Page 166 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪159‬‬

‫‪.8‬א‪ .‬התווך הנקבובי ותכונותיו‪:‬‬

‫‪čČ‬‬ ‫ומידת החיכוך בדופנות החללים קובעים את‬ ‫מי התהום אינם מצויים בתוך מערות‬
‫יכולת הזרימה של המים בתוך הסלע‪ ,‬שהיא‬ ‫ענק תת־קרקעיות‪ ,‬כפי שנוטים לעיתים‬
‫‪ďĎ‬‬ ‫התכונה החשובה ביותר המעסיקה את‬ ‫לחשוב‪ .‬הם מצויים בתוך חללים וסדקים‬
‫ההידרולוגים‪ .‬תכונה זו נקראת ה״מוליכות‬ ‫קטנטנים (מיקרוסקופיים ברובם) שבתוך‬
‫‪đĐ‬‬ ‫ההידראולית של התווך הנקבובי״‪ ,‬וניתן‬ ‫הסלעים‪ ,‬והם מחוברים ביניהם או מנותקים‬
‫למדוד אותה בשיטות שונות‪ ,‬במעבדה או‬ ‫זה מזה‪ .‬המים אגורים בסלעים כמו מים‬
‫איור ‪.8‬א‪ :‬גאומטריית התווך הנקבובי‪:‬‬ ‫המרווים ספוג‪ .‬מבחינה פיזיקלית‪ ,‬המרחב‬
‫(א) מארז גרגירים בעלי גודל אחיד היוצר‬ ‫בשדה‪.‬‬ ‫שמי התהום מצויים בו נקרא תווך נקבובי‪,‬‬
‫נקבוביות גבוהה; (ב) מארז גרגירים בגדלים‬ ‫שהוא השלד המוצק ובתוכו החללים‪ .‬מידת‬
‫שונים היוצר נקבוביות נמוכה; (ג) גרגירים‬ ‫טבלה ‪.8‬א‪ :‬ערכי נקבוביות אופייניים‬ ‫הנקבוביּות של התווך מוגדרת בהתאם לנפח‬
‫בגודל אחיד שהם עצמם נקבוביים מגדילים‬ ‫(‪:)Freeze and Cherry, 1979‬‬ ‫היחסי של החללים מתוך הנפח הכולל‪.‬‬
‫את הנקבוביות הכוללת לערך גבוה במיוחד;‬ ‫ערכי נקבוביות האופייניים לסלעים שונים‬
‫(ד) הנקבוביות עשויה לקטון בגלל שקיעת‬ ‫נקבוביות‬ ‫סוג הקרקע או הסלע‬ ‫מובאים בטבלה ‪.8‬א‪ .‬דוגמאות לגאומטריות‬
‫מלחים בנקבובים; (ה) מערכת נקבובים‬ ‫(‪)%‬‬ ‫שונות של תווך נקבובי מובאות באיור ‪.8‬א‪.‬‬
‫הנוצרת מהמסת הסלע; (ו) סדקי ריסוק‬ ‫חלוקים‬ ‫ערך הנקבוביות תלוי בהתפלגות של גודל‬
‫‪40-25‬‬ ‫הגרגירים‪ .‬ככל שגודל הגרגירים אחיד יותר‬
‫ובליה (על פי ‪.)Meinzer, 1923‬‬ ‫קרקע חולית‬ ‫כך גדלה הנקבוביות‪ ,‬וככל שהתפלגות הגודל‬
‫‪50-25‬‬ ‫קרקע לס‬ ‫רחבה יותר כך קטנה הנקבוביות‪ ,‬מאחר‬
‫‪50-35‬‬ ‫שהגרגירים הקטנים ממלאים את הנקבובים‬
‫‪70-40‬‬ ‫קרקע חרסיתית‬
‫‪50-5‬‬ ‫גיר קרסטי‬ ‫שבין הגרגירים הגדולים‪.‬‬
‫‪30-5‬‬ ‫אבן חול‬ ‫מידת הקישור בין החללים קובעת את‬
‫‪20-0‬‬ ‫גיר ודולומיט‬ ‫יכולת המעבר של המים (או של האוויר) דרך‬
‫‪10-0‬‬ ‫פצלים‬ ‫הסלע‪ .‬גודל החללים‪ ,‬צורתם הגאומטרית‬
‫‪10-0‬‬ ‫גרניט סדוק‬
‫‪50-5‬‬ ‫בזלת סדוקה‬

‫רוחבה של האקווה ממזרח למערב נקבע על ידי צורתם‬ ‫הוא המרחב שבו כל החללים והסדקים שבסלעים מלאים במים‪.‬‬
‫הגאומטרית של שני המשטחים המשופעים החותכים זה את‬ ‫באזור זה תופסים החללים (היינו המים) כ־‪ 40%‬בממוצע מהנפח‬
‫זה‪ .‬המשטח הראשון הוא מפלס מי התהום‪ ,‬והמשטח השני הוא‬ ‫הכולל‪ .‬האזור הבלתי רווי הוא המרחב שהחללים והסדקים בו‬
‫בסיס האקווה (או גג האקוויקלוד) המשתפל גם הוא ממזרח‬ ‫מלאים גם במים וגם באוויר‪ .‬תכולת הרטיבות הממוצעת באזור‬
‫למערב‪ ,‬אם כי בשיפוע חזק יותר‪ .‬השיפוע של שני המשטחים‬ ‫הבלתי רווי היא כ־‪ 16%‬מהנפח הכולל‪ ,‬והיתרה‪ 24% ,‬מהנפח‬
‫משתנה באופן גאוגרפי‪ ,‬ולכן רוחב האקווה בחתכי רוחב שונים‬
‫יהיה שונה‪ .‬שתי דוגמאות של חתכים לרוחב האקווה‪ ,‬באזור‬ ‫הכולל‪ ,‬מלאה באוויר (מרכדו ואחרים‪.)1975 ,‬‬
‫נתניה ובאזור אשדוד (איור ‪ ,)8.3‬ממחישים את צורתה המרחבית‪.‬‬ ‫ניתן לדמות את מפלס מי התהום למשטח המשתפל‬
‫באזור נתניה העומק המרבי מגיע ל־‪ 100‬מ׳ ורוחב האקווה כ־‪13‬‬ ‫במתינות רבה ממזרח למערב‪ .‬בגבולה המערבי של האקווה‪,‬‬
‫לאורך קו החוף‪ ,‬מפלס מי התהום מצוי בגובה פני הים‪ ,‬היינו‬
‫ק״מ‪ ,‬ואילו באשדוד העומק כ־‪ 170‬מ׳ והרוחב כ־‪ 17‬ק״מ‪.‬‬ ‫גובה אפס‪ .‬בקצהו המזרחי מצוי המפלס בדרך כלל בגובה של‬
‫נפח המים האגור באזור הרווי הוא כ־‪ 20‬מיליארד‬ ‫‪ 30-10‬מ׳ מעל פני הים‪ .‬השיפוע של המפלס במצבו הטבעי‬
‫מ״ק (מרכדו ואחרים‪ .)1975 ,‬הנפח חּושב לפי ממדי האקווה‬ ‫היה ‪ 3-1‬פרומיל (‪ ,0/00‬אלפיות)‪ ,‬דהיינו ירידת מפלס של ‪ 3-1‬מ׳‬
‫והגאומטריה המרחבית שלה ובהתאם לנקבוביּות ממוצעת של‬ ‫עבור תזוזה של ‪ 1‬ק״מ מערבה‪ .‬בפועל‪ ,‬מפלס מי התהום איננו‬
‫‪ .40%‬לפי אותם השיקולים מתברר שבאזור הבלתי רווי מצויים‬ ‫מישורי לחלוטין אלא כולל שקערוריות והתרוממויות קטנטנות‪,‬‬
‫‪ 11‬מיליארד מ״ק נוספים‪ .‬מכלל המים שבאקווה ניתן לנצל בשנה‬ ‫שנוצרו בעקבות הפעילות האנושית (שאיבה והחדרה)‪ .‬בקווים‬
‫רק את הכמות המתחדשת באופן טבעי מן הגשמים‪ ,‬היינו כ־‪300‬‬ ‫גסים אפשר לומר שמפלס מי התהום קרוב מאוד בצורתו למישור‬
‫מלמ״ש‪ .‬כמות מים זו שוות ערך בקירוב לשינוי העונתי במפלס‬
‫משופע‪ ,‬ובפועל הוא קרוב לאופקי‪.‬‬