Page 164 - israel water resources

‫פרק ‪8‬‬

‫אקוות החוף‬

‫‪ 8.1‬הקדמה‬ ‫‪ 8.1‬הקדמה‬
‫‪ 8.2‬הידרוגאולוגיה‬
‫‪ 8.3‬מאזן המים‪ ,‬שאיבות ומפלסים‬ ‫מאגר מי התהום המשתרע תחת מישור החוף בישראל הוא‬
‫‪ 8.4‬חדירת מי הים לאקווה‬ ‫אקוות החוף‪ .‬האקווה מספקת כ־‪ 300‬מיליון מטרים מעוקבים‬
‫‪ 8.5‬תהליכי המלחה‬ ‫בשנה (מלמ״ש)‪ ,‬היינו כ־‪ 20%‬מכלל המים הטבעיים בישראל‪.‬‬
‫‪ 8.6‬תהליכי זיהום‬ ‫אקוות החוף זמינה ונוחה ביותר לניצול בהשוואה ליתר מאגרי‬
‫‪ 8.7‬האזור הבלתי רווי‬ ‫מי התהום‪ ,‬וזאת משתי סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬מפלס מי התהום קרוב‬
‫‪ 8.8‬זיהום החנקות‬ ‫יחסית אל פני השטח וניתן לשאוב מים בטכנולוגיה זולה‬
‫ופשוטה; שנית‪ ,‬האקווה מצויה בקרבת ריכוזי האוכלוסייה‪,‬‬
‫במישור החוף‪ ,‬וממילא אי־אפשר להפסיק לחלוטין את פעולות‬ ‫ואין צורך להוביל את המים למרחקים‪ .‬אקוות החוף אכן נוצלה‬
‫הזיהום‪ .‬האם ייתכן שהמצב הוא ללא תקנה? האם במוקדם או‬ ‫באינטנסיביות החל מראשית המאה העשרים‪ ,‬זמן רב לפני‬
‫במאוחר נצטרך להכיר בעובדה שמי התהום באקוות החוף אינם‬ ‫שנוצלו מקורות המים האחרים‪ .‬ואולם‪ ,‬הסיבות שהפכו את‬
‫אקוות החוף זמינה ונוחה לניצול הן שהפכו אותה במשך הזמן‬
‫ראויים לשתייה ויש להקצותם להשקיה חקלאית בלבד?‬ ‫לאקווה המדולדלת והמזוהמת ביותר בישראל‪ .‬שאיבת־היתר‬
‫לדעת כל המומחים אין תחליף לאקוות החוף‪ ,‬מכיוון‬ ‫באקווה הורידה את מפלס המים‪ ,‬לפעמים עד מתחת לפני הים‪.‬‬
‫שהיא מאגר המים היחיד בעל הקיבולת המתאימה לאגירה רב־‬ ‫ירידת המפלסים גרמה לחדירת מים מלוחים אל תוך האקווה‬
‫שנתית‪ .‬הכינרת ואקוות ההר אינן מסוגלות לאגור רזרבה של‬ ‫מכמה כיוונים‪ ,‬ואיכות המים הידרדרה‪ .‬בה בעת נבנו במישור‬
‫יותר מכמה מאות מיליוני מ״ק של מים כל אחת‪ ,‬ואילו אקוות‬ ‫החוף מרכזי אוכלוסייה צפופים‪ ,‬והם יצרו שפע של מקורות זיהום‬
‫החוף מסוגלת לאגור כ־‪ 2‬מיליארד מ״ק‪ .‬מדינת ישראל מצויה‬ ‫(ביתיים‪ ,‬חקלאיים ותעשייתיים)‪ ,‬שדלפו במהירות היישר אל‬
‫באזור חצי מדברי שבו רצף של שנות בצורת היא תופעה שכיחה‪,‬‬ ‫האקווה‪ .‬אכן‪ ,‬איכות המים באקוות החוף הידרדרה באופן חמור‬
‫ועל כן היא אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על נפח אגירה‬ ‫במהלך המאה העשרים‪ ,‬ומאות בארות מים יצאו מכלל שימוש‪.‬‬
‫רב־שנתי כאקוות החוף‪ .‬אף על פי שעובדות אלו היו ידועות‬ ‫אקוות החוף מזוהמת עד כדי כך שחלק ניכר מהמים המצויים בה‬
‫ומוכרות לכל העוסקים בעניין במשך עשרות שנים‪ ,‬הצעדים‬ ‫היום אינו ראוי לשתייה לפי התקנים הנהוגים במדינות המערב‪.‬‬
‫שננקטו היו מועטים מדי‪ .‬אין כל ספק שעל מדינת ישראל‬ ‫תהליכי ההמלחה והזיהום כפי שהתרחשו בסוף המאה העשרים‬
‫לעשות את כל הנדרש לשיקום האקווה ולהכשרתה מחדש‬
‫לאגירה רב־שנתית‪ .‬השאלה המתבקשת היא‪ :‬האם ניתן בכלל‬ ‫יצרו איום על עתידה של האקווה כמקור מים יציב ואמין‪.‬‬
‫לשקם את האקווה? ואם כן‪ ,‬מהם הצעדים שיש לנקוט לשם‬ ‫בשל מצבה החמור של האקווה‪ ,‬גם אם יינקטו היום כל‬
‫כך? התשובות לשאלות אלו יינתנו רק לאחר הבנתם של תהליכי‬ ‫הפעולות הדרושות להפסקת תהליכי ההמלחה והזיהום על פני‬
‫ההמלחה והזיהום המתרחשים בתת־הקרקע‪ ,‬ולכך נועד פרק זה‪.‬‬ ‫השטח‪ ,‬לא יהיה אפשר לעצור את המלחים והמזהמים שנפלטו‬
‫ראוי לציין שבשנים האחרונות יצאו לדרך מפעלים אחדים‪ ,‬הן‬ ‫בעבר ומצויים כיום בדרכם אל מי התהום‪ .‬אם כן‪ ,‬האיום על‬
‫איכות המים באקוות החוף צפוי להימשך עוד עשרות שנים‪ ,‬מה‬
‫גם שאי־אפשר בשום פנים ואופן לעצור את הפעילות האנושית‬