Page 198 - israel water resources
P. 198

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪191‬‬

‫בטרם נסקור את תוכניות השיקום לאקוות החוף‪ ,‬ראוי‬                      ‫הורמונים ותרופות‪ :‬בשפכים יש ריכוזים נמוכים של הורמונים‬
‫ללמוד מהניסיון האמריקני את סדר הפעולות שראוי לנקוט‬
‫כאשר ניגשים לתכנון פעולת השיקום‪ .‬בשלב הראשון יש לאתר‬                ‫ותרופות‪ ,‬שהרי הם מופרשים מגוף האדם בשתן‪ .‬חלקם‬
‫את היקף הזיהום‪ .‬לפיכך יש לקדוח קידוחים בכל המרחב‪,‬‬                   ‫יציבים מאוד מבחינה כימית‪ ,‬ולכן אינם מתפרקים בתהליכים‬
‫לשאוב דוגמאות מים‪ ,‬לבדוק במעבדה אם המים מזוהמים‪ ,‬ובכך‬               ‫הסטנדרטיים לטיפול בשפכים‪ .‬התוצאה היא שמי הקולחים‬
‫להגדיר את הגבולות הגאוגרפיים של עננת המזהמים ואת נפח‬                ‫עלולים להכיל ריכוזים נמוכים של חומרים אלו‪ .‬החשש שחומרים‬
‫המים המזוהם‪ .‬בשלב השני יש לנטר את עננת הזיהום‪ ,‬לזהות‬                ‫אלו ימצאו את דרכם ליבולים החקלאיים באמצעות מי ההשקיה‬
‫את כל החומרים המומסים במים ולקבוע את ריכוזם‪ .‬בשלב‬                   ‫עורר את הקהילה המדעית לבצע מחקרים בנדון‪ .‬התעוררו‬
‫השלישי יש לזהות את מקורות הזיהום (נקודות הדליפה) ואת‬                ‫כמה שאלות בסיסיות‪ :‬מהו ריכוז התרופות וההורמונים במי‬
‫כיוון ההתפשטות של העננה‪ .‬בדרך כלל ניתן להיעזר במודלים‬               ‫הקולחים? האם תרכובות אלו מחלחלות מהשדות המושקים אל‬
‫הידרולוגיים ממוחשבים‪ ,‬המסייעים להבין את ההיסטוריה של‬                ‫מי התהום? האם מולקולות אלו נקלטות על ידי שורשי הצמחים?‬
‫יצירת כתם הזיהום ולחזות את כיוון וקצב התפשטותו‪ .‬בשלב‬                ‫המחקרים בנוגע לשאלות אלו מתבצעים כיום בכל העולם‪ ,‬וגם‬
‫הרביעי יש לבחור את הטכנולוגיה המיטבית לטיפול בזיהום‬                 ‫בישראל‪ .‬המחקר בישראל מתמקד באופן טבעי באקוות החוף‪.‬‬
‫ואת דרך יישומה‪ .‬בחירת הטכנולוגיה מורכבת‪ ,‬מאחר שקיימות‬               ‫בהקשר זה עדיין רב הנסתר על הגלוי‪ ,‬כי המחקרים נמצאים רק‬
‫שיטות רבות ומגוונות‪ ,‬חלקן מבוצעות בתוך האקווה וחלקן על‬
‫פני השטח‪ .‬הטכנולוגיה הנבחרת צריכה להיות מותאמת למגוון‬                             ‫בתחילתם‪ .‬להלן פרטים על הממצאים הראשוניים‪.‬‬
‫החומרים המרכיבים את עננת המזהמים‪ .‬יישום הטכנולוגיה‬                  ‫ריכוזים נמוכים של תרופות והורמונים נמצאו הן בשפכים‪,‬‬
‫מחייב לקדוח קידוחי שאיבה באופן שיאפשר ללכוד את כל‬                   ‫הן במי הקולחים והן במי התהום בארץ (‪Gasser et al., 2010,‬‬
‫עננת המזהמים וימנע את התפשטותה‪ .‬השלב האחרון הוא‬                     ‫‪ .)2014‬מסתבר שתרכובות אורגניות אלו נוטות להיספח על‬
‫השיקום עצמו‪ ,‬הכולל את קדיחת הבארות‪ ,‬השאיבה והטיפול‬                  ‫חלקיקי החרסית בקרקע ולנוע באופן איטי בקרקע‪ ,‬והן אינן‬
‫במים‪ .‬השיקום בפועל יכול להימשך ‪ 20-10‬שנה‪ .‬יש לנטר את‬                ‫חודרות לעומק רב (‪ .)Chefetz et al., 2008‬עם זאת‪ ,‬באתרי‬
‫מי התהום במשך כל התהליך‪ ,‬כדי להחליט מתי התוצאות‬                     ‫ההחדרה החוליים של השפד״ן חלחלו הקולחים השניוניים דרך‬
                                                                    ‫האזור הבלתי רווי והגיעו לאקווה (‪ .)Arye et al., 2011b‬במחקר‬
                                                     ‫משביעות רצון‪.‬‬  ‫מקביל‪ ,‬שנערך בשדות קיבוץ גליל ים‪ ,‬המושקה בקולחים של‬
‫ברשות המים עוסקים בתכנון השיקום של כתמי הזיהום‬                      ‫העיר הרצליה (איור ‪ ,)8.25‬נבדקו הריכוזים של ‪ 20‬תרכובות‬
‫באקוות החוף מאז שנת ‪ .2008‬עד שנת ‪ 2014‬נבדקו ‪ 63‬אתרים‬                ‫והתברר שחמש מהן חדרו דרך כל האזור הבלתי רווי‪ ,‬הכולל‬
‫החשודים בזיהום ונקדחו כ־‪ 360‬קידוחי ניטור‪ .‬מכלל האתרים‪,‬‬              ‫שכבות חרסיתיות מעטות‪ ,‬והגיעו למי התהום (‪Zentner et al.,‬‬
‫שמונה נמצאו נקיים והיתר מזוהמים ברמות שונות (שגיא בן‬                ‫‪ .)2015‬הריכוזים של חמש המולקולות היו מיקרו־גרם לליטר‪,‬‬
‫משה ואחרים‪ .)2014 ,‬זיהומים גדולים במיוחד התגלו בכמה‬                 ‫היינו ריכוזים נמוכים ביותר‪ .‬במחקר אחר נמצאו הורמונים‬
‫אתרים‪ ,‬כדלהלן‪ .‬במתחם תע״ש רמת השרון נמצאו כ־‪30‬‬                      ‫(טסטוסטרון ואסטרוגן) במי התהום‪ ,‬בעומק עשרות מטרים‬
‫מפעלים (איורים ‪ 8.38‬ו־‪ )8.41‬שזיהמו יותר מחצי מיליארד מ״ק‪,‬‬           ‫תחת פני השטח‪ ,‬שכנראה דלפו מרפתות (‪Arnon et al.,‬‬
‫והזיהום נע עד למרחק של ‪ 4‬ק״מ מהמוקד‪ .‬במרכז תל אביב‬                  ‫‪ .)2008‬התרופה שנמצאה בריכוזים גבוהים ביותר באופן יחסי‬
‫ובערים הסמוכות נמצא כתם זיהום מאורך (איור ‪ )8.37‬הנובע‬               ‫היא הקרבמזופין (‪ ,)Carbamazepine‬תרופה לטיפול בדיכאון‬
‫מדליפות מתע״ש מגן‪ ,‬תע״ש ערבי נחל‪ ,‬תע״ש רביבים‪ ,‬מפעל‬                 ‫ובאפילפסיה‪ .‬ריכוזה בקולחים הגיע עד ‪ 1,600‬מיקרו־גרם בליטר‬
‫אמקור ומפעל קשת‪ .‬גם באתר זה זוהמו מאות מיליוני מ״ק של‬               ‫(‪ .)ppb‬תרופה זו נמצאה באתרי ההחדרה בשפד״ן וסייעה למיפוי‬
‫מים‪ .‬באזור רמלה התגלה כתם זיהום גדול הנובע מתע״ש גבעון‪.‬‬
‫הזיהום נע למרחק של ‪ 4‬ק״מ לכיוון רחובות‪ .‬כתמי זיהום גדולים‬                                   ‫אזור ההחדרה באקוות החוף (איור ‪.)8.33‬‬
‫התגלו מתחת לאזורי התעשייה בחולון‪ ,‬תל השומר‪ ,‬אשדוד‬
‫מזרח ומערב‪ ,‬אשקלון‪ ,‬בני ראם ועוד (היקף הזיהומים משורטט‬              ‫תוכניות לשיקום האקווה‪ :‬הרפורמה בניהול משק המים‬
‫באיור ‪ .)2.7‬נוסף על כך‪ ,‬עדשות דלק צפות על מי התהום‬
‫מתחת לשדות התעופה הצבאיים (חצור ותל נוף) ולבתי הזיקוק‬               ‫בישראל התחוללה בראשית המאה העשרים ואחת ותוארה‬
‫באשדוד‪ .‬קידוחי הניטור איתרו גם דליפות מתחנות דלק ישנות‬              ‫בפרוטרוט בפרק ‪ .3‬הצעדים הראשונים שננקטו כדי לשקם את‬
‫בכל מישור החוף‪ .‬גם אתרי ההחדרה של קולחי השפד״ן בשורק‬                ‫אקוות החוף תוארו לעיל (בסוף פרק ‪ ,)8.6‬ובכללם מפעל הנקז‬
‫וביבנה יוצרים כתמי זיהום גדולים‪ .‬אם בעתיד יוחלף הטיפול‬              ‫המזרחי (איור ‪ )8.23‬ומפעלי ההתפלה‪ .‬מפעלים אלו נועדו לטפל‬
‫השלישוני הנוכחי (קרקע־אקוויפר‪ ,‬איור ‪ )8.31‬בטיפול תעשייתי‬            ‫בכתמי המליחות שבאקווה‪ .‬ברם‪ ,‬הטיפול במוקדי הזיהום מסובך‬
 ‫על פני השטח‪ ,‬יהיה כמובן צורך לשקם את האקווה המזוהמת‪.‬‬               ‫יותר משתי סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬הורדת ריכוז המזהמים אינה מספקת‬
‫סקרים מפורטים ומודלים הידרולוגיים פותחו עד כה‬                       ‫(כמו בכתמי המליחות)‪ ,‬מאחר שנשקפת סכנה לבריאות הציבור‬
‫עבור כתמי הזיהום ברמת השרון (אדר ואחרים‪,)2009 ,2008 ,‬‬               ‫גם בריכוזי מזהמים נמוכים ביותר; שנית‪ ,‬החומרים האורגניים‬
‫במרכז תל אביב (‪The Louis Berger Group, Inc. and TAHAL‬‬               ‫נוטים להיספח לשלד המוצק של האקווה ולזרום באיטיות‪ ,‬ועל‬
‫‪ ,)Consulting Engineers Ltd., 2009‬באזור התעשייה בחולון‬              ‫כן קשה מאוד להיפטר מהם‪ .‬למרות הקשיים הצפויים‪ ,‬בשנים‬
‫(קרויטורו ובר־נוי‪ )2013 ,‬ועוד‪ .‬תוכניות שיקום הוכנו עבור‬             ‫האחרונות החלה רשות המים לתכנן את שיקום אקוות החוף‬
‫האתרים תע״ש רמת השרון‪ ,‬תע״ש מגן ואזור התעשייה בחולון‪.‬‬               ‫גם מכתמי הזיהום הפזורים בו‪ .‬התכנון מאתגר במיוחד לא רק‬
‫ברמת השרון אפילו הוקם מתקן ראשוני לבדיקת היתכנות של‬                 ‫מבחינה הידרולוגית וטכנולוגית‪ ,‬אלא מכיוון שמדובר בעלות‬
‫טכנולוגיה מסוימת לטיפול במים עם מגוון החומרים שמצוי‬                 ‫כספית גבוהה ביותר‪ .‬בארצות הברית עסקו בשיקום מאגרי מי‬
‫באתר‪ .‬תוכניות שיקום הוצעו גם לאתרי ההחדרה של השפד״ן‬                 ‫התהום מזוהמים במשך ‪ 40‬השנים האחרונות‪ ,‬ומהניסיון שלהם‬
‫(תכנון המים לישראל‪2012 ,‬א‪2012 ,‬ב; ‪.)Rona et al., 2017‬‬               ‫ניתן להסיק שגם לאחר השקעת תקציבי עתק (מאות מיליארדי‬
                                                                    ‫דולרים) ההצלחות בדרך כלל מועטות (‪National Academy of‬‬

                                                                                                                       ‫‪.)Sciences, 2012‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203