Page 202 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪195‬‬

‫(מרכדו ואחרים‪ .)1975 ,‬ודוגמה נוספת‪ ,‬כמות החנקות השמורה‬ ‫מערכת נטרול או פצצת זמן? שכבת החול והכורכר הנקבובית‬
‫באזור הבלתי רווי גדולה פי מאה מכמותם במי התהום‪ ,‬ובכל‬
‫שנה משתחררת אל מי התהום כמות של ‪ 1%-0.1%‬מהחנקן‬ ‫המשתרעת בין פני השטח לבין פני מי התהום היא מצע מתאים‬
‫לגידול חיידקים‪ .‬החמצן מצוי שם בשפע‪ ,‬המזהמים הדולפים‬
‫האצור באזור הבלתי רווי (‪.)Ronen et al., 1984‬‬ ‫מפני השטח הם מזון טוב‪ ,‬הרטיבות מספקת והטמפרטורה‬
‫נוחה‪ .‬תנועת המים והמומסים דרך האזור הבלתי רווי נמשכת‬
‫‪ 8.8‬זיהום החנקות‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬היינו זמן המספיק בהחלט להתרחשות התהליכים‬
‫המיקרוביולוגיים ולהשלמתם‪ .‬החיידקים יכולים אפוא לפרק‬
‫סכנת החנקות‪ :‬מבין זיהומי המים השונים תופסת החנקה‬ ‫ביעילות את המזהמים האורגניים‪ .‬סביר להניח שתהליכי הפירוק‬
‫יהיו יעילים אף במקומות שבהם מי התהום קרובים ביותר לפני‬
‫(‪ )NO3-‬מקום נכבד‪ ,‬הן בשל ריבוי המקורות המספקים אותה והן‬ ‫השטח‪ ,‬מכיוון שהחומרים האורגניים המומסים במים מחלחלים‬
‫משום השפעתה השלילית על בריאות בני האדם‪ .‬החנקה גורמת‬ ‫באיטיות רבה‪ .‬הם אינם זורמים ברציפות‪ ,‬אלא נספחים אל השלד‬
‫למחלת ה ֶמ ְט ֵהמוגלובינמיה בדם (כחלת)‪ ,‬מחלה המשפיעה‬ ‫המוצק ומשתחררים ממנו שוב ושוב במהלך תנועתם כלפי מטה‪.‬‬
‫במיוחד על תינוקות‪ ,‬וכן יש חשש שהחנקה היא חומר מסרטן‪.‬‬ ‫האזור הבלתי רווי משמש אם כן כ״רֵאקטור״ (כור) טבעי בגודל‬
‫העלייה בריכוז החנקות במי התהום העסיקה חוקרים רבים‬
‫בעולם‪ ,‬בייחוד בארצות שהמים משמשים בהן לשתייה (‪Murphy,‬‬ ‫עצום‪ ,‬המפרק את המזהמים טרם הגיעם אל מי התהום‪.‬‬
‫‪ .)1991‬החוקרים התקשו לקבוע את ריכוז החנקה המרבי שאינו‬ ‫ואולם‪ ,‬לא כל המזהמים המומסים במים ניתנים לפירוק‪.‬‬
‫מסוכן לבריאות‪ ,‬ועל כן במדינות שונות נקבעו תקנים שונים‬ ‫המלחים השונים והמתכות הרעילות אינן מתפרקות כלל על ידי‬
‫לאיכות מי שתייה‪ .‬הריכוז המרבי של חנקה במי השתייה הועמד‬ ‫החיידקים‪ .‬גם תרכובות אורגניות מסוימות אינן מתפרקות על ידי‬
‫באירופה ובארצות הברית על ‪ 45‬מיליגרם חנקה בליטר (מגח״ל)‪,‬‬ ‫חיידקים‪ ,‬לא בסביבה מחומצנת ולא בסביבה מחוזרת (לדוגמה‪,‬‬
‫ועל פי תקן זה נסגרת כל באר השואבת מים בריכוז חנקה גבוה‬ ‫ויניל כלוריד‪ ,‬המצוי בשפכי תעשייה)‪ .‬אף על פי כן האזור הבלתי‬
‫רווי מסוגל לעכב את תנועתם של מרבית החומרים‪ .‬המתכות‪,‬‬
‫יותר‪ .‬בארצות אחרות הומלץ על תקן גבוה יותר‪ 90 ,‬מגח״ל‪.‬‬ ‫החומרים האורגניים ומקצת מהמלחים נוטים להיספח אל‬
‫מאז שנת ‪ 1960‬מודדים גם בישראל באופן שגרתי את ריכוז‬ ‫השלד המוצק‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬מהירות תנועתם אל מי התהום‬
‫החנקה במקורות המים (הרפז‪1973 ,‬ב)‪ .‬המדידות הראו שריכוז‬ ‫קטנה פי עשרה או פי מאה בהשוואה למולקולות המים‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫החנקה באקוות החוף גבוה מריכוזה במקורות המים האחרים‪.‬‬ ‫האזור הבלתי רווי משמש כמסננת טבעית ענקית‪ ,‬המונעת את‬
‫בבדיקות רפואיות של תינוקות הלוקים ב ֶמ ְט ֵהמוגלובינמיה‬
‫בדם בישראל נמצא קשר בין מקרי התחלואה לבין ריכוזי חנקה‬ ‫המזהמים מלהגיע אל מי התהום‪.‬‬
‫גבוהים במי שתייה‪ ,‬ועל כן הומלץ לישראל לאמץ את התקנים‬ ‫האזור הבלתי רווי מתחת למישור החוף מגן אפוא ביעילות‬
‫המערביים (‪Gruener and Shuval, 1970; Shuval and Gruener,‬‬ ‫על אקוות החוף‪ .‬הוא משמש ככור פירוק למרבית המזהמים‬
‫‪ .)1977‬ואולם‪ ,‬לאחר דיונים והתייעצויות החליט משרד הבריאות‬ ‫האורגניים וכמסננת למזהמים רבים אחרים‪ .‬סביר להניח שבמשך‬
‫שלא לאמץ את התקן המערבי של ‪ 45‬מגח״ל כדי שלא לחייב את‬ ‫תקופות ארוכות בהיסטוריה שימש האזור הבלתי רווי מעין‬
‫נציבות המים לסגור שליש מהבארות השואבות באקוות החוף‪.‬‬ ‫תעודת ביטוח נגד זיהומים — אך לא לעולם חוסן‪ .‬כיום עומס‬
‫בשל המציאות הקשה הועמד התקן הישראלי על ‪ 90‬מגח״ל‪.‬‬ ‫המזהמים גבוה מאוד ומגוון החומרים רחב יותר‪ ,‬ועל כן יעילות‬
‫בעקבות לחץ מתמשך של מוסדות הבריאות‪ ,‬השתנה בשנת‬ ‫הפירוק והסינון קטנה יותר‪ .‬התוצאה היא שהמזהמים הולכים‬
‫ומצטברים במשך השנים באזור הבלתי רווי‪ .‬כשהקיבולת של‬
‫‪ 2006‬התקן הישראלי והועמד על ‪ 70‬מגח״ל‪.‬‬ ‫האזור הבלתי רווי נמוכה בהשוואה לעומס המזהמים‪ ,‬המערכת‬
‫מאבדת את כושר הנטרול שלה‪ .‬כתמי הזיהום הרבים הפזורים‬
‫עליית הריכוז‪ :‬בסקר שערכה חברת ״תכנון המים לישראל״‬ ‫באקוות החוף הם הסימנים המובהקים ל״פריצות״ הקיימות‬
‫במערכת ההגנה הטבעית‪ ,‬או ל״כישלונו״ של האזור הבלתי רווי‬
‫(תהל) בשנת ‪ ,1970‬ובו נבדקו ‪ 300‬בארות שואבות מים באזור‬
‫רחובות וראשון לציון‪ ,‬נמצא שריכוז החנקות הוא ‪ 52.5‬מגח״ל‬ ‫לחסום את המזהמים מלהגיע אל מי התהום‪.‬‬
‫בממוצע (איור ‪ .)8.43‬סקר נוסף שערכה תהל בשנת ‪1972‬‬ ‫לאור עובדות אלו מתעוררת השאלה‪ :‬מה צפוי בעתיד? אין‬
‫באותן הבארות מצא ריכוז ממוצע של ‪ 57.8‬מגח״ל‪ .‬המסקנה‬ ‫ספק שככל שתימשך דליפת המזהמים מפני השטח‪ ,‬הם יוסיפו‬
‫משני הסקרים הייתה שבממוצע בכל שנה יש תוספת של ‪2.8‬‬ ‫להצטבר בשכבה הבלתי רוויה‪ .‬סביר אף להניח שבשלב מסוים‬
‫מגח״ל (מרכדו‪ .)1973 ,‬ההנחה הייתה שקצב העלייה יכול לעלות‬ ‫מערכת הנטרול עלולה ״להיסתם״‪ ,‬מאחר שהקיבולת שלה‬
‫בעתיד בעקבות הגידול הצפוי בתשומת המזהמים‪ .‬בשנת ‪1980‬‬ ‫מוגבלת‪ .‬ואולם‪ ,‬המשמעות החמורה היא שהשכבה הבלתי רוויה‬
‫פורסמה תחזית פסימית מאוד בעניין ריכוז החנקות (איור‬ ‫עלולה להפוך בעתיד למאגר עצום של מזהמים‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫‪ .)8.44‬לפי התחזית (‪ ,)Mercado, 1980‬בשנת ‪ 1985‬אמור היה‬ ‫הם יישטפו אל מי התהום‪ .‬גם אם פעולות הזיהום על פני השטח‬
‫הריכוז הממוצע להגיע ל־‪ 85‬מגח״ל‪ ,‬ואז י ֵצאו מכלל שימוש ‪46%‬‬ ‫ייפסקו לחלוטין‪ ,‬תימשך דליפה איטית של מזהמים מהאזור‬
‫מהבארות במישור החוף (בגלל עליית ריכוז החנקות אל יותר‬ ‫הבלתי רווי אל מי התהום במשך שנים רבות מאוד‪ ,‬תופעה‬
‫מ־‪ 90‬מגח״ל)‪ ,‬בשנת ‪ 2000‬אמור היה הריכוז להגיע ל־‪ 115‬מגח״ל‬ ‫שכונתה ״פצצת זמן״ (מרכדו ואחרים‪ .)1975 ,‬כך לדוגמה‪ ,‬מאזן‬
‫ואז צפויות היו כ־‪ 80%‬מהבארות לצאת מכלל שימוש‪ ,‬ובשנת‬ ‫מסה שנערך באמצע שנות השמונים מלמד שבכל שנה חודרים‬
‫‪ 2020‬אמור היה הריכוז להגיע ל־‪ 145‬מגח״ל ואז צפויות כ־‪96%‬‬ ‫מפני השטח במישור החוף אל האזור הבלתי רווי כ־‪ 110,000‬טון‬
‫מבארות המים לצאת מכלל שימוש‪ .‬על פי אותה התחזית ייווצר‬ ‫כלוריד‪ ,‬ובכל שנה עוזבים את האזור הבלתי רווי וחודרים אל מי‬
‫שיווי משקל חדש כשהריכוז הממוצע יגיע ל־‪ 270‬מגח״ל‪ ,‬כי אז‬ ‫התהום כ־‪ 60,000‬טון כלוריד (אורנשטיין ומרכדו‪ .)1988 ,‬פירוש‬
‫הדבר שמדי שנה מצטברים באזור הבלתי רווי כ־‪ 50,000‬טון‬
‫ישתווה קצב כניסת החנקות לאקווה לקצב יציאתן החוצה‪.‬‬ ‫כלוריד‪ .‬קצבי הצטברות הכלוריד הן באקווה והן באזור הבלתי‬
‫רווי גבוהים ב־‪ 50%‬מהקצבים שנמדדו באמצע שנות השבעים‬