Page 200 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪193‬‬

‫איור ‪ :8.42‬צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק של מים האחוזים בין גרגירי חול באזור הבלתי רווי‪ .‬חלק מהנקבובים מלאים במים (מסומנים ‪)B ,A‬‬
‫וחלק ריקים (ריבוע מודגש ו־‪ .)C‬למעלה מצולמת בהגדלה ומשורטטת בתרשים ״טבעת״ של מים האחוזה בין שני גרגירי חול מחוספסים (על פי‬
‫‪.)Gvirtzman et al., 1987‬‬

‫המחקרים מלמדים אפוא שזמן המעבר באזור הבלתי‬ ‫השיטה השנייה לקביעת זמן המעבר באזור הבלתי רווי‬
‫רווי משתנה בין שנים אחדות לבין כמה עשרות שנים‪ ,‬בהתאם‬ ‫היא מעקב אחר תנועתם של חומרים מסומנים‪ .‬נניח שניתן‬
‫לעומקו של מפלס מי התהום מתחת לפני השטח (‪Gvirtzman et‬‬ ‫למוסס במים חומר רדיואקטיבי או צבע או כל חומר אחר שניתן‬
‫‪al., 1986; Vengosh and Ben-Zvi, 1994; Assuline and Shavit,‬‬ ‫לזהותו‪ ,‬ולמדוד את הזמן שעובר מרגע חדירת המים (והחומר‬
‫‪ .)2004; Kurtzman and Scanlon, 2011‬תוצאות אלו עומדות‬ ‫המומס) בפני הקרקע ועד הגיעם אל מפלס מי התהום‪ .‬שיטה זו‬
‫לכאורה בסתירה לתופעה המוכרת שלפיה בקיץ יורד מפלס‬ ‫מעוררת שתי בעיות קשות‪ .‬הראשונה נובעת מחוסר הוודאות‬
‫מי התהום משאיבה ובחורף עולה המפלס מחלחול הגשמים‪.‬‬ ‫שהחומר המסומן ומולקולות המים זורמים באותו הקצב‪ .‬השנייה‬
‫עובדה זו מוכיחה לכאורה שגשמי החורף מגיעים אל מפלס מי‬ ‫נובעת מהזמן הממושך הדרוש להשלמת הניסוי‪ .‬כדי להתגבר‬
‫התהום באופן מיידי‪ ,‬היינו בתוך שבועות אחדים‪ ,‬ואולי חודשים‬ ‫על בעיות אלו השתמשו החוקרים במולקולות מים המסומנות‬
‫בודדים‪ ,‬אך בשום אופן לא בתוך כמה שנים‪ .‬כיצד מתיישבות‬ ‫באופן טבעי ועקבו אחר ״ניסיונות״ שהתרחשו באופן טבעי‪.‬‬
‫שיטה זו מבוססת על שימוש באיזוטופים של מולקולת המים‪,‬‬
‫שתי התצפיות זו עם זו?‬ ‫היינו באטומים כבדים של חמצן או מימן המצויים במולקולת‬
‫מודל ״קרונות הרכבת״ מסביר את התופעה‪ .‬נניח שאפשר‬
‫להיכנס לרכבת רק דרך הקרון הראשון ולצאת ממנה רק דרך‬ ‫המים (מסגרת ‪.8‬ח)‪.‬‬