Page 165 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪158‬‬

‫‪100 150‬‬ ‫בקנה מידה ארצי והן בקנה מידה מקומי‪ ,‬שמטרתם לשקם את‬
‫אקוות החוף‪ .‬עדיין אין סימנים לכך שהמפעלים מצליחים להפוך‬
‫‪ĐĜĕĚĕĜč‬‬ ‫את המגמה‪ ,‬אך הם נותנים תקווה‪ ,‬ויש להרחיב אותם ולהתמיד‬
‫‪ĐĤďē ĐĕĤĝĕģ‬‬
‫‪200 ĐĤďē‬‬ ‫בהפעלתם‪.‬‬
‫הפרק פותח בתיאור הפיזי של אקוות החוף מבחינה‬
‫‪ĤĠē ģĚĞ‬‬ ‫הידרוגאולוגית‪ ,‬וממשיך בתיאור התפתחותה של הפקת המים‬
‫מהאקווה והשפעתה על המפלסים‪ ,‬על כיווני הזרימה ועל‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ĕĜđĠĢ ěđĤĥ‬‬ ‫תהליכי ההמלחה והזיהום‪ .‬בפרק זה יפורטו במיוחד תהליכי‬
‫הזיהום מעשה ידי אדם‪ .‬הקידוחים הרבים שנקדחו באקוות החוף‬
‫‪čĕčČ ĘĦ‬‬ ‫‪ĕĚđĤď ěđĤĥ‬‬ ‫והמחקרים הרבים שנעשו בעניינה‪ ,‬במשך יותר מיובל שנים‪,‬‬
‫‪ěď ĥđĎ‬‬ ‫המציאו בידינו בסיס נתונים גדול מאוד‪ ,‬המתעד בפרוטרוט את‬
‫מבנה האקווה ואת התהליכים הדינמיים שהתרחשו בה‪ .‬במבט‬
‫‪150 ěđĘđē‬‬ ‫לאחור ובהסתמך על מכלול הסקרים והמחקרים שנערכו במשך‬
‫‪ěđĕĢĘ ěđĥČĤ‬‬ ‫יובל השנים האחרון‪ ,‬אין ספק שרוב תהליכי ההמלחה והזיהום‬
‫‪ďđďĥČ‬‬ ‫‪ģĤđĥ‬‬ ‫שהתרחשו באקוות החוף נגרמו בשל התפעול השוטף שלה‪.‬‬
‫‪ĐĜčĕ‬‬ ‫בפרק זה תוכח טענה זו ויפורטו התהליכים שהביאו להידרדרות‬

‫‪ďđďĥČ‬‬ ‫באיכות המים‪.‬‬
‫במהלך הניטור השוטף של האקווה התגלו מדי פעם‬
‫‪100 ĐĒĞ‬‬ ‫‪ęĕĜĢĕĜ‬‬ ‫תופעות בלתי צפויות ובלתי ברורות‪ ,‬שעוררו שאלות בסיסיות‬
‫‪ęĞĤęĕĜĞĤěđčĘĎģĥČ‬‬ ‫בהידרולוגיה‪ .‬החוקרים שעקבו אחר התופעות העלו השערות‬
‫‪ĐĒĞ‬‬ ‫שונות באשר לתהליכים ולמנגנונים‪ ,‬אך חוסר הוודאות נמשך‬
‫לפעמים תקופות ארוכות‪ .‬החידות ההידרולוגיות נפתרו בסופו‬
‫‪ęĕĤĢĜ‬‬ ‫של דבר רק הודות לנתונים נוספים שנאספו במסגרת מחקרים‬
‫‪ēĘčąĘČ Ĥĕď‬‬ ‫חדשים‪ .‬פרק זה סוקר כמה סוגיות הממחישות את השתלשלות‬
‫המחקר ההידרולוגי באופן כרונולוגי‪ .‬הסוגיה הראשונה היא‬
‫אופן היווצרותם של כיסי מים מלוחים ברחבי האקווה‪ ,‬והסוגיה‬
‫השנייה היא הסיבה לעלייה בריכוז החנקות‪ .‬אירועים אלו‬
‫ממחישים שתי תופעות אופייניות והפוכות זו לזו‪ :‬לפעמים‬
‫מביאה שאננות־היתר לפגיעה באיכות המים‪ ,‬אך לפעמים נוצרת‬

‫בהלת שווא‪.‬‬

‫‪ĝĜđĕąěČē‬‬

‫‪0 Ě"ģ 20‬‬ ‫‪ 8.2‬הידרוגאולוגיה‬

‫איור ‪ :8.1‬מפת אקוות החוף (על פי השירות ההידרולוגי‪.)2000 ,‬‬ ‫מבנה וממדים‪ :‬אקוות החוף משתרעת לאורך ‪ 120‬ק״מ‪ ,‬מהר‬
‫מבחינה תפעולית‪ ,‬השטח מחולק ל־‪ 16‬רצועות רוחב (לא כולל‬
‫הכרמל בצפון ועד חבל עזה בדרום (איור ‪ .)8.1‬רוחבה נע בין ‪7‬‬
‫את רצועת עזה)‪ ,‬וכל רצועה מחולקת לארבעה תאים‪ .‬רשות המים‬ ‫ק״מ ל־‪ 20‬ק״מ‪ ,‬מקו החוף במערב ועד מרגלות ההרים במזרח‪.‬‬
‫מפרסמת מדי שנה את נתוני השאיבה‪ ,‬ההחדרה‪ ,‬המפלס וריכוז מומסים‬ ‫שטח האקווה מסתכם בכ־‪ 1,850‬קמ״ר‪ .‬החולות וסלעי הכורכר‪,‬‬
‫המוכרים היטב באזור מישור החוף‪ ,‬בונים את שלד האקווה‪.‬‬
‫עבור כל תא‪.‬‬ ‫מי התהום מצויים בנקבובים ובסדקים הקטנים שבתוך החול‬
‫והכורכר (מסגרת ‪.8‬א)‪ .‬האקווה הולכת ונעשית דקה ככל שנעים‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ĕđđĤ ĤđĒČ‬‬ ‫‪ĕđđĤ ĕĦĘč ĤđĒČ‬‬ ‫‪'Ě‬‬ ‫מזרחה‪ ,‬עד שעובייה מתאפס בגבולה המזרחי‪ .‬בחתך רוחב‬
‫‪ďđĘģĕđđģČ‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ממערב למזרח היא דומה בצורתה ליתד (איור ‪ .)8.2‬הסיבה‬
‫‪ĕĜĕč ěĠ‬‬ ‫לדקיקות במזרח היא שסלעי האקווה מונחים על גבי שכבה‬
‫‪0‬‬ ‫אטימה העשויה חוואר ומשמשת כאקוויקלוד‪ .‬שכבת החוואר‬
‫משתפלת באיטיות ממזרח לכיוון מערב‪ ,‬ואילו מפלס מי התהום‬
‫‪-100‬‬ ‫הוא כמעט אופקי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬העומק המרבי של האקווה‬
‫מצוי לאורך גבולה המערבי (לאורך קו החוף)‪ .‬עומקה המרבי‬
‫‪0 2 4 6 8 10 Ě"ģ‬‬ ‫של האקווה בגבול המערבי משתנה בין ‪ 100‬מ׳ בצפון ל־‪ 180‬מ׳‬

‫איור ‪ :8.2‬חתך סכמטי לרוחב אקוות החוף‪ ,‬המדגים את מבנה האקווה‬ ‫בדרום‪.‬‬
‫ואת כיוון זרימתם של מי התהום‪.‬‬ ‫מפלס מי התהום נמצא בעומק של כמה מטרים‪ ,‬ולכל היותר‬
‫כמה עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע‪ ,‬והינו הגבול בין האזור‬
‫הרווי שמתחתיו לבין האזור הבלתי־רווי שמעליו‪ .‬האזור הרווי‬