Page 165 - israel water resources
P. 165
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 158
100 150 בקנה מידה ארצי והן בקנה מידה מקומי ,שמטרתם לשקם את
אקוות החוף .עדיין אין סימנים לכך שהמפעלים מצליחים להפוך
ĐĜĕĚĕĜč את המגמה ,אך הם נותנים תקווה ,ויש להרחיב אותם ולהתמיד
ĐĤďē ĐĕĤĝĕģ
200 ĐĤďē בהפעלתם.
הפרק פותח בתיאור הפיזי של אקוות החוף מבחינה
ĤĠē ģĚĞ הידרוגאולוגית ,וממשיך בתיאור התפתחותה של הפקת המים
מהאקווה והשפעתה על המפלסים ,על כיווני הזרימה ועל
ěđėĕĦĐ ęĕĐ ĕĜđĠĢ ěđĤĥ תהליכי ההמלחה והזיהום .בפרק זה יפורטו במיוחד תהליכי
הזיהום מעשה ידי אדם .הקידוחים הרבים שנקדחו באקוות החוף
čĕčČ ĘĦ ĕĚđĤď ěđĤĥ והמחקרים הרבים שנעשו בעניינה ,במשך יותר מיובל שנים,
ěď ĥđĎ המציאו בידינו בסיס נתונים גדול מאוד ,המתעד בפרוטרוט את
מבנה האקווה ואת התהליכים הדינמיים שהתרחשו בה .במבט
150 ěđĘđē לאחור ובהסתמך על מכלול הסקרים והמחקרים שנערכו במשך
ěđĕĢĘ ěđĥČĤ יובל השנים האחרון ,אין ספק שרוב תהליכי ההמלחה והזיהום
ďđďĥČ ģĤđĥ שהתרחשו באקוות החוף נגרמו בשל התפעול השוטף שלה.
ĐĜčĕ בפרק זה תוכח טענה זו ויפורטו התהליכים שהביאו להידרדרות
ďđďĥČ באיכות המים.
במהלך הניטור השוטף של האקווה התגלו מדי פעם
100 ĐĒĞ ęĕĜĢĕĜ תופעות בלתי צפויות ובלתי ברורות ,שעוררו שאלות בסיסיות
ęĞĤęĕĜĞĤěđčĘĎģĥČ בהידרולוגיה .החוקרים שעקבו אחר התופעות העלו השערות
ĐĒĞ שונות באשר לתהליכים ולמנגנונים ,אך חוסר הוודאות נמשך
לפעמים תקופות ארוכות .החידות ההידרולוגיות נפתרו בסופו
ęĕĤĢĜ של דבר רק הודות לנתונים נוספים שנאספו במסגרת מחקרים
ēĘčąĘČ Ĥĕď חדשים .פרק זה סוקר כמה סוגיות הממחישות את השתלשלות
המחקר ההידרולוגי באופן כרונולוגי .הסוגיה הראשונה היא
אופן היווצרותם של כיסי מים מלוחים ברחבי האקווה ,והסוגיה
השנייה היא הסיבה לעלייה בריכוז החנקות .אירועים אלו
ממחישים שתי תופעות אופייניות והפוכות זו לזו :לפעמים
מביאה שאננות־היתר לפגיעה באיכות המים ,אך לפעמים נוצרת
בהלת שווא.
ĝĜđĕąěČē
0 Ě"ģ 20 8.2הידרוגאולוגיה
איור :8.1מפת אקוות החוף (על פי השירות ההידרולוגי.)2000 , מבנה וממדים :אקוות החוף משתרעת לאורך 120ק״מ ,מהר
מבחינה תפעולית ,השטח מחולק ל־ 16רצועות רוחב (לא כולל
הכרמל בצפון ועד חבל עזה בדרום (איור .)8.1רוחבה נע בין 7
את רצועת עזה) ,וכל רצועה מחולקת לארבעה תאים .רשות המים ק״מ ל־ 20ק״מ ,מקו החוף במערב ועד מרגלות ההרים במזרח.
מפרסמת מדי שנה את נתוני השאיבה ,ההחדרה ,המפלס וריכוז מומסים שטח האקווה מסתכם בכ־ 1,850קמ״ר .החולות וסלעי הכורכר,
המוכרים היטב באזור מישור החוף ,בונים את שלד האקווה.
עבור כל תא. מי התהום מצויים בנקבובים ובסדקים הקטנים שבתוך החול
והכורכר (מסגרת .8א) .האקווה הולכת ונעשית דקה ככל שנעים
ěđėĕĦĐ ęĕĐ ĕđđĤ ĤđĒČ ĕđđĤ ĕĦĘč ĤđĒČ 'Ě מזרחה ,עד שעובייה מתאפס בגבולה המזרחי .בחתך רוחב
ďđĘģĕđđģČ 100 ממערב למזרח היא דומה בצורתה ליתד (איור .)8.2הסיבה
ĕĜĕč ěĠ לדקיקות במזרח היא שסלעי האקווה מונחים על גבי שכבה
0 אטימה העשויה חוואר ומשמשת כאקוויקלוד .שכבת החוואר
משתפלת באיטיות ממזרח לכיוון מערב ,ואילו מפלס מי התהום
-100 הוא כמעט אופקי .בהתאם לכך ,העומק המרבי של האקווה
מצוי לאורך גבולה המערבי (לאורך קו החוף) .עומקה המרבי
0 2 4 6 8 10 Ě"ģ של האקווה בגבול המערבי משתנה בין 100מ׳ בצפון ל־ 180מ׳
איור :8.2חתך סכמטי לרוחב אקוות החוף ,המדגים את מבנה האקווה בדרום.
ואת כיוון זרימתם של מי התהום. מפלס מי התהום נמצא בעומק של כמה מטרים ,ולכל היותר
כמה עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע ,והינו הגבול בין האזור
הרווי שמתחתיו לבין האזור הבלתי־רווי שמעליו .האזור הרווי