Page 153 - israel water resources
P. 153
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 146
בתרומת המלח של המעיינות המלוחים לכינרת ,ומי הבארות והוא האחראי על יותר מ־ 95%מהדליפות המלוחות אל האגם.
הפכו למקור מים חדש עבור ההתיישבות החקלאית באזור. ממצאי המחקר שללו באופן חד־משמעי את הטענה שלפיה
מקור מים זה מתוכנן להמשיך ולהתפתח עבור קידום החקלאות ירידת מפלס האגם מתחת לקו האדום או שאיבת מי תהום בגליל
המזרחי יובילו לפריצת תמלחות מהקרקעית (Gvirtzman et al.,
באזור. .)1997bלהפך ,הומלץ לשאוב מי תהום בגליל המזרחי ,ובכך
הרכיב השני הוא הרחבת המוביל המלוח לתפיסת להקטין את שטיפת התמלחות לאגם .בראשית שנות התשעים
מעיינות חוף נוספים ואולי אף לתפיסת מקצת המעיינות התת־ קיבלה נציבות המים את ההמלצות ושינתה את המדיניות .בשלב
ימיים .מעיין פוליה־ Aהוא המעיין הראשון שיצורף למוביל הראשון החלו בפיתוח שדה קידוחים חדש באזור נחל עמוד
המלוח ,כדי להטותו אל מחוץ לאגם .מעיין זה הוא מעיין תת־ מצפון־מערב לאגם ,ובשלב השני פיתחו שדה קידוחים נוסף באזור
ימי ,ורק בשנה שבה ירד מפלס הכינרת עד הקו השחור הוא נחל צלמון .כעשר שנים לאחר שינוי המדיניות ,ולאחר הפעלתם
השיק לקו החוף .מאז אותה שנה המעיין מנוטר באמצעות כיפת של שמונה קידוחים חדשים ,המגיעים להפקה של 20מלמ״ש,
פלדה ש״הולבשה״ עליו ,אשר קולטת את כל מימיו (איור .)7.28 ניתן היה לאשר את התועלת הרבה למשק המים .המליחות של
הספיקות (כ־ 10מלמ״ש) והמליחות (כ־ 2000מגכ״ל) שנמדדו מעיינות הברבוטים ירדה בהדרגה מרמה של 3,500-3,000מגכ״ל
בו מלמדות שקיימת כדאיות הידרולוגית להטייתו אל המוביל לרמה של 800-600מגכ״ל (איור .)7.27ההפחתה בתרומת המלח
המלוח (אחיפז .)2014 ,לעומת זאת ,הניטור של מעיין הברבוטים לכינרת נצפתה בהתאם לתחזית המודלים .התועלת הנוספת
מלמד שמליחותו יורדת עם הזמן (איור ,)7.27ועל כן ייתכן שאין למשק המים הייתה שמי התהום שנשאבו בגליל המזרחי (על
חשבון הניקוז התת־קרקעי אל הכינרת) גבוהים בכ־ 200מ׳
צורך להטותו את מחוץ לאגם.
בהשוואה לאגם ,ובכך נחסכה אנרגיית שאיבה רבה.
המחקרים החדשים מלמדים שהיחסים השונים בין שפיעה
למליחות במעיינות טבחה ופולייה (איור )7.26אינם מעידים
בהכרח על מנגנוני זרימה שונים ,אלא על הבדלים במבנם
הגאולוגי של שני אגני הניקוז התת־קרקעיים (Gvirtzman
.)et al., 1997bבשני האגנים יש שלוש אקוות :אקווה עליונה
(השכבה העליונה של סלעי חבורת יהודה) ובה מים מתוקים,
אקווה אמצעית (השכבה התחתונה של חבורת יהודה) ובה
מים הממליחים לכיוון מזרח ,ואקווה תחתונה (סלעי חבורת
כורנוב) ובה תמלחת .שלוש האקוות מתנקזות ,ביחסים שונים,
אל המעיינות .השינויים העונתיים במליחות נובעים משינויים
עונתיים בתרומה היחסית של שלוש האקוות אל המעיינות
ובאופן שונה בשני האגנים.
איור :7.28הכיפה הלוכדת את מעיין פוליה־ Aהותקנה כאשר ירד 4,000(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ
מפלס האגם אל מתחת לקו האדום התחתון .הספיקות והמליחויות של 3,500
3,000
המעיין מנוטרות מאז .בעתיד יוטו המים אל המוביל המלוח 2,500
(צילום :חיים גבירצמן). 2,000
1,500
הרכיב השלישי הוא שיקומו של מורד נהר הירדן .בשנת 1,000
2013אושרה ברשות המים תוכנית רחבה לשיקום הסביבה.
הרקע לתוכנית זו הוא הירידה הקשה באיכות המים הזורמים 500
בנהר הירדן מדרום לדגניה ,הנובעת מאי־זרימת מי הכינרת דרומה 0
ומההזרמה הממושכת של שפכים עירוניים ושל מי המעיינות
המלוחים .הרכיב העיקרי של התוכנית הוא שמי השפכים של ęĕĜĥ
הערים טבריה ,צפת והיישובים הסמוכים יפסיקו לזרום אל הירדן.
לחלופין ,הם יוזרמו בצינור נפרד ויטופלו במכון טיפול שפכים איור :7.27ירידת המליחות של מעיינות הברבוטים מאז החלה שאיבת
חדש הנבנה בביתניה .בה בעת ,מי המעיינות המלוחים יופרדו מי התהום במעלה הזרם בשדות הקידוחים עמוד וצלמון (טיבור ואחרים,
לשני סוגים :המים שמליחותם נמוכה ,מטבחה ומפוליה (כ 2,100
מגכ״ל בממוצע) ,יוזרמו בצינור אחד ,ומי המעיינות שמליחותם .)2012
גבוהה יותר ,מחמי טבריה ( 17,000מגכ״ל בממוצע) ,יוזרמו
בצינור האחר ,ושניהם יוזרמו למפעל התפלה חדש .ההפרדה תוכניות פיתוח :התוכניות הנוכחיות מתייחסות הן להפקת מי
בין שתי רמות המליחות נועדה להוריד את עלות ההתפלה.
התוכנית המלאה היא שהמים המותפלים ומי הקולחים יתערבבו התהום המקומיים ,הן לשדרוג מפעל המוביל המלוח (המזרים
את מי המעיינות המלוחים ואת השפכים העירוניים) והן לשיקום
מורד הירדן.
הרכיב הראשון הוא שמונת הקידוחים החדשים שנקדחו
בגליל התחתון המזרחי .השאיבה בבארות אלו הביאה להורדה
122111111122222222222222221999990909900000000000000090999909909900000010101111119752819340642653179084532176
