Page 123 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪116‬‬

‫הקרקע אל הים כדי לשטוף את המלחים ואת הזיהומים? משום‬ ‫‪ 6.4‬פוטנציאל המים הטבעיים‬
‫סוגיות אלו ואחרות חלוקות הדעות בקרב החוקרים‪ ,‬ואפילו‬
‫ועדות מקצועיות שמינתה נציבות המים כדי לקבוע את פוטנציאל‬ ‫המים הזמינים בשנה ממוצעת‪ :‬באופן עקרוני‪ ,‬מי הגשם‬
‫המים של ישראל נתנו הערכות ואומדנים מסוימים‪ ,‬שעודכנו‬
‫לאחר מכן שוב ושוב‪ .‬מתברר אפוא שהקשיים האובייקטיביים‬ ‫הנופלים על פני האדמה ממשיכים בשלושה מסלולים חלופיים‪:‬‬
‫הקשורים להגדרתו של פוטנציאל המים הם רבים‪ ,‬ומשום כך‬ ‫אידוי לאטמוספרה‪ ,‬חידור למי התהום וזרימה עילית בערוצי‬
‫הנחלים‪ .‬לאור האמור לעיל מתברר שחלק ניכר מהגשמים‬
‫סטיות בהערכות של ‪ 10%‬הן סטיות נורמליות וסבירות‪.‬‬ ‫חוזר לאטמוספרה באידוי ובדיות‪ .‬מהו אפוא נפח המים הזמין‬
‫האומדן העדכני והמפורט ביותר לכמות המים הממוצעת‬ ‫לשימוש האדם בישראל בשנה ממוצעת? במילים אחרות‪ ,‬מכלל‬
‫הממלאת את המאגרים הטבעיים בין הים התיכון לבין נהר‬ ‫‪ 7‬מיליארד מ״ק מים של גשמי שנה ממוצעת בישראל‪ ,‬כמה מים‬
‫הירדן עומד על ‪ 1,809‬מלמ״ש (‪ ,)Weinberger et al., 2012‬מתוכם‬
‫‪ 1,549‬מלמ״ש מים שפירים העומדים בסטנדרטים של מי שתייה‬ ‫ממשיכים בכל אחד משלושת המסלולים?‬
‫(פחות מ־‪ 400‬מג״ר כלוריד בליטר)‪ ,‬ו־‪ 262‬מלמ״ש במאגרים של‬ ‫באופן גס‪ 70% ,‬מהגשמים חוזרים לאטמוספרה באידוי‬
‫מים מליחים (מעל ‪ 400‬מג״ר כלוריד בליטר)‪ .‬אומדן זה מבוסס על‬ ‫ישיר מפני הקרקע או על ידי נידוף מצמחייה‪ ,‬כ־‪ 5%‬זורמים‬
‫המדידות שנערכו בין השנים ‪ .2009-1973‬ואולם‪ ,‬כאשר מחלקים‬ ‫בנחלים ו־‪ 25%‬מחלחלים אל מי התהום‪ .‬ערכים אלו הם ממוצעים‬
‫את התקופה הזו לשני חלקים‪ ,‬מתברר שבין השנים ‪1992-1973‬‬ ‫המייצגים את כל אזורי הארץ‪ ,‬אולם בפועל השונות רבה‪ .‬יש‬
‫הייתה הכמות הכוללת ‪ 1,900‬מלמ״ש (‪ 1,641‬מלמ״ש מים‬ ‫שטחים שחוזרים בהם לאטמוספרה כמעט ‪ 100%‬מהגשמים‪ ,‬כגון‬
‫שפירים ועוד ‪ 259‬מלמ״ש מים מליחים)‪ ,‬ובין השנים ‪2009-1993‬‬ ‫שטחי יער‪ ,‬חורש ושדות חקלאיים‪ ,‬הודות לפעילות האינטנסיבית‬
‫הצטמצמה הכמות הכוללת ל־‪ 1,716‬מלמ״ש (‪ 1,451‬מלמ״ש מים‬ ‫של שורשי הצמחים‪ .‬יש שטחים שמרבית המים בהם חודרים למי‬
‫שפירים ועוד ‪ 265‬מלמ״ש מים מליחים)‪ .‬הערכות אלו מעידות‬ ‫התהום‪ ,‬כגון דיונות החול שלחוף הים התיכון‪ ,‬שאינן מסוגלות‬
‫בבירור על כך שכמויות הגשמים הממוצעות מצטמצמות במשך‬ ‫לספוג את מי הגשם ולאוצרם‪ .‬יש שטחים המתאפיינים בזרימה‬
‫חזקה בנחלים‪ ,‬כגון אדמות הלס‪ ,‬היוצרות קרום דק ואטום מייד‬
‫הזמן‪ ,‬כנראה עקב התחממות כדור הארץ‪.‬‬
‫ברגע הרטבתן במי הגשם‪.‬‬
‫רצף שנות בצורת‪ :‬השנים ‪ 1999‬ו־‪ 2013‬היו שנות הבצורת‬ ‫המים המחלחלים אל מי התהום נאגרים וניתנים לניצול‬
‫בסופו של דבר כמעט במלואם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המים הזורמים‬
‫הקשות ביותר מאז החלו למדוד גשמים בישראל‪ ,‬והשפעתן‬ ‫בנחלים אובדים בחלקם ונאגרים בחלקם‪ .‬מי השיטפונות‬
‫על משק המים היו קשות‪ .‬ואולם‪ ,‬השפעתה השלילית של שנת‬ ‫הזורמים לים התיכון או לים המלח אובדים‪ ,‬ומי שיטפונות‬
‫בצורת אחת‪ ,‬ולו הקיצונית ביותר‪ ,‬קטנה מהשפעתן של רצף‬
‫שנים שחונות הבאות בזו אחר זו‪ ,‬כשכל הרזרבות חוסלו‪ .‬רצף‬ ‫הזורמים לכינרת נשמרים ברובם ומנוצלים‪.‬‬
‫שנות בצורת עלול לסכן את המערכת הכלכלית בישראל ואולי‬ ‫כדי להעריך את פוטנציאל המים הכולל הניתן לניצול‬
‫אף להציב איום חמור יותר‪ ,‬ועל כן יש להיערך לקראתן כראוי‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬נשתמש בכמה קירובים‪ .‬לפי האומדן דלעיל‪ ,‬נפח‬
‫באופן תאורטי‪ ,‬אם נשכיל לאגור את עודפי המים של השנים‬ ‫הגשמים הממוצע הוא כ־‪ 7‬מיליארד מ״ק‪ .‬מכלל ‪ 14,000‬הקמ״ר‬
‫הברוכות‪ ,‬נוכל להתארגן ביעילות לקראת רצף שנות הבצורת‬ ‫המקבלים גשמים (בלי הנגב)‪ ,‬ההערכה המקובלת היא ש־‪6,000‬‬
‫(לחלופין‪ ,‬ניתן כמובן לבנות מערכת רחבת היקף להתפלת מי‬ ‫קמ״ר הם יערות‪ ,‬חורשות ושטחים חקלאיים‪ ,‬שבהם כל המים‬
‫ים)‪ .‬מהי אפוא מידת הסכנה הנשקפת מרצף שנים שחונות?‬ ‫חוזרים בסופו של דבר לאטמוספרה‪ ,‬ו־‪ 8,000‬קמ״ר נוספים הם‬
‫והאם הרעיון לאגור מים משנים ברוכות לשנים שחונות מעשי?‬ ‫שטחים פתוחים‪ ,‬המאיידים כ־‪ 50%‬מהגשמים‪ .‬נניח בקירוב‬
‫הנחת היסוד לצורך הדיון תהיה שתדירות שנות הבצורת‬ ‫שהגשמים מפוזרים באופן הומוגני על פני שני סוגי השטחים‪ .‬אם‬
‫הצפויה בעשרות השנים הקרובות תהיה דומה לתדירותן‬ ‫כך‪ 6,000 ,‬קמ״ר עתירי הצמחייה מאיידים את כל ‪ 3.0‬מיליארד‬
‫בעשרות השנים שחלפו‪ .‬נבחן אפוא את הרשומות של כמויות‬ ‫מ״ק הגשמים היורדים עליהם‪ .‬לעומתם‪ ,‬יתרת ‪ 8,000‬הקמ״ר‪,‬‬
‫הגשם מאז החלו למדוד ולרשום אותן באזורנו (טבלה ‪.)6.2‬‬ ‫המקבלים ‪ 4‬מיליארד מ״ק גשמים‪ ,‬מאיידים כ־‪ 50%‬מהגשמים‪,‬‬
‫רשומות אלו מלמדות שרצף שנות בצורת היא תופעה אופיינית‬ ‫דהיינו ‪ 2.0‬מיליארד מ״ק‪ .‬בסך הכול חוזרים אפוא לאטמוספרה‬
‫ביותר‪ .‬בשנות השמונים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬היו שני מחזורים שחונים בני‬ ‫‪ 5‬מיליארד מ״ק מים‪ .‬כמות המים האובדת בזרימה לים התיכון‬
‫שלוש שנים כל אחד‪ .‬בשנים ‪ 1986-1984‬כמות הייתה הגשמים‬ ‫או לים המלח מגיעה לכדי ‪ 0.2‬מיליארד מ״ק‪ .‬בסך הכול מסולקים‬
‫נמוכה ב־‪ 22%‬מהממוצע‪ ,‬ובשנים ‪ 1991-1989‬היא הייתה נמוכה‬ ‫כ־‪ 5.2‬מיליארד מתוך ‪ 7‬מיליארד המ״ק בשנה ממוצעת‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫ב־‪ 30%‬מהממוצע‪ .‬דוגמה חריפה יותר לרצף שנות בצורת הן שש‬ ‫כמות המים המגיעה למאגרי המים השפירים בישראל מסתכמת‬
‫השנים‪( 1963-1958 ,‬בדיוק השנים שבמהלכן נבנה מוביל המים‬
‫הארצי) שממוצע הגשמים בהן היה נמוך ב־‪ )!( 40%‬מן הממוצע‪.‬‬ ‫בקירוב ב־‪ 1.8‬מיליארד מ״ק בשנה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬בתום אותו רצף בן שש שנים הצטבר גירעון של‬ ‫חישוב פוטנציאל המים המובא לעיל מבוסס על כמה‬
‫‪ 2.4‬עונות גשם (‪ .)6X0.4=2.4‬משמעות נתונים אלו היא שאם‬ ‫קירובים בעניין הגשמים ובעניין האידוי‪ .‬בספרות המקצועית‬
‫אפשר יהיה לאגור מים בכמות השווה לצריכה של שנתיים וחצי‬ ‫ניתן למצוא הערכות גבוהות יותר או נמוכות יותר‪ .‬השינויים‬
‫לערך‪ ,‬אזי המחסור המוכר מהעבר לא יהיה מורגש כלל וכלל‪.‬‬ ‫נובעים משיטות חישוב שונות ומהגדרות שונות של המושג‬
‫בהתאם לחישוב המובא בפרק ‪ ,2.2‬אגירה בסדר גודל זה היא‬ ‫״פוטנציאל המים הטבעיים של ישראל״‪ .‬למשל‪ ,‬האם ההגדרה‬
‫כוללת את הצריכה הישראלית בלבד או גם את הפלסטינית? או‬
‫בלתי אפשרית‪ ,‬אם כי מחציתה אפשרית בהחלט‪.‬‬ ‫האם יש לכלול את המים המתנקזים מארצות שכנות? שאלה‬
‫בהקשר זה ראוי להדגיש עניין נוסף הקשור לניהולו של‬ ‫נוספת הקשורה לניצול המים היא‪ ,‬האם יש לכלול את כל‬
‫משק המים‪ .‬יש הנוטים לתלות את משבר המים הפוקד את‬ ‫המים המחלחלים אל מי התהום בכמות הפוטנציאלית הראויה‬
‫מדינת ישראל בשנות הבצורת שהיו בתקופה האחרונה‪ ,‬ובכך‪,‬‬ ‫לשימוש‪ ,‬או שמא יש להפחית ממנה את המים המתנקזים בתת־‬
‫לדאבוננו‪ ,‬מסירים את האחריות מהגופים האחראיים‪ .‬כפי‬ ‫הקרקע אל הים? גם אם יש להפחית את הכמות המתנקזת אל‬
‫הים הדעות חלוקות בשאלה‪ :‬כמה מים צריכים להתנקז בתת־‬