Page 175 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪168‬‬

‫לאגור בכינרת או באקוות ההר‪ .‬דוגמה קלסית לתפקוד זה‬ ‫ומשתקמים‪ .‬השאיפה היא להבטיח הפקה יציבה וקבועה באופן‬
‫מובאת באיור ‪ .8.10‬בשנים ‪ 2002-1997‬בוצעה ״כרייה״ של ‪520‬‬ ‫שהאוגר מווסת בין שנים ברוכות לשחונות‪ .‬אקוות החוף היא‬
‫מלמ״ק והמפלסים ירדו‪ ,‬ובשנים ‪ 2005-2002‬גדל האוגר ב־‪173‬‬ ‫המאגר הטוב ביותר לשמש כווסת רב־שנתי‪ ,‬מאחר שכמות‬
‫המים שניתן לאגור בה כפולה ומכופלת מכמות המים שניתן‬
‫מלמ״ק והמפלסים שוקמו‪.‬‬

‫‪2005‬‬ ‫‪ԪԶԯԴԯԶԧ‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪ԪԶԯԴԯԶԧ‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪ԪԶԯԴԯԶԧ‬‬
‫‪ԪԯԾԷԯԽ‬‬ ‫‪ԪԯԾԷԯԽ‬‬ ‫‪ԪԯԾԷԯԽ‬‬
‫‪ԪԾԩԭ‬‬ ‫‪ԪԾԩԭ‬‬ ‫‪ԪԾԩԭ‬‬ ‫‪ԪԾԩԭ‬‬ ‫‪ԪԾԩԭ‬‬ ‫‪ԪԾԩԭ‬‬
‫‪ԾԺԭԽԴԸ‬‬ ‫‪ԾԺԭԽԴԸ‬‬ ‫‪ԾԺԭԽԴԸ‬‬

‫‪ԵԫԱԯՀԪԳԯԪ‬‬ ‫‪ԯԶԫԺԼԵԫԾԿ‬‬ ‫‪ԵԫԱԯՀԪԳԯԪ‬‬ ‫‪ԯԶԫԺԼԵԫԾԿ‬‬ ‫‪ԵԫԱԯՀԪԳԯԪ‬‬ ‫‪ԯԶԫԺԼԵԫԾԿ‬‬
‫‪ԯԴԫԾԩԵԫԾԿ‬‬ ‫‪ԯԴԫԾԩԵԫԾԿ‬‬ ‫‪ԯԴԫԾԩԵԫԾԿ‬‬

‫‪ԧԯԧԦԲՀ‬‬ ‫‪ԵԩԿԫԨ‬‬ ‫‪ԧԯԧԦԲՀ‬‬ ‫‪ԵԩԿԫԨ‬‬ ‫‪ԧԯԧԦԲՀ‬‬ ‫‪ԵԩԿԫԨ‬‬

‫‪ԩԫԩԿԦ‬‬ ‫‪ԵԫԲԫԭ‬‬ ‫‪ԩԫԩԿԦ‬‬ ‫‪ԵԫԲԫԭ‬‬ ‫‪ԩԫԩԿԦ‬‬ ‫‪ԵԫԲԫԭ‬‬

‫‪ԵԫԯԼԲԵԫԿԦԾ‬‬ ‫‪ԵԫԯԼԲԵԫԿԦԾ‬‬ ‫‪ԵԫԯԼԲԵԫԿԦԾ‬‬
‫‪ԽԾԫԿ‬‬ ‫‪ԽԾԫԿ‬‬ ‫‪ԽԾԫԿ‬‬

‫‪ԪԶԧԯ‬‬ ‫‪ԪԶԧԯ‬‬ ‫‪ԪԶԧԯ‬‬

‫‪ԩԫԩԿԦ ՄԴԳԯԷԲԺԴ‬‬ ‫‪ԩԫԩԿԦ‬‬ ‫‪ԩԫԩԿԦ‬‬
‫‪(-2ԴԵԮԽ‬‬

‫‪ԳԯԶԼԯԶ‬‬ ‫)‪0-(-2‬‬ ‫‪ԳԯԶԼԯԶ‬‬ ‫‪ԳԯԶԼԯԶ‬‬
‫‪2-0‬‬ ‫‪ԪԬԸ ԳԸԳԾԸԯԶԾԧԵԨԫԲԽԿԦ 0‬‬ ‫‪ԪԬԸ ԳԸԳԾԸԯԶԾԧԵԨԫԲԽԿԦ 0‬‬
‫‪ԳԸԳԾԸԯԶԾԧԵԨԫԲԽԿԦ‬‬
‫‪ԪԬԸ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10-2‬‬ ‫‪ԴԽ 20‬‬ ‫‪ԴԽ 20‬‬
‫‪10ԴԲԫԩԨ‬‬

‫‪ԴԽ 20‬‬

‫איור ‪ :8.10‬מפלסי מי התהום באקוות החוף‪( :‬א) בשנת ‪ ,1997‬כאשר המאגר היה מלא באופן יחסי; (ב) בשנת ‪ ,2002‬לאחר חמש שנים שבהן המאגר‬
‫הלך והתרוקן; (ג) בשנת ‪ ,2005‬לאחר שלוש שנים שבהן המאגר הלך והתמלא (מבוסס על נתוני השירות ההידרולוגי)‪.‬‬

‫מי הים אל היבשה‪ .‬בו־זמנית‪ ,‬תהליך הפעפוע (דיפוזיה) גורם‬ ‫‪ 8.4‬חדירת מי ים לאקווה‬
‫למומסים לנוע ממקום שבו ריכוזם גבוה למקום שבו ריכוזם נמוך‪,‬‬
‫ולכן יחדרו המלחים באיטיות לתוך האקווה המתוקה‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫הפן־ה ֵבּיני‪ :‬סלעי הכורכר והחול‪ ,‬היוצרים את התווך הנקבובי‬
‫מכיוון שקצב הדיפוזיה איטי בהשוואה למהירות הזרימה של מי‬
‫התהום‪ ,‬המלחים שיחדרו לאקווה המתוקה יישטפו במהירות‬ ‫של אקוות החוף‪ ,‬נמשכים בתת־הקרקע מערבה ופרוסים אף‬
‫החוצה אל הים‪ .‬הפעפוע התמידי המתרחש בין המים המלוחים‬ ‫מתחת לקרקעית הים התיכון (עד למרחק של כ־‪ 15-5‬ק״מ‬
‫למתוקים יוצר שכבת ערבוב ברוחב של מטרים ספורים בין שני‬ ‫מהחוף)‪ .‬מתחת למישור החוף רוויים סלעים אלו במי תהום‬
‫סוגי המים‪ .‬שיווי המשקל הדינמי בין שני התהליכים — זרימת‬ ‫מתוקים‪ ,‬אולם מתחת לקרקעית הים רוויים הסלעים במי‬
‫המים מצד אחד‪ ,‬והפעפוע של המלחים מצד אחר — הוא האחראי‬ ‫ים מלוחים‪ .‬הפן־הביני הוא הגבול שבין מי התהום המתוקים‪,‬‬
‫להיווצרות הפן־הביני (‪Fetter, 1994; Domenico and Schwartz,‬‬ ‫המרווים את הסלעים במזרח‪ ,‬לבין מי הים המלוחים‪ ,‬המרווים‬
‫את הסלעים במערב (איורים ‪ 8.2‬ו־‪ .)8.3‬למרות הרציפות‬
‫‪.)1998; Oz et al., 2015‬‬ ‫ההידראולית ופוטנציאל הזרימה מצד אחד של הפן־הביני לצידו‬
‫הצורה הגאומטרית של הפן־הביני במרחב נקבעת לפי‬ ‫האחר ולמרות אחידות השלד הנקבובי‪ ,‬המים המתוקים מצויים‬
‫כמה מדדים (מסגרת ‪.8‬ד)‪( :‬א) גובהו של מפלס מי התהום;‬ ‫במזרח והמים המלוחים במערב‪ .‬השאלות המתעוררות הן‪ :‬כיצד‬
‫נוצר ״גבול״ בין מים בעלי מליחויות שונות? מדוע שני סוגי המים‬
‫(ב) מידת השיפוע של מפלס מי התהום; (ג) מהירות הזרימה של מי‬
‫התהום מהיבשה אל הים; (ד) הפרש הצפיפויות שבין מי התהום‬ ‫אינם מתערבבים זה בזה? מהי צורתו המרחבית של גבול זה?‬
‫לבין מי הים; (ה) קצב הפעפוע של המלחים בתווך הנקבובי‪ .‬הפן־‬ ‫תשובות לשאלות אלו אפשר לקבל בהסבר הדינמיקה של‬
‫הביני נוטה בשיפוע קל מקו החוף כלפי מטה ומזרחה עד לבסיס‬ ‫המערכת ההידראולית‪ .‬השיפוע מערבּה במפלס מי התהום גורם‬
‫לזרימת המים מהיבשה אל הים‪ ,‬ממפלס גבוה אל מפלס נמוך‪,‬‬
‫בהתאם לחוק דרסי (מסגרת ‪.8‬ב)‪ .‬זרימה זו מונעת את חדירת‬