Page 133 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪126‬‬

‫הסכמים בין־לאומיים הדורשים מים עבור ממלכת ירדן; (ד) שימור ’‪35º30‬‬
‫האקולוגיה ואיכות הסביבה‪ .‬הרשויות המופקדות על ניהול‬

‫משאבי המים שוקלות כמובן את ההיבטים המדיניים‪ ,‬הכלכליים‬

‫והחברתיים‪ ,‬אך בראש ובראשונה עליהן להבטיח את המשך‬

‫קיומו של האגם באיכות מים טובה לאורך שנים רבות‪ ,‬שהרי‬

‫אחרת לא יהיה אפשר לספק מים לכל מטרה שהיא‪ .‬רק לאחר ’‪33º30‬‬

‫מכן על הרשויות להגדיר את סדר העדיפויות בין האינטרסים ’‪33º30‬‬
‫האחרים‪. .‬‬

‫(‬ ‫שימור איכות המים בכינרת מחייב מחקר מדעי בסיסי‬
‫)‬
‫בתחומים רבים‪ .‬במשך השנים אכן הושקעו משאבים אנושיים‬

‫וכספיים רבים במחקר ההידרולוגי־לימנולוגי־אקולוגי של האגם‪.‬‬

‫החוקרים התעמקו בהיבטים התאורטיים הנוגעים לתהליכים‬

‫הפיזיקליים‪ ,‬הכימיים והביולוגיים המתרחשים בכינרת (המעבדה‬

‫)(‬ ‫‪.‬‬ ‫לחקר הכינרת‪ .)2013 ,‬לדוגמה‪ :‬ההידרולוגים התמקדו במאזני‬
‫המים ובמאזני המלח של האגם‪ ,‬וביחסי הגומלין בין הכינרת לבין‬

‫הנחלים ומי התהום הזורמים אליה‪ .‬הפיזיקאים עסקו במאזן‬

‫הקרינה‪ ,‬בהשתנות הטמפרטורה של המים ובזרמים הפנימיים‬

‫שבאגם‪ .‬הכימאים בדקו את החומרים המומסים במים וחקרו‬

‫את הריאקציות המתרחשות בין החומרים‪ .‬הביולוגים עקבו אחר‬

‫היצורים החיים באגם‪ ,‬למדו את מחזורי החיים שלהם וחקרו‬

‫את הגורמים המשפיעים על פריחתם‪ ,‬תמותתם והתפרקותם‪.‬‬

‫’‪33º00‬‬ ‫למרות הניסיון הרב והגילויים המדעיים שהצטברו במשך השנים‬
‫בכל התחומים‪ ,‬עדיין קיימות שאלות יסוד בלתי פתורות ועל ’‪33º00‬‬
‫האגם עדיין מרחפות סכנות המלחה וזיהום‪ .‬בפרק זה נסקור את‬

‫הנתונים ואת המחקרים הקשורים לכינרת באופן עדכני‪.‬‬

‫’‪35º30‬‬ ‫‪0 20‬‬ ‫‪ 7.2‬מאזן המים‪ ,‬שאיבות‬

‫איור ‪ :7.1‬מפת אגן ההיקוות של הכינרת (על פי ברמן ואחרים‪.)1983 ,‬‬ ‫ומפלסים‬

‫כניסות ויציאות של מים‪ :‬מים נכנסים לכינרת מכל הכיוונים‪:‬‬ ‫האגן והאגם‪ :‬אגן ההיקוות של הכינרת מתפרס על שטח של‬

‫מי נהר הירדן (העליון) ונחלים מהגליל והגולן מתנקזים אליה‬ ‫כ־‪ 2,730‬קמ״ר (ברמן ואחרים‪ ,)1983 ,‬ובכללו המורדות הדרום־‬
‫מהצדדים‪ ,‬גשמים יורדים עליה מלמעלה ומי תהום דולפים‬ ‫מערביים של הר החרמון‪ ,‬המורדות הדרום־מזרחיים של הרי‬
‫לתוכה מלמטה‪ .‬מים אף עוזבים את הכינרת מכמה כיוונים‪:‬‬ ‫הלבנון‪ ,‬עמק עיון‪ ,‬הגליל המזרחי‪ ,‬רמת הגולן ועמק החולה (איור‬
‫הירדן (התחתון) מנקז אותה דרומה‪ ,‬ההתאדות מסלקת מים‬ ‫‪ .)7.1‬אגן ההיקוות של הכינרת הוא חלק קטן בלבד‪ ,‬אם כי החלק‬
‫לאטמוספרה וחלק הארי של המים נשאב במוביל הארצי‬ ‫העשיר במים‪ ,‬מאגן ההיקוות הכולל של הירדן‪ ,‬המתנקז לים‬
‫ובמשאבות אחרות הפזורות סביב האגם‪ .‬מאזן המים של הכינרת‬ ‫המלח )שטחו ‪ 18,850‬קמ״ר(‪ .‬שטח אגן ההיקוות של נהר הירדן‬
‫הוא ההגדרה הכמותית של כל אחד מרכיבי הכניסות והיציאות‪.‬‬ ‫כולל את המורדות המזרחיים של שדרת ההר בארץ ישראל ואת‬
‫כדי לייצג את הכניסות והיציאות הממוצעות‪ ,‬מאזן המים מחושב‬ ‫המורדות המערביים של שדרת ההר בעבר הירדן המזרחי ובכללו‬
‫על בסיס רב־שנתי ולא על בסיס של שנה בודדת‪ ,‬העשויה להיות‬
‫שחונה או גשומה (‪ .)Assouline, 1993‬המאזן המוצג להלן‬ ‫אגן ההיקוות של הירמוך‪.‬‬
‫מייצג את הזרימות האופייניות בתקופה ‪( 2000-1970‬השירות‬ ‫הכינרת מצויה ב״בור״ טופוגרפי‪ ,‬ופני המים מצויים בקירוב‬
‫ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬הנתונים דלהלן מגדירים את מאזן המים של‬ ‫ברום של ‪ -210‬מ׳ (מתחת לפני הים)‪ .‬ברום זה‪ ,‬שטחו של האגם‬
‫כל אגן ההיקוות ולא רק של האגם עצמו‪ ,‬מכיוון שהם שלובים זה‬ ‫הוא כ־‪ 168‬קמ״ר‪ ,‬עומקו המרבי ‪ 46‬מ׳ (הנקודה העמוקה ביותר‬
‫בזה‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬במשך הזמן היציאות והכניסות לאגם קטנו‪,‬‬ ‫על הקרקעית נמצאת ברום ‪ -256‬מ׳)‪ ,‬עומקו הממוצע כ־‪ 25‬מ׳‬
‫עקב שינויים בשימושי המים במעלה אגן ההיקוות ועקב שינויים‬ ‫וכמות המים הכוללת האגּורה בו היא כ־‪ 4,150‬מלמ״ק (‪Serruya,‬‬
‫‪ .)1978‬הנקודה העמוקה ביותר של האגם איננה במרכזו אלא‬
‫אקלימיים‪.‬‬ ‫בשליש המזרחי‪ ,‬ושיפוע קרקעית האגם בצד המזרחי תלול יותר‬
‫(איור ‪ .)7.2‬בגלל התנודות העונתיות בין חורף לקיץ ומחילופים‬
‫בין שנים ברוכות לשנים שחונות‪ ,‬מפלס הכינרת משתנה בקירוב‬
‫בין המפלסים ‪ -209‬ל־‪ -215‬מ׳‪ .‬שינויים אלו משנים את נפח‬
‫המים האגורים באגם לכל היותר ב־‪ 20%‬וגורמים לשינוי שטח‬

‫האגם ב־‪.6%‬‬