Page 132 - israel water resources
P. 132

‫פרק ‪7‬‬

‫אגם הכינרת‬

                            ‫‪ 7.1‬הקדמה‬                                                    ‫‪ 7.1‬הקדמה‬
      ‫‪ 7.2‬מאזן המים‪ ,‬שאיבות ומפלסים‬
                                                                      ‫הכינרת היא אחד משלושת מקורות המים הטבעיים הגדולים של‬
               ‫‪ 7.3‬זרמים פנימיים באגם‬                                 ‫מדינת ישראל (נוסף על שני מאגרי מי התהום מתחת לרצועת‬
                    ‫‪ 7.4‬מליחות הכינרת‬                                 ‫החוף ומתחת לשדרת ההר)‪ .‬מלבד היותה מקור מים חשוב‪,‬‬
                      ‫‪ 7.5‬תהליכי זיהום‬                                ‫יש לכינרת חשיבות ציבורית מיוחדת‪ .‬בעוד מפלסי מי התהום‬
                                                                      ‫מוכרים רק לאנשי המקצוע‪ ,‬מפלס הכינרת גלוי ומוכר לכלל‬
       ‫‪ 7.6‬ייבוש החולה והצפתה מחדש‬                                    ‫הציבור‪ .‬משום כך‪ ,‬מדי שנה ממקד מפלס הכינרת את תשומת‬
                                                                      ‫הלב הציבורית ומשמש כמעין מדד למצבו של משק המים‬
‫ובכך נעסוק בהרחבה בפרק זה‪ .‬האתגר הראשון היה המליחות‬
‫הגבוהה של מי הכינרת‪ ,‬שלא התאימה למרבית הגידולים‬                                                                                   ‫הישראלי‪.‬‬
‫החקלאיים‪ .‬בהתבסס על מחקר הידרוגאולוגי‪ ,‬נבנה מפעל‬                      ‫במשך אלפי שנים זרמו מי הכינרת לים המלח‪ .‬התוכנית‬
‫ההטיה למעיינות המלוחים‪ .‬מפעל זה הוריד את מליחות האגם‬                  ‫להזרים מים מאגן ההיקוות של הכינרת עבור פיתוח החקלאות‬
‫במידה רבה‪ ,‬אם כי לא במידה מספקת‪ .‬בעיית המליחות המשיכה‬                 ‫במרכז הארץ ובדרומה (פרטים בפרק ‪ )4.3‬התבססה על העובדה‬
‫להעסיק את ההידרולוגים במשך עשרות שנים‪ ,‬ומפעל ההטיה‬                    ‫שהיצע המים באגן ההיקוות היה גדול בהרבה מהביקוש‪ .‬בשנת‬
‫ממשיך להתפתח ולהשתכלל עד היום‪ .‬האתגר השני היה בניית‬                   ‫‪ 1964‬נחנך מוביל המים הארצי‪ ,‬שהיה מפעל חלוצי ענק בקנה‬
‫מערכת היניקה של המוביל הארצי‪ ,‬שנועדה לאפשר שאיבת מים‬                  ‫מידה ישראלי‪ .‬במשך כחצי יובל שנים נשאבו מהכינרת באמצעות‬
‫באיכות הטובה ביותר‪ .‬כפי שהתברר מהמחקר הלימנולוגי‪ ,‬איכות‬               ‫המוביל הארצי כ־‪ 400‬מלמ״ש‪ ,‬נוסף על השימוש המקומי של‬
‫המים מושפעת מזרמים פנימיים‪ ,‬והיא משתנה בשכבות השונות‬                  ‫כ־‪ 100‬מלמ״ש‪ .‬באותה תקופה סיפקה הכינרת כשליש מהמים‬
‫ובעונות השונות‪ .‬המחקר הלימנולוגי של גוף המים העסיק את‬                 ‫השפירים שעמדו לרשותה של מדינת ישראל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬במהלך‬
‫החוקרים בעבר וממשיך להעסיקם עד היום‪ .‬האתגר השלישי‬                     ‫חצי יובל שנים נוסף‪ ,‬התרחשו בו־זמנית שני שינויים‪ :‬היצע המים‬
‫היה זיהום האגם‪ ,‬בעיקר ממקורות חקלאיים באגן ההיקוות‪,‬‬                   ‫הלך וקטן עקב שינוי אקלימי‪ ,‬והביקוש למים הלך וגדל עקב‬
‫שהביא לפריחות של אצות מסוגים שונים ולפעמים לסיכון‬                     ‫התרבות הצרכנים בסביבות אגן ההיקוות‪ ,‬ובכללם ממלכת ירדן‬
‫אקולוגי‪ .‬ההתמודדות השוטפת עם איכות המים באגם הייתה‬                    ‫(לאחר הסכם השלום)‪ .‬עקב כך‪ ,‬כמות המים שהוזרמה במוביל‬
‫בעבר‪ ,‬ועודנה היום‪ ,‬משימה בעלת חשיבות עליונה‪ .‬בפרק זה‬                  ‫הארצי הלכה והצטמצמה ובשנים שחונות כמעט התאפסה‪ .‬כיום‬
‫נעסוק באתגרים אלו ובסוגיות המחקריות שהם עוררו‪ .‬להשלמת‬                 ‫התהפכו היוצרות והביקוש למים באגן ההיקוות גדל אל מעבר‬
‫התמונה‪ ,‬נסקור בסוף הפרק את הבעיות שהתעוררו והפתרונות‬                  ‫להיצע‪ ,‬ולכן מפלס הכינרת הולך ויורד‪ ,‬עד כדי כך שיש צורך‬
‫שעלו בעקבות ייבוש עמק החולה‪ ,‬ובמיוחד את השפעתו על‬                     ‫להזרים מים במוביל הארצי בכיוון הפוך‪ .‬זהו האתגר העומד היום‬

                                                             ‫הכינרת‪.‬‬                ‫לפתחם של ראשי משק המים (פרטים בפרק ‪.)17.2‬‬
‫אינטרסים רבים ומנוגדים עומדים בפניהם של מקבלי‬                         ‫מלבד האתגרים ההנדסיים של בניית מערכות השאיבה‬
‫ההחלטות הקובעים את מדיניות ניהולם של משאבי המים‬                       ‫וההובלה (פרק ‪ ,)13.3‬התפעול השוטף של האגם הוליד אתגרים‬
‫באזור הכינרת‪( :‬א) מילוי צורכי משק המים הלאומי; (ב) שימור‬              ‫הידרולוגיים‪ ,‬לימנולוגיים ואקולוגיים שחייבו מחקר ופיתוח‪,‬‬
‫מקור פרנסתם של הדייגים ושל גורמי התיירות והנופש; (ג) קיום‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137