Page 206 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪199‬‬

‫תחזית מעודכנת‪ :‬מתברר אפוא שהמודל של תהל שפורסם‬ ‫החומר האורגני נתרמו אל האזור הבלתי רווי ‪ 400‬ק״ג חנקן‬
‫לדונם‪ .‬מכלל מישור החוף שוחררו אפוא ‪ 800,000‬טון חנקן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1980‬הביא לבהלת שווא‪ .‬המודל הסתמך על סקרים‬
‫שנערכו בשיטות שונות‪ ,‬התייחס לאזור ראשון לציון־רחובות‬ ‫טבלה ‪ :8.3‬מקורות החנקן התמידיים (סליטרניק ואחרים‪:)1972 ,‬‬
‫המזוהם ביותר בחנקות כדי לייצג את כלל האקווה ועשה‬
‫אקסטרפולציה מהעבר לעתיד בלי להבחין בין מקורות הזיהום‬ ‫תשומה (טון לשנה)‬ ‫מקור‬
‫החד־פעמיים‪ ,‬שהשפעתם דועכת‪ ,‬למקורות התמידיים‪ .‬הסקרים‬
‫שנערכו בעשרות השנים האחרונות מלמדים שקצב עלייתו של‬ ‫‪13,650‬‬ ‫דישון וזיבול‬
‫ריכוז החנקה פוחת והולך עם הזמן‪ .‬בשנת ‪ 1999‬היה הריכוז‬ ‫‪3,800‬‬ ‫ביוב‬
‫הממוצע באקוות החוף כ־‪ 55‬מגח״ל (איור ‪ ,)8.47‬בשנת ‪2010‬‬ ‫‪2,310‬‬
‫הריכוז הממוצע היה כ־‪ 60‬מגח״ל (השירות ההידרולוגי‪,)2013 ,‬‬ ‫‪1,750‬‬ ‫בעלי חיים‬
‫‪1,500‬‬ ‫מי השקיה‬
‫והוא צפוי לגדול במעט בעתיד‪.‬‬ ‫‪600‬‬ ‫מי גשמים‬
‫אם כן‪ ,‬מתברר שלא ניתן היה למנוע את עליית ריכוז‬ ‫אשפה מוצקה‬
‫החנקה באקוות החוף בראשית המאה העשרים‪ ,‬מכיוון שלא היה‬ ‫‪23,650‬‬
‫אפשר להקים את ההתיישבות הציונית בארץ בלי חקלאות ובלי‬ ‫סה״כ‬
‫ייבוש הביצות‪ .‬עליית ריכוז החנקות במי התהום היא המחיר‬
‫שגבתה הפעילות הציונית‪ .‬אם יינקטו האמצעים הדרושים‬ ‫ההיפותזה השנייה נשענת על כך שבסוף המאה התשע‬
‫ויצומצמו מקורות הזיהום התורמים חנקן במישור החוף‪ ,‬סביר‬ ‫עשרה ובראשית המאה העשרים יובשו ביצות מישור החוף‪ .‬בטרם‬
‫להניח שבעוד כמה עשרות שנים יהיה אפשר לזהות ירידה בריכוז‬ ‫החלו פעולות הייבוש השתרעו הביצות בחורף על שטח של כ־‪75‬‬
‫קמ״ר‪ ,‬ובקיץ הצטמצם שטחן ל־‪ 14‬קמ״ר‪ .‬הייבוש גרם לאוורור‬
‫החנקות באקווה‪.‬‬ ‫של קרקעית הביצות ולחמצון כמויות ניכרות של חומר אורגני‪.‬‬
‫החומר האורגני בקרקע ביצתית הוא כ־‪ 25%‬ממשקל החומר‬
‫‪ĐģĜē ĒđėĕĤ‬‬ ‫‪ĐĜĕĚĕĜč‬‬ ‫היבש‪ ,‬ולאחר הייבוש והחמצון נותרת בקרקע כמות של כ־‪6%‬‬
‫)‪(ĤĔĕĘ/ Ĥ"ĎĚ‬‬ ‫‪ĐĕĤĝĕģ‬‬ ‫חומר אורגני בלבד‪ .‬עובי הקרקע הביצתית בשטחים המוצפים‬
‫בחורף בלבד היה כ־‪ 0.3‬מ׳‪ ,‬ועל כן שוחררו מהם כ־‪ 130,000‬טון‬
‫‪ĤĦđĕđ 90‬‬ ‫‪ĐĤďē‬‬ ‫חנקן‪ .‬עובי הקרקע בביצות התמידיות היה כמטר אחד‪ ,‬ועל כן‬
‫‪90 - 70‬‬ ‫‪ĤĠē ģĚĞ‬‬
‫‪70 - 45‬‬ ‫שוחררו מהן כ־‪ 170,000‬טון חנקן‪.‬‬
‫‪45 - 5‬‬ ‫‪ĕĜđĠĢ ěđĤĥ‬‬ ‫ההיפותזה השלישית היא שתהליך דומה של חמצון‬
‫חומר אורגני התרחש משאיבת־היתר‪ .‬הורדת המפלסים חשפה‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ĕĚđĤď ěđĤĥ‬‬ ‫קרקעות מאובנות (שנוצרו בעידן גאולוגי קדום וכוסו לאחר‬
‫מכן בחול) שהיו טבולות מתחת למפלס מי התהום‪ .‬אוורור‬
‫‪ěď ĥđĎ‬‬ ‫הקרקעות הביא לחמצונן ולשחרור חנקן‪ .‬ההערכה היא שבגלל‬
‫הורדת המפלס ב־‪ 1‬מ׳‪ ,‬שוחררו בממוצע ‪ 15‬ק״ג חנקן לדונם‪ .‬בין‬
‫‪ěđĘđē‬‬ ‫השנים ‪ 1960-1930‬נוצרו שקעים הידרולוגיים בשטחים נרחבים‬

‫‪ěđĕĢĘ ěđĥČĤ‬‬ ‫באקוות החוף‪ ,‬ובכמה מקומות ירד המפלס ב־‪ 15‬מ׳‪.‬‬
‫‪ģĤđĥ‬‬ ‫את השינויים בריכוז החנקה במי התהום במחצית‬
‫‪ĐĜčĕ‬‬ ‫הראשונה של המאה העשרים אפשר להסביר רק באמצעות‬
‫שלוש ההיפותזות יחד‪ .‬נראה שבתקופה זו נשטפו אל אקוות‬
‫‪ďđďĥČ‬‬ ‫החוף כ־‪ 1.2‬מיליון טון חנקן (‪ .)Ronen et al., 1983‬תהליכי‬
‫הפירוק והסילוק באזור הבלתי רווי הפחיתו את תשומות החנקן‬
‫‪ęĕĜĢĕĜ‬‬ ‫‪Ě"ģ‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אל מי התהום לכדי ‪ 100,000‬טונות‪ .‬ריכוז החנקות הממוצע במי‬
‫‪ęĞęĤĕĞĜĤěčđĘĎģĥČ0‬‬ ‫התהום עלה לפיכך מ־‪ 5‬מגח״ל לרמה של יותר מ־‪ 50‬מגח״ל‪.‬‬
‫מקורות אלו יצרו פּולְס חד־פעמי‪ ,‬שהסתיים לפני עשרות שנים‪.‬‬
‫איור ‪ :8.47‬מפת ריכוז החנקה באקוות החוף בשנת ‪1999‬‬ ‫מקורות הזיהום התמידיים (טבלה ‪ )4.3‬קטנים מפולס זה לאין‬
‫(על פי השירות ההידרולוגי‪.)2000 ,‬‬
‫שיעור‪ ,‬אך הם נמשכים ללא הרף‪.‬‬
‫הוכחה נוספת שמקור החנקן העיקרי במי התהום הוא‬
‫מחמצון חומר אורגני ולא מדשנים או משפכים התקבל ממחקר‬
‫איזוטופי‪ .‬כמותו היחסית של האיזוטופ חנקן־‪ 15‬נמדדה‬
‫בתרכובות החנקה שנאספו ממי התהום (‪Kaplan and Magaritz,‬‬
‫‪ .)1986‬התברר שחנקן־‪ 15‬במי התהום מועשר בהשוואה לערכי‬
‫חנקן־‪ 15‬האופייניים לדשנים‪ ,‬ומדולדל בהשוואה לערכי חנקן־‪15‬‬
‫הנפוצים בשפכים‪ ,‬ומתאים דווקא לערכים האופייניים לחומר‬

‫האורגני שבקרקעות‪.‬‬