‪ ,‬מדיניות כזו לא ננקטה‪ ,‬וכיסי מים מלוחים רבים נוצרו‬
                                                                                                         ‫במרחב האקווה והם נמהלים במשך הזמן וממליחים עוד ועוד‬
                                                    ‫ראויים לשימוש‪.‬‬
                                                                                                                                                                  ‫בארות מים‪.‬‬
                     ‫‪270‬‬               ‫‪ĤĠē ģĚĞ‬‬  ‫‪Č‬‬                                                        ‫הוויכוח על מקור ההמלחה טרם ירד מסדר היום‪ .‬קידוח‬
                                                                                                         ‫חדש שנקדח במוקד אזור ההמלחה בבאר טוביה וירד עד לבסיס‬
                     ‫‪250‬‬  ‫‪ĕčĤĞĚ ČĦ‬‬                                                                       ‫האקווה (שכנאי וליפשיץ‪ )2002 ,‬עורר את הדיון מחדש‪ .‬באופן‬
                          ‫‪ĕĒėĤĚ ČĦ‬‬                                                                       ‫מפתיע נמצא שמליחות מי התהום בבסיס האקווה‪ ,‬תחת‬
                                                                                                         ‫מוקד ההמלחה‪ ,‬הייתה נמוכה‪ ,‬כ־‪ 50‬מגכ״ל‪ .‬ממצא זה סתר את‬
                     ‫‪230 ĕēĤĒĚ ČĦ‬‬                                                                        ‫ההיפותזה הקודמת‪ ,‬שלפיה ההמלחה נובעת מדליפה מבסיס‬
                                                                                                         ‫האקווה‪ .‬החוקרים שבו וחיפשו את מקורות ההמלחה בפני‬
‫‪(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬  ‫‪210‬‬                                                                                 ‫השטח‪ .‬בבדיקה מדוקדקת נמצא שריכוז הרפתות הגדול בבאר‬
                                                                                                         ‫טוביה הוא כנראה מקור המליחות‪ .‬שפכי הרפתות הכילו מים‬
                     ‫‪190‬‬                                                                                 ‫שריכוזם הגיע עד ‪ 1,000‬מגכ״ל‪ .‬מסתבר שבמשך השנים מים אלו‬

                     ‫‪170‬‬                                                                                   ‫חדרו לחלקה העליון של האקווה והתפשטו למרחקים גדולים‪.‬‬

                     ‫‪150‬‬                                                                                 ‫דליפה מפני השטח וסחרור‪ :‬מליחותה של אקוות החוף עולה‬

                     ‫‪130‬‬                                                                                 ‫גם בגלל חלחול מים מלוחים מלמעלה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬מקור‬
                                                                                                         ‫מליחות זה הוא הגדול והחשוב מכולם‪ .‬גורמי המלחה (וגורמי‬
                     ‫‪110‬‬                                                                                 ‫זיהום) רבים מצויים במישור החוף‪ ,‬היישר מעל האקווה‪ ,‬ובראשם‬
                                                                                                         ‫המרכזים העירוניים הרבים והצפופים‪ ,‬המאוכלסים ב־‪ 2.5‬מיליון‬
                     ‫‪901950 1954 1958 1962 1966 1970 1974 1978 1982 1986 1990 1994 1998 2002 2006 2010‬‬   ‫תושבים‪ ,‬אזורי התעשייה הכבדה והקלה ושטחים חקלאיים‬
                                                                                                         ‫נרחבים המעובדים באינטנסיביות‪ .‬כולם תורמים מלחים בכמויות‬
                                                              ‫‪ęĕĜĥ‬‬                                       ‫גדולות ביותר‪ .‬מכיוון שכאן אנו עוסקים בתהליכי ההמלחה ולא‬
                                                                                                         ‫בתהליכי הזיהום (הם יידונו בהרחבה בפרק ‪ ,)8.6‬נציין את גורם‬
                     ‫‪900‬‬               ‫‪ęĕĜĢĕĜ‬‬                                                            ‫ההמלחה הראשי המצוי על פני השטח‪ :‬מי ההשקיה‪ .‬בדיקת‬
                                                                                                         ‫הפיזור הגאוגרפי של שדות השלחין בישראל מלמדת שחלק‬
                             ‫‪ĕčĤĞĚ ČĦ‬‬           ‫‪č‬‬                                                        ‫הארי שלהם מצוי מעל אקוות החוף (שדות הבעל מושקים‬
                     ‫‪800 ĕĒėĤĚ ČĦ‬‬
                                                                                                                             ‫בגשמים בלבד ומליחותם נמוכה באופן ניכר)‪.‬‬
                             ‫‪ĕēĤĒĚ ČĦ‬‬                                                                    ‫במישור החוף שכיחים שני סוגים של מי השקיה‪ :‬מי‬
                     ‫‪700‬‬                                                                                 ‫כינרת‪ ,‬המכילים כ־‪ 250-210‬מגכ״ל‪ ,‬ומי קולחים‪ ,‬המכילים‬

‫‪(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬  ‫‪600‬‬

                     ‫‪500‬‬

                     ‫‪400‬‬

                     ‫‪300‬‬

                     ‫‪200‬‬

                     ‫‪1010966 1969 1972 1975 1978 1981 1984 1987 1990 1993 1996 1999 2002 2005 2008 2011‬‬

                                                               ‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :8.19‬עליית ריכוז הכלוריד באזור עמק חפר (א) ובאזור ניצנים‬
  ‫(ב) במשך הזמן (על פי השירות ההידרולוגי‪ .)2013 ,2000 ,‬מיקום‬
                      ‫התאים המדווחים מסומן במפה באיור ‪.8.1‬‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187