Page 179 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪172‬‬

‫‪.8‬ו‪ .‬פלאו־הידרולוגיה — אקוות החוף בתקופת הקרח‪:‬‬

‫במיליון השנים האחרונות התרחשו השינויים במפלס האוקיינוסים ‪Č‬‬

‫לסירוגין תקופות קרחוניות ותקופות בין־ גרמו לשינויים גם במפלס הים התיכון‪.‬‬

‫קרחוניות‪ .‬בתקופות הקרח היה קצב בזמן נסיגת הים נחשפו לאטמוספרה ‪ęĕ‬‬

‫הצטברות השלגים על גבי כיפות הקרח שטחים נרחבים מקרקעית הים‪ęĕ ĕĚ ęđĐĦ ĕĚ .‬‬
‫בשני הקטבים גבוה מקצב התמוססות הגשמים שירדו על השטח היבשתי‬
‫הקרח במי האוקיינוסים (‪ Press and‬החדש חלחלו ויצרו עדשת מי תהום‬
‫‪ .)Siever, 1986‬בקוטב הצפוני‪ ,‬למשל‪ ,‬מתוקים בתוך שכבת החול והכורכר‪č ,‬‬

‫‪ęĕ ĐĜđĎĘ‬‬ ‫בתקופות הקרחוניות התפשטה כיפת מי הים שהרוו את החולות קודם לכן‬

‫הקרח וכיסתה את השוליים הצפוניים של נשטפו‪ ,‬והפן־הביני נדחק מערבה‪ęđĐĦ ĕĚ .‬‬

‫‪ęĕ ĕĚ ĐĜđĎĘ ĕĚ‬‬ ‫אירופה‪ ,‬אסיה וצפון אמריקה‪ ,‬ועובייה הגיע בתקופת הנסיגה של הים היה כמובן‬
‫בנקודות מסוימות ל־‪ 4‬ק״מ‪ .‬הצטברות מפלס מי התהום היה נמוך בהשוואה‬

‫‪Ď‬‬ ‫הקרח בקטבים באה על חשבון הנפח של מי למפלס הנוכחי‪ ,‬ובשטח מישור החוף‬
‫האוקיינוסים (שאיבדו מים רבים בהתאדות הנוכחי היה האזור הבלתי רווי עבה יותר‪.‬‬
‫‪ęĕ‬‬
‫אך התמלאו באיטיות מזרימת הנהרות)‪ ,‬כשהחלה ההתחממות (תקופה בין־‬
‫‪ęđĐĦ ĕĚ‬‬ ‫ועל כן ירד מפלסם בעשרות מטרים‪ .‬קרחונית) חזר הים התיכון והציף את‬

‫‪ęĕ ĕĚ‬‬ ‫בתקופות הקרח גדל כמובן שטח היבשות‪ ,‬היבשה‪ ,‬ומי ים מלוחים חלחלו בקרקעית‬

‫בעיקר לאורך קווי החוף‪ .‬ואולם‪ ,‬בתקופות הים‪ ,‬לתוך התווך שלפני כן היה אקוות‬

‫איור ‪.8‬ו‪ :2.‬נסיגת הים (א) והצפת היבשה (ג)‬ ‫הבין־קרחוניות היה קצב ההתמוססות של מים מתוקים‪ .‬בו בזמן התרומם מפלס‬
‫לסירוגין בתקופות קרחוניות ובין קרחוניות‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫כיפות הקרח גדול יותר‪ ,‬ועל כן השתרעות מי התהום ביבשה‪ ,‬האזור הבלתי רווי‬

‫לגונות שמליחותן גדולה ממי הים נוצרות בשלב‬ ‫הקרחונים הצטמצמה ומפלס האוקיינוסים הצטמצם והפן־הביני נע מזרחה‪.‬‬
‫הביניים (ב)‪ ,‬והתמיסה מחלחלת ונלכדת באזור הפן־‬ ‫חזר ועלה‪ .‬תקופת הקרח האחרונה הגיעה ייתכן שאפשר להסביר כמה‬
‫לשיאה לפני כ־‪ 18,000‬שנה‪ ,‬כשמפלס תצפיות בלתי ברורות שהתגלו בקידוחי‬
‫הביני (על פי כספי‪.)2009 ,‬‬
‫האוקיינוסים היה נמוך בכ־‪ 130‬מ׳ בהשוואה הפן־הביני באמצעות מודל ההצפות‬
‫למפלס הנוכחי‪ .‬נפח כיפות הקרח בקטבים והנסיגות‪ .‬בקידוחים בגבעת אולגה (ונגוש ואחרים‪.)Yechieli et al., 1997 ;1991 ,‬‬

‫היה אז פי שלושה בהשוואה לנפחן הנוכחי‪ .‬ובשקמה (איור ‪.8‬ו‪ ,)1.‬בשפיים‪ ,‬גופי מים אלו אינם מתאימים בהרכבם הגאוכימי לא‬

‫כיום אנו מצויים בתקופה בין־קרחונית‪ ,‬אך באשקלון‪ ,‬בברנע‪ ,‬בתל אביב ובעזה למי ים רגילים ולא לערבוב של מי תהום מתוקים עם‬

‫עדיין קיימות כיפות קרח קטנות (יחסית) נמצאו מי תהום בעלי ריכוז מלחים מי ים‪ .‬ההיפותזה המוצעת היא שבעקבות נסיגת‬

‫הגבוה פי שניים ויותר ממליחות מי הים הים נוצרו לאורך החוף לָגונות‪ ,‬ומי ים נלכדו בהן‬ ‫בקטבים‪.‬‬

‫והתאדו עד שריכוז המלחים עלה במידה ניכרת (איור‬

‫‪.8‬ו‪ .)2.‬הפתחים בין הלגונות לבין הים‬ ‫‪č‬‬ ‫‪Č‬‬

‫לא היו חופשיים‪ ,‬ועל כן לא התאפשר‬ ‫‪'Ě ĐĚģĥ‬‬ ‫‪ęĕģĕĒ‬‬ ‫‪ĕėďĤĚ ďĕ‬‬ ‫‪'Ě‬‬ ‫‪ĐĎĘđČ ĦĞčĎ ĕēđďĕģ‬‬ ‫‪ĐĤďē‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬
‫חילוף מים רציף ביניהן‪ .‬כשמי הים‬

‫‪ 20‬מתאדים‪ ,‬שוקעים מתוכם מלחים‬ ‫‪20‬‬

‫(כולל גבס)‪ ,‬ועל כן ההרכב הכימי‬ ‫‪0‬‬ ‫?‬ ‫‪0‬‬
‫של המים הנותרים משתנה‪ .‬לגונה‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪2,200‬‬
‫דומה‪ ,‬סבחת אל־ברדוויל שבחוף‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪17,000 1,500‬‬ ‫‪-20 140‬‬
‫הצפוני של חצי האי סיני‪ ,‬מכילה‬ ‫‪-60‬‬ ‫‪?ĕĜĕč ěĠ‬‬ ‫?‬
‫‪ĕĜĕč ěĠ ĕĜĕč ěĠ‬‬ ‫‪ĕĜĕč ěĠ 800‬‬
‫‪-40‬‬ ‫‪28,000‬‬

‫?‬ ‫‪-60 33,000‬‬

‫מלחים בריכוז הגבוה פי שניים־‬ ‫‪-80‬‬ ‫‪17,000‬‬ ‫‪-80 20,100‬‬
‫שלושה בהשוואה לריכוזם במי הים‬ ‫‪-100‬‬ ‫‪-100‬‬
‫התיכון (לוי‪ .)1987 ,‬מי הלגונה חלחלו‬ ‫‪-120‬‬ ‫‪-120‬‬ ‫‪ĞģĤģ‬‬
‫כנראה לתת־הקרקע ונלכדו באזור‬ ‫‪-140‬‬ ‫‪-140‬‬ ‫‪Ęđē‬‬

‫‪ĦĕĝĤē‬‬
‫‪Đĕģĝ‬‬
‫‪ęĕēđĘĚ ęĕĚ‬‬
‫‪(ĤĔĕĘ/Ď"Ě) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ 140‬‬

‫הפן־הביני באזורים שבהם שכבות‬ ‫‪-160 -160‬‬
‫החרסית מתעבות ואינן מאפשרות‬
‫למי התהום להישטף מערבה אל הים‬ ‫‪0 1 2 Ě"ģ‬‬ ‫‪0 1 2 3 Ě"ģ‬‬

‫(קולטון‪ ;1988 ,‬כספי‪.)2009 ,‬‬ ‫איור ‪.8‬ו‪ :1.‬גופי מים‪ ,‬שמליחותם גבוהה ממי הים‪ ,‬בעלי הרכבים גאוכימיים שונים נמצאו בקידוחי הפן־‬
‫הביני באזור גבעת אולגה ובאזור שקמה (על פי ונגוש ואחרים‪.)1991 ,‬‬