Page 210 - israel water resources

‫פרק ‪ :9‬אקוות ההר ‪203‬‬

‫הגובה בין השכבות הזהות בגוש המורם ובגוש הירוד) בהעתקים‬ ‫‪čĤĞĚ ēĤĒĚ‬‬
‫אלו הוא עצום‪ ,‬בין מאות מטרים לקילומטרים אחדים‪ .‬בכמה‬
‫‪ĕĦēĦ ęĕĚ ĦĥĤĠ đģ‬‬ ‫‪ĕĘĕĞ ęĕĚ ĦĥĤĠ đģ‬‬
‫מקומות מתפצלים העתקי משנה מהבקע לכיוון צפון־מערב‪.‬‬ ‫)‪(ĕĎđĘđČĎ‬‬ ‫)‪(ĕĠĤĎđĠđĔ‬‬
‫הרי יהודה והרי השומרון אומנם דומים זה לזה במערכות‬
‫השבירה בגבולן המזרחי‪ ,‬אך הם שונים זה מזה במערכות השבירה‬ ‫‪ĤĝđĐĥ ēĠĜ‬‬
‫הפנימיות‪ .‬הרי יהודה שבורים מעט‪ ,‬ולעומתם הרי השומרון‬
‫שבורים במקומות רבים‪ .‬השברים בהרי יהודה‪ ,‬למרות תפוצתם‬ ‫איור ‪ :9.3‬ציור סכמתי המדגים את ההבדל בין קו פרשת המים העילי‪,‬‬
‫הרחבה‪ ,‬הם בעלי זריקה קטנה ביותר‪ ,‬כמה עשרות מטרים בדרך‬ ‫שהוא השיא הטופוגרפי‪ ,‬לבין קו פרשת המים התחתי‪ ,‬שהוא שיא‬
‫כלל‪ ,‬ולכן הקמרים של חברון ושל רמאללה מאורכים ושטוחים‬ ‫המבנה הגאולוגי (בן־יוסף‪.)1980 ,‬‬
‫יחסית בחלקם הגבוה‪ .‬לעומתם‪ ,‬הקמרים בהרי השומרון שבורים‬
‫ל״חתיכות״‪ ,‬והזריקה שלהם היא של מאות מטרים‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬ ‫הגבוה בהרי השומרון‪ ,‬מצוי דווקא במרכזו של קער שכם (איור‬
‫קמר הפָריעה מרוסק על ידי שברים רוחביים רבים היוצרים‬ ‫‪ .)9.4‬במילים אחרות‪ ,‬הסלעים הבונים את גוש הר עיבל עשויים‬
‫סדרה של גושים מורמים‪ ,‬הנקראים הורסטים‪ ,‬וביניהם גושים‬ ‫משכבות צעירות יותר‪ ,‬שהוסרו בתהליכי הבליה והסחיפה‬
‫ירודים‪ ,‬הנקראים גרבנים (איור ‪ .)9.5‬בדרך זו נוצרו בקעת בית‬ ‫מראשי הקמרים בלבד‪ .‬כדי לתאר במדויק את המבנה הגאולוגי‬
‫דג׳ן‪ ,‬בקעת הפריעה והבוקיעה‪ .‬מערכות שבירה נוספות יצרו את‬ ‫התלת־ממדי של שרשרת ההרים משתמשים הגאולוגים בדרך‬

‫הבקעות הרחבות של עמק דותן‪ ,‬עמק המכמתת ועמק סנור‪.‬‬ ‫כלל במפה סטרוקטורלית (מסגרת ‪.9‬א)‪.‬‬
‫חשיבות רבה נודעת להבנת המבנה הגאולוגי של שרשרת‬ ‫המבנה הגאולוגי של הרי יהודה ושומרון עוצב כאמור‬
‫ההרים‪ ,‬מכיוון שרק כך אפשר להסביר את המבנה התלת־‬ ‫בתהליכי הקימוט‪ ,‬אך גם תהליכי השבירה תרמו לעיצובו‪.‬‬
‫ממדי של השכבות שבתוכן זורמים מי התהום‪ .‬המשמעות‬ ‫מערכת השבירה העיקרית היא העתקי בקע הירדן וים המלח‪,‬‬
‫ההידרולוגית החשובה ביותר היא יצירתם של אגני היקוות תת־‬ ‫שהם הגבול המזרחי של שרשרת ההרים‪ .‬העתקים אלו הם‬
‫קרקעיים נפרדים‪ .‬צירי הקמרים הראשיים‪ ,‬שמהם נוטות השכבות‬ ‫בדרך כלל מישורים אנכיים‪ ,‬המפרידים בין שני גושים סלעיים‪.‬‬
‫לשני הכיוונים‪ ,‬הם קווי פרשת המים התת־קרקעיות‪ ,‬ובכך הם‬ ‫בהקשר הנוכחי מתמקד התיאור הגאולוגי בהבנת המערכת‬
‫מגדירים את גבולותיהם של אגני ההיקוות של מי התהום‪ .‬כיוון‬ ‫ההידרוגאולוגית בלבד‪ ,‬ועל כן לא יפורטו כל מאפייני השבירה‪,‬‬
‫הזרימה העיקרי של מי התהום הוא מקו פרשת המים אל שני‬ ‫אלא רק השבירה האנכית‪ .‬העתקה זו הרימה את שכבות הסלעים‬
‫הצדדים‪ ,‬בהתאם לנטיית השכבות‪ .‬משום כך נחלקת אקוות ההר‬ ‫במערב והפילה את אותן השכבות במזרח‪ .‬שיעור הזריקה (הפרש‬
‫לשני אגנים ראשיים‪ ,‬האגן המזרחי והאגן המערבי; האגן האחד‪,‬‬
‫המזרחי‪ ,‬מתנקז לכיוון בקע הירדן וים המלח‪ ,‬והאגן האחר‪,‬‬
‫המערבי‪ ,‬מתנקז לכיוון הים התיכון‪ .‬את הגבול בין שני האגנים‬
‫מגדירים צירי הקמרים של חברון‪ ,‬רמאללה וענבתא‪ .‬האגן המערבי‬
‫נקרא אקוות ירקון־תנינים‪ ,‬והוא האגן העשיר ביותר במי תהום‪.‬‬
‫האגן המזרחי של אקוות ההר נחלק לפחות לשני חלקים‪ ,‬והגבול‬
‫ביניהם הוא ציר הקמר של הפריעה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אקוות שכם־‬
‫גלבוע משתרעת ממערב לקמר הפריעה וממזרח לקמר ענבתא‪,‬‬
‫והזרימה שם היא בעיקר צפונה‪ ,‬וממשיכה מזרחה לכיוון עמק‬
‫בית שאן‪ .‬האגנים המזרחיים משתרעים ממזרח לקמר הפריעה‬
‫והזרימה העיקרית בהם היא מזרחה (איור ‪ .)9.6‬מקומם הפיזי‬
‫של מי התהום מתואר באופן סכמתי באיור ‪ .9.7‬מערכת השבירה‬

‫‪ęēĠ-ĘČ ęđČ‬‬ ‫‪ěĦđď ģĚĞ‬‬ ‫‪ĘčĕĞ ĤĐ‬‬ ‫‪Ĥĕčė ĤĐ‬‬ ‫‪ĐčĔĤĝ‬‬

‫‪ĦďčĞ ĦĤđčē ĤĕĎ‬‬
‫‪ęĕĠđĢĐ ĤĐ ĦĤđčē ěđĔĤĕģ‬‬
‫‪ĐďđĐĕ ĦĤđčē ĔĕĚđĘđďđ ĤĕĎ‬‬

‫‪čđĜĤđė ĦĤđčē ĦđĘđē‬‬
‫‪ďĤĞ ĦĤđčē ĤĕĎ‬‬

‫איור ‪ :9.4‬חתך מזרח‪-‬מערב בקער שכם (על פי מימרן‪ .)1991 ,‬השיא הטופוגרפי של הר עיבל מצוי בקער הגאולוגי (היפוך תבליט)‪.‬‬