Page 201 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪194‬‬

‫אחרים‪ .‬תופעה דומה מתרחשת באזור הבלתי רווי‪ .‬מים החודרים‬ ‫הקרון האחרון‪ ,‬כשהמעבר בין הקרונות פתוח‪ .‬בכל תחנה עולים‬
‫בראש עמודת הסלעים דוחפים את המים שתחתיהם‪ ,‬והמים‬ ‫הנוסעים לקרון הראשון והצפיפות שם גדלה‪ ,‬ולכן נוסעים‬
‫שמתחתיהם דוחפים מטה את אלו שמתחתם וכך הלאה והלאה‪.‬‬ ‫עוברים משם אל הקרון השני‪ .‬כשנוצר לחץ וצפיפות בקרון השני‪,‬‬
‫עלייתו של מפלס מי התהום זמן קצר לאחר עונת הגשמים היא‬ ‫עוברים הנוסעים משם אל הקרון השלישי‪ ,‬וכך הלאה והלאה‪,‬‬
‫תוצאה של ההתקדמות המהירה של ״גל הלחץ״ (‪Rimon et al.,‬‬ ‫עד שנפלטים כמה נוסעים החוצה מן הקרון האחרון‪ .‬מהירות‬
‫‪ ,)2007‬אך אינה מוכיחה שמולקולות המים שחדרו אל פני השטח‬ ‫התפשטותו של ״גל הלחץ״ (יצירת הצפיפות ושחרורה) מהירה‬
‫יחסית‪ ,‬ולפיכך בכל תחנה עולים נוסעים מצד אחד ומיד אחר‬
‫הן שהגיעו אל מפלס מי התהום‪.‬‬ ‫כך יורדים נוסעים בצד האחר‪ ,‬אך אין ספק שמדובר באנשים‬

‫‪.8‬ח‪ .‬מעקב אחר תנועת המים באמצעות טריטיום‪:‬‬

‫‪ .)and Magaritz, 1986; Gvirtzman et al., 1986‬השיטה יושמה באתרים‬ ‫הטריטיום הוא איזוטופ רדיואקטיבי של מימן ומסתו‬
‫שונים במישור החוף‪ ,‬והמהירויות שנמדדו הן ‪ 2.5-2.0‬מ׳ לשנה בשכבות חוליות‬ ‫היא ‪ ,3‬כלומר זהו אטום מימן‪ ,‬הכולל פרוטון אחד‪,‬‬
‫שנוספו לו שני ניטרונים בגרעין‪ .‬הטריטיום הוא‬
‫ו־‪ 1.2-1.0‬מ׳ לשנה בשכבות העשירות בחרסית‪.‬‬ ‫הסמן הטבעי של מולקולות המים‪ ,‬והוא נוח למדידת‬
‫זמן המעבר באזור הבלתי רווי‪ .‬בשנות השישים ערכו‬
‫‪(T.U.) ęđĕĔĕĤĔ ĒđėĕĤ‬‬ ‫המעצמות הגדולות (ארצות הברית וברית המועצות‬
‫‪0 20 40 60 80 100‬‬ ‫לשעבר) ניסויים גרעיניים והחדירו לסטרטוספרה‬
‫‪0‬‬ ‫כמויות גדולות של טריטיום‪ .‬הטריטיום נשטף משם‬
‫בהדרגה אל האטמוספרה‪ ,‬ומשם חדר אל מולקולות‬
‫‪5‬‬ ‫המים וירד על הארץ כגשם (‪Carmi and Gat,‬‬
‫‪ .)1973; Gat, 1980‬מאז החלו הפיצוצים הגרעיניים‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫נמדדו ריכוזי הטריטיום במי הגשמים במדינות רבות‬
‫בעולם ובכללן בישראל (איור ‪.8‬ח‪ .)1.‬כדי לקבוע את‬
‫‪15‬‬ ‫זמן המעבר באזור הבלתי רווי נמדדו ריכוזי הטריטיום‬
‫במים המצויים בעומקים שונים לאורך האזור הבלתי‬
‫‪20‬‬ ‫רווי (איור ‪.8‬ח‪ .)2.‬באמצעות הנתונים על אודות ריכוז‬
‫הטריטיום במי הגשמים ובהתאם לקצב הדעיכה‬
‫‪25‬‬ ‫הרדיואקטיבי של הטריטיום זוהו גשמיהן של שנים‬
‫‪('Ě) ēĔĥĐ ĕĜĠĘ ĦēĦĚ ģĚđĞ‬‬ ‫מסוימות בעומקים שונים מתחת לפני השטח וחושב‬
‫‪(T.U.) ęđĕĔĕĤĔ ĒđėĕĤ‬‬‫קצב הזרימה האנכי באזור הבלתי רווי (‪Gvirtzman‬‬

‫‪300‬‬

‫‪30 250‬‬

‫‪200 ęĥĎ ĕĚč ęđĕĔĕĤĔ ĒđėĕĤ‬‬

‫‪150‬‬

‫‪35 ĐėĕĞď ĤēČĘ ęđĕĔĕĤĔ ĒđėĕĤ‬‬

‫‪100‬‬

‫‪50‬‬
‫‪40‬‬

‫‪0‬‬

‫‪45‬‬ ‫‪1960 1965 1970 1975 1980‬‬

‫איור ‪.8‬ח‪ :2.‬פרופיל הטריטיום לאורך האזור הבלתי רווי באתר חצור‪ ,‬שבו חלחלו אל‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫תת־הקרקע מי גשמים בלבד‪ .‬המים המצויים בעומק של ‪ 30‬מ׳ ויותר הם מי הגשמים‬
‫איור ‪.8‬ח‪ :1.‬השתנות ריכוז הטריטיום במי הגשמים‬
‫מלפני הפיצוצים הגרעיניים (על פי ‪.)Gvirtzman et al., 1988‬‬ ‫במישור החוף של ישראל‪ ,‬שנמדדו בזמן ירידת‬

‫הגשמים וחושבו לאחר הדעיכה הרדיואקטיבית (על‬
‫פי ‪.)Gvirtzman and Magaritz, 1986‬‬