Page 152 - israel water resources

‫פרק ‪ :7‬אגם הכינרת ‪145‬‬

‫‪.7‬ד‪ .‬מודלים הידרוגאולוגיים ממוחשבים‪:‬‬

‫שני המודלים התאורטיים (איור ‪.3.25‬א‪,‬ב) שהוצעו כמנגנון אפשרי המים‪ ,‬את הסעת המומסים ואת הולכת החום (‪Gvirtzman et al.,‬‬
‫להמלחת הכינרת נבחנו כמותית באמצעות מודלים פיזיקליים ‪ .)1997a,b‬המודל הורץ על חתכים גאולוגיים מפורטים העוברים‬

‫מהגליל אל הגולן דרך המעיינות‪ .‬תוצאות המודל העיקריות מוצגות‬ ‫ממוחשבים‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬

‫חישוב ספיקת המים המלוחים אל האגם בגלל דחיסת הסלעים באיור ‪.7‬ד‪ .‬המודל כויל באמצעות התאמתו לנתוני חידור הגשמים‬

‫ויצירת עודף לחץ במעמקים מתבסס על שני מדדים‪( :‬א) קצב (בניכויההתאדות)‪,‬ספיקתהמעיינות‪,‬נתונימליחותמיהתהוםשנמדדו‬

‫הקטנת הנקבובים שבסלעים עם העומק ובמשך הזמן; (ב) מליחות בקידוחים ובמעיינות בקיץ ובחורף ונתוני התפלגות הטמפרטורה עם‬
‫המים המרווים את הסלעים (‪ .)Hurwitz et al., 2000‬סחף העומק‪ ,‬שנמדדו בקידוחים שונים באזור הכינרת‪.‬‬

‫המוסע מההרים שוקע על קרקעית האגם וקובר‬

‫תחתיו את הסחף שהצטבר בתקופה מוקדמת יותר‪1 .‬‬
‫קצב שקיעתו של הסחף על קרקעית אגמים וקצב‬

‫דחיסתו של סחף עתיק תחת סחף צעיר הם מדדים ‪0‬‬

‫המוכרים היטב בעולם‪ .‬בכינרת נמצא שב־‪-1 5,000‬‬

‫השנים האחרונות הצטבר על הקרקעית בוץ בעובי ‪ 5‬מ׳ ‪-2‬‬

‫‪-3‬‬ ‫(בהתאם לדחיסתו הנוכחית)‪ .‬כמו כן‪ ,‬בגלעיני קידוחים‬
‫שבוצעו בקרקעית הכינרת נמצא שנפח הנקבובים ק ֵטן‬
‫‪-4 A B C D E F‬‬ ‫עם העומק (‪ .)Stiller, 1994‬ההערכה של ספיקת‬

‫המים המלוחים אל הכינרת בהתאם למנגנון זה נעשתה ‪-5‬‬
‫באמצעות מודל ממוחשב הפותר את משוואות שימור ‪160 170 180 190 200 210 220 230‬‬

‫המסה של המוצקים ושל הנוזלים ומשוואות התנועה ‪1‬‬

‫שלהם‪ .‬התוצאות מלמדות שתהליך הצטברות הסחף‪0 ,‬‬

‫‪-1‬‬ ‫הקבורה שלו תחת קרקעית האגם והדחיסה והסחיטה‬
‫של מי התהום הם איטיים ביותר ונמשכים בין אלפי‬
‫שנים למיליוני שנים‪ .‬כמו כן נמצא שעודף הלחץ הנוצר ‪-2‬‬

‫במי התהום משתחרר החוצה בהתמדה ובדליפה ‪-3‬‬

‫איטית‪ .‬באמצעות המודל נמצא שמי התהום המלוחים ‪-4‬‬

‫‪-5‬‬ ‫זורמים כלפי מעלה‪ ,‬אל הכינרת‪ ,‬בקצב של ‪ 22-10‬מ״מ‬
‫‪160‬‬
‫‪170‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪220‬‬ ‫לשנה‪ .‬לפיכך הדליפה מכל שטחה של קרקעית הכינרת ‪230‬‬
‫תורמת כ־‪ 2,500‬טון כלוריד בשנה‪ ,‬היינו כ־‪ 3%‬מכלל‬
‫‪1‬‬ ‫כמות הכלוריד הנכנסת כיום לאגם במשך שנה‪.‬‬

‫חישוב ספיקת המים המלוחים אל הכינרת ‪0 20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪-1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫בזרימה מכוח הכבידה מתבסס על שלושה מדדים‬

‫‪-2‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ראשיים‪( :‬א) השיפוע של מפלס מי התהום לאורך‬
‫‪-3‬‬ ‫‪60708090‬‬ ‫‪140 130 120 110‬‬ ‫מסלולי הזרימה התת־קרקעיים; (ב) המוליכות‬
‫‪-4‬‬ ‫ההידראולית של הסלעים השונים שדרכם זורמים מי‬
‫‪-5‬‬ ‫‪111756000‬‬ ‫התהום; (ג) מליחות המים לאורך מסלולי הזרימה‬
‫השונים‪ .‬זרימת מי התהום משפיעה גם על הולכת‬
‫החום בסלעים‪ ,‬ועל כן באים לידי ביטוי שני מדדים ‪160 170 180 190 200 210 220 230‬‬

‫נוספים‪( :‬ד) המוליכות התרמית של הסלעים השונים;‬

‫איור ‪.7‬ד‪ :‬תוצאות המודל הממוחשב המתאר את זרימת מי התהום מתחת לגליל‬ ‫(ה) טמפרטורות המים והסלעים במרחב הנקבובי‪.‬‬
‫נתונים על אודות מדדים אלו הצטברו במשך השנים‬
‫ולגולן‪ .‬למעלה‪ :‬החתך הגאולוגי מהגליל לגולן‪ ,‬ובו כל שכבה מוגדרת לפי תכונותיה‬ ‫במהלך מחקרים רבים שנעשו באזור הכינרת‪ ,‬כולל‬
‫ההידראוליות (שש רמות‪ ,F-A ,‬כש־‪ A‬הוא המוליך הטוב ביותר ו־‪ F‬הוא האטום‬
‫הסקרים הגאופיזיים האחרונים‪ .‬הערכת ספיקתם ביותר)‪ .‬באמצע‪ :‬שדה הזרימה של מי התהום‪ ,‬ובו גודל הווקטורים יחסי למהירויות‪.‬‬

‫של מי התהום במנגנון זה נעשתה באמצעות מודל למטה‪ :‬התפלגות הטמפרטורה בחתך המראה קירור באזור חלחול הגשמים בגליל‬
‫הידרוגאולוגי הפותר במשולב את משוואות זרימת וחימום באזור עליית התמלחות במעיינות (על פי ‪.)Gvirtzman et al., 1997b‬‬