Page 127 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪120‬‬

‫אזורי הניסויים (בצפון‪ ,‬במרכז ובדרום)‪ ,‬שניים היו אזורי ביקורת‬ ‫‪ęĥĎ ĦĚĢđĞ‬‬
‫הצמודים לאזורי הניסויים ואחד אזור הפרדה למניעת השפעה‬ ‫)‪(ĐĞĥĘ ĚīĚ‬‬
‫הדדית של אזור ניסויים אחד על משנהו‪ .‬אזורי הביקורת הוגדרו‬
‫באופן שסופות גשם יתחוללו בהם ובאזורי הניסויים בו־זמנית‪,‬‬ ‫‪1-Ě ĦđēĠ‬‬
‫אך הם לא יושפעו מהזריעה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אזור הביקורת הצפוני‬ ‫‪2-1‬‬
‫מוקם ממערב לאזור הניסוי‪ ,‬מכיוון שהרוח הדומיננטית בזמן‬ ‫‪5-2‬‬
‫ירידת הגשמים היא בדרך כלל רוח מערבית והאזור המושפע‬ ‫‪14-5‬‬
‫מהזריעה מצוי ממזרח לנקודת הזריעה‪ .‬מסלול הטיסה של‬ ‫‪32-14‬‬
‫המטוסים שפיזרו את יודיד הכסף בצפון הארץ נקבע במקביל‬ ‫‪72-32‬‬
‫לקו המפריד בין אזור הניסוי לאזור הביקורת (איור ‪,)6.14‬‬
‫והזריעה באה לידי ביטוי רק ממזרח לקו הטיסה‪ .‬במרכז הארץ‬ ‫‪72-Ě ĤĦđĕ‬‬
‫ובדרומה טסו המטוסים במקביל לקו החוף ואזור הביקורת היה‬
‫‪0 20 40Ěīģ‬‬
‫מדרום להם‪.‬‬
‫למרות התכנון המדוקדק של הניסויים‪ ,‬עיבוד התוצאות‬ ‫‪APR 02 1990‬‬
‫היה מסובך והמבחנים הסטטיסטיים נמשכו שנים רבות‪.‬‬ ‫‪02:58‬‬
‫בשלבים הראשונים דווח על הצלחה רבה‪ ,‬ומשום כך הוחלט‬
‫לאחר שתי תקופות הניסויים הראשונות לעבור לזריעה שוטפת‬ ‫‪ęĕĜĜĞ ĦđĎĝĠ‬‬
‫(בלי ימי ביקורת) ומלאה (בלי אזור ביקורת) בצפון הארץ‪.‬‬ ‫)‪(ĘĎĤ ĕĠĘČ‬‬

‫‪12-Ě ĦđēĠ‬‬
‫‪15-12‬‬
‫‪18-15‬‬
‫‪21-18‬‬
‫‪24-21‬‬
‫‪27-24‬‬

‫‪27-Ě ĤĦđĕ‬‬

‫‪0 20 40Ěīģ‬‬

‫‪APR 02 1990‬‬
‫‪03:03‬‬

‫איור ‪ :6.13‬מפות עוצמות הגשם וגובה פסגות העננים כפי שהתקבלו‬
‫מהרדאר המטאורולוגי (באדיבות חברת שח״מ)‪.‬‬

‫איור ‪ :6.14‬ניסויי זריעת העננים נעשו באזורים שונים בארץ‬ ‫להוכיח שכמות הגשם שירדה ביום זריעת העננים גבוהה מהכמות‬
‫שהייתה יורדת באותו המקום אלמלא נעשתה זריעה‪ .‬החוקרים‬
‫והושוו לאזורי הביקורת‪ .‬תחנות מדידת הגשם ומסלולי הטיסה של‬ ‫היו צריכים להוכיח שכמות הגשם המוגברת שירדה ביום הזריעה‬
‫המטוסים מסומנים במפה (על פי ‪;Ben-Zvi and Fanar, 1996‬‬ ‫היא תוצאה ישירה של פעולת הזריעה ולא תוצאה אקראית‪.‬‬
‫הוכחות מעין אלו אינן פשוטות כלל‪ ,‬מכיוון שהשונות הטבעית‬
‫‪.)Ben-Zvi, 1996‬‬ ‫בכמויות הגשמים רבה מאוד‪ .‬עוצמת הגשמים‪ ,‬משך הזמן שבו‬
‫הם יורדים וכמובן כמותם המצטברת משתנה שינוי ניכר מיום‬
‫ליום וממקום למקום‪ ,‬ולפיכך קשה ביותר לבודד את השפעתה‬
‫של פעולת הזריעה‪ .‬אמינותן של תוצאות הניסויים הייתה תלויה‬
‫אפוא במידה רבה בתכנון נכון של הניסויים ובשיטה הסטטיסטית‬

‫שנבחנו בה התוצאות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬כיצד תוכננו הניסויים? ראשית‪ ,‬תקופת הניסויים‬
‫נמשכה לאורך כל החורף ובמשך שנים אחדות‪ ,‬ואפשר היה לנטרל‬
‫את השונות העונתית והשונות הרב־שנתית‪ .‬שנית‪ ,‬הניסויים‬
‫נערכו באופן ש ִאפשר להשוות את כמויות הגשמים בימים‬
‫זרועים לאלה שבימים בלתי זרועים (ביקורת בזמן)‪ ,‬ואף בימים‬
‫שנעשתה בהם הזריעה‪ ,‬ניתן היה להשוות את כמויות הגשמים‬
‫באזור זרוע לאלה שבאזור בלתי זרוע (ביקורת במרחב)‪ .‬משום‬
‫כך חולקה הארץ לכמה אזורים (איור ‪ — )6.14‬שלושה מהם היו‬