Page 124 - israel water resources

‫פרק ‪ :6‬הגשמים ‪117‬‬

‫‪ 6.5‬הגברת הגשם‬ ‫שהוסבר לעיל‪ ,‬וכפי שטבלה ‪ 6.2‬ממחישה‪ ,‬הבצורת היא תופעה‬
‫אקלימית ״נורמלית״ באזורנו ותדירותה גבוהה‪ ,‬ועל כן אסור‬
‫פעולתם של נבטי הגיבוש‪ :‬האם ניתן לשנות את מזג האוויר‬ ‫להתייחס אליה כאל ״אסון טבע״ בלתי צפוי‪ ,‬אלא יש להיערך‬

‫באופן מלאכותי? האם ניתן לייצר עננים שיורידו גשמים רבים‬ ‫לקראתה במידת האפשר‪.‬‬
‫באזור הנגב הצחיח? מובן שהתשובות לכך שליליות‪ .‬האנרגיות‬
‫היוצרות שקעים ברומטריים באטמוספרה והכוחות המסיעים‬ ‫טבלה ‪ :6.2‬רצפי שנים ברוכות או שנים שחונות בישראל בשנים‬
‫לחות מהאוקיינוסים אל היבשות הם גדולים ועצומים‪ ,‬מעל‬ ‫‪( 1991-1856‬עמירן‪:)1994 ,‬‬
‫ומעבר ליכולתו של האדם‪ .‬כשמדברים על זריעת עננים‪ ,‬הכוונה‬
‫היא ״לסחוט״ עוד קצת את ענני הגשם הרגילים‪ ,‬המגיעים אלינו‬ ‫סטייה‬ ‫סטייה‬ ‫התקופה מספר שחונה‪ /‬תחנה‬
‫באופן טבעי בחורף‪ ,‬או במילים אחרות‪ ,‬להגביר במעט את יכולת‬ ‫קיצונית‬ ‫מהממוצע‬ ‫שנים גשומה‬
‫(שנה)‬
‫ההמטרה הטבעית של העננים‪.‬‬ ‫(‪)%‬‬
‫מנין אנו יודעים שניתן בכלל לסחוט מהעננים כמות‬
‫נוספת של גשם? מתברר שהגשמים אינם אלא כ־‪ 5%‬בלבד‬ ‫‪)1857( +42.9‬‬ ‫‪+24.1‬‬ ‫ירושלים‬ ‫גשום‬ ‫‪3 1858-1856‬‬
‫מכלל כמות המים העוברת מעל ישראל במהלך החורף בצורת‬ ‫‪)1870( -42.8‬‬ ‫‪-21.2‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שחון‬ ‫‪4 1873-1870‬‬
‫עננים (מסגרת ‪.6‬ה)‪ .‬יתרת ‪ 95%‬הן טיפות מים זעירות המצויות‬ ‫‪)1878( +96.0‬‬ ‫‪+16.9‬‬ ‫ירושלים‬ ‫גשום‬ ‫‪25 1898-1873‬‬
‫בעננים‪ ,‬אך אינן מסוגלות לרדת ממרומים ולהגיע אל הקרקע‪.‬‬ ‫‪)1901( -39.0‬‬ ‫‪-15.9‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שחון‬ ‫‪4 1902-1899‬‬
‫זריעת העננים נועדה אפוא להגדיל את ‪ 5%‬העננים הפוריים‬ ‫‪)1906( +48.9‬‬ ‫‪+17.1‬‬ ‫ירושלים‬ ‫גשום‬ ‫‪8 1912-1905‬‬
‫‪)1920( +41.4‬‬ ‫‪+13.0‬‬ ‫ירושלים‬ ‫גשום‬ ‫‪4 1922-1919‬‬
‫במידה קטנה נוספת‪.‬‬ ‫‪)1933( -52.9‬‬ ‫‪-26.8‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שחון‬ ‫‪14 1936-1923‬‬
‫כשאדי מים מצויים באוויר ההולך ומתקרר באיטיות‪ ,‬יגיע‬ ‫‪)1945( +34.8‬‬ ‫‪+19.8‬‬ ‫ירושלים‬ ‫גשום‬ ‫‪4 1945-1942‬‬
‫שלב שבו האדים ישנו את מצב צבירתם‪ ,‬יתעבו ויהפכו לטיפות‬ ‫‪)1951( -41.5‬‬ ‫‪+12.6‬‬ ‫הר כנען‬ ‫גשום‬ ‫‪10 1957-1948‬‬
‫מים‪ .‬בהמשך תהליך הקירור יגיע שלב נוסף‪ ,‬שבו יהפכו לפתיתי‬ ‫‪)1963( -79.2‬‬ ‫‪-40.4‬‬ ‫באר שבע‬ ‫שחון‬ ‫‪6 1963-1958‬‬
‫קרח‪ .‬מהן טמפרטורות העיבוי והקפיאה? התשובה הפשטנית היא‬ ‫‪)1967( +35.3‬‬ ‫‪+19.1‬‬ ‫ירושלים‬ ‫גשום‬ ‫‪3 1969-1967‬‬
‫שטמפרטורות תלויות בראש ובראשונה בלחץ האוויר ובלחות‬ ‫‪)1978( -46.0‬‬ ‫‪-22.1‬‬ ‫באר שבע‬ ‫שחון‬ ‫‪5 1979-1975‬‬
‫היחסית‪ .‬ואולם‪ ,‬בניגוד לציפיות‪ ,‬האדים לא יהפכו מים אפילו‬ ‫‪)1980( +53.8‬‬ ‫‪+27.0‬‬ ‫באר שבע‬ ‫גשום‬ ‫‪4 1983-1980‬‬
‫בטמפרטורות של ‪( -300C‬מתחת לאפס) בלי נוכחותם של גרעיני‬ ‫‪)1986( -33.3‬‬ ‫‪-21.7‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שחון‬ ‫‪3 1986-1984‬‬
‫גיבוש‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אפילו בתנאים של רוויית־יתר של אדים‪,‬‬ ‫‪)1989( -35.4‬‬ ‫‪-30.4‬‬ ‫הר כנען‬ ‫שחון‬ ‫‪3 1991-1989‬‬
‫כשמבחינה תאורטית האדים היו אמורים כבר להתעבות לטיפות‬
‫מים‪ ,‬הם עשויים להישאר אדים‪ .‬התנאי להתעבות הוא נוכחותם‬ ‫ניתוח סטטיסטי של נפח כמויות הגשמים בכל הארץ‬
‫של חלקיקים מוצקים קטנטנים באוויר‪ ,‬שסביבם מתחיל תהליך‬ ‫במשך ‪ 86‬שנים (‪ )2016-1931‬מלמד שהיו תקופות ארוכות‬
‫ההתעבות‪ .‬כשטיפת מים ראשונית נוצרה סביב החלקיק המוצק‪,‬‬ ‫שירדו בהן גשמים מעל לממוצע והיו תקופות אחרות ארוכות‬
‫היא יכולה להמשיך ולגדול בגלל המשך ההתעבות‪ .‬האבק המצוי‬ ‫שירדו בהן גשמים מתחת לממוצע (‪Stanhill and Rapaport,‬‬
‫באוויר משמש באופן טבעי כגרעיני גיבוש‪ ,‬אך כאשר אין מספיק‬ ‫‪ .)1988‬לדוגמה (איור ‪ ,)6.8‬התקופות בשנים ‪ 1954-1934‬ובשנים‬
‫אבק באוויר יכול האדם לסייע לתהליך הטבעי על ידי הוספת‬ ‫‪ 1981-1965‬היו גשומות יותר‪ ,‬ואילו התקופה שביניהן‪-1955 ,‬‬
‫‪ ,1964‬הייתה יבשה בהשוואה לממוצע‪ .‬נתונים של הגשמים‬
‫גרעיני גיבוש‪.‬‬ ‫בירושלים שנמדדו במהלך ‪ 160‬השנים האחרונות מלמדים (פרק‬
‫זריעת העננים נעשית אפוא על ידי פיזור של נבטי גיבוש‬
‫בתוך העננים המזרזים את תהליך ההתעבות ואת יצירתן של‬ ‫‪ )2.2‬על תופעה דומה (איור ‪.)2.4‬‬
‫טיפות הגשם‪ .‬נבטי הגיבוש שנהוג להשתמש בהם עשויים מיודיד‬ ‫החוקרים שניסו למצוא התאמה בין התנודות בכמויות‬
‫הכסף (‪ ,)AgI‬המומס באצטון ומפוזר באמצעות מבערים‪ .‬הפיזור‬ ‫הגשם לבין גורמים שונים בטבע הגיעו למסקנה שבדיעבד ניתן‬
‫נעשה בשתי צורות‪( :‬א) באמצעות תנורי גשם הממוקמים על‬ ‫לייחס חלק מן התנודות במזג האוויר לכמות החום שנאגרה בקיץ‬
‫פני הארץ (איור ‪( ;)6.11‬ב) באמצעות מבערים המותקנים על‬ ‫במי האגן המזרחי של הים התיכון‪ ,‬שהשפיעה על האידוי בחורף‬
‫מטוסים (איור ‪ )6.12‬הטסים בגובה בסיס הענן‪ .‬בעבר השתמשו‬ ‫שלאחריו (‪ .)Tzvetkov and Assaf, 1982‬במחקרים אחרים נמצא‬
‫רק בשיטה הראשונה‪ ,‬וכיום משתמשים בעיקר בשיטה השנייה‪.‬‬ ‫שיש התאמה בין עוצמת הגשמים להתפזרות ֵאפר באטמוספרה‬
‫יעילות הזריעה באמצעות מטוסים גבוהה פי ‪ 50‬לערך מזו של‬ ‫בגלל התפרצויות געשיות‪ ,‬שהקטינו את חדירתה של קרינת‬
‫השמש אל פני השטח (רוזנפלד ויערי־גזית‪ ;1991 ,‬רוזנפלד‪,‬‬
‫תנורי הגשם (שח״מ‪.)1991 ,‬‬ ‫‪ .)1999‬המנגנונים לשתי התופעות מוסברים בהמשך הפרק‪ .‬עם‬
‫יצירת טיפות המים המיקרוסקופיות בענן על ידי הזריעה‬ ‫זאת חלק ניכר מהתנודות הוא ככל הנראה אקראי‪ .‬אם כן‪ ,‬אף‬
‫אינה מבטיחה את הגברת הגשם‪ .‬תנאי נוסף הוא מיזוגן של‬ ‫אם יכולת החיזוי של השירותים המטאורולוגיים בעולם תשתפר‬
‫מיליוני טיפות המים הקטנטנות לטיפות מים בודדות גדולות‬ ‫ביותר‪ ,‬השונות הרב־שנתית אינה ניתנת לחיזוי‪ .‬התחזית האמינה‬
‫דיין‪ ,‬היכולות ליפול מהענן ולהגיע אל הקרקע (מסגרת ‪.6‬ה)‪.‬‬ ‫היחידה לעתיד היא שכשם שבעבר התרחשו רצפים של שנות‬
‫כדי להגדיל את סיכויי ההתלכדות של הטיפות זו עם זו יש צורך‬
‫שיתרחשו בענן זרמי אוויר אנכיים‪ ,‬שיעלו ויורידו את הטיפות‬ ‫בצורת‪ ,‬מסתבר שגם בעתיד יתרחשו רצפים כאלו‪.‬‬
‫שוב ושוב ויגדילו את סיכויי התנגשותם זו בזו‪ .‬זרמי אוויר‬
‫אנכיים כלפי מעלה נוצרים בענן בגלל שחרור החום הכמוס במים‬
‫בזמן התעבותם וקפיאתם‪ .‬חשיבות רבה נודעת לפיכך לפיזור של‬
‫נבטי הגיבוש בתנאים אטמוספריים מיטביים (טמפרטורת הענן‪,‬‬

‫גובהו‪ ,‬גודל הטיפות‪ ,‬כיוון הרוח וכדומה)‪.‬‬