Page 204 - israel water resources

‫פרק ‪ :8‬אקוות החוף ‪197‬‬

‫הנימית‪ .‬שני התהליכים העוקבים מפרקים את החנקן האורגני‬ ‫גבוהים יותר מאלו הנמדדים באמצעות קרינה אולטרה סגולה‪,‬‬
‫בהתאם ליחס הבא‪:‬‬
‫והופכים אותו לגז‪ ,‬והחנקה היא תוצר הביניים‪ .‬ייבוש השכבה‬
‫‪NO3[electrode] = 1.133NO3[u.v.] + 20.98‬‬
‫של בית השורשים (בין סופות גשם ובין השקיות בקיץ) וייבוש‬
‫בהתחשב בסטיות הנגרמות בשל שיטות המדידה השונות‪,‬‬
‫השכבה שיש בה עלייה נימית (ירידת מפלסים בקיץ) מזרזים את‬ ‫לאחר סינון הנתונים האמינים מכלל הנתונים הקיימים ובהתייחס‬
‫לבארות שנדגמו בכל הסקרים בלבד‪ ,‬הצליחו החוקרים לשחזר‬
‫תהליך הניטריפיקציה ואת ייצור החנקה‪ ,‬ואילו הרטבת השכבה‬ ‫את העבר (כהנוביץ׳ ובלנק‪ .)Ronen et al., 1983 ;1974 ,‬השחזור‬
‫הסתמך גם על נתוני המנדט הבריטי מראשית המאה העשרים‬
‫של בית השורשים (גשם בחורף והשקיה בקיץ) והרטבת השכבה‬ ‫(‪ ,)DLSWC, 1948‬שבהם נמצאו ריכוזים של כ־‪ 5‬מגח״ל‪ ,‬היינו‬
‫ריכוז התחלתי נמוך מאוד‪ .‬איור ‪ 8.45‬מסכם את תוצאות‬
‫שמתרחשת בה עלייה נימית (מעליית המפלסים בחורף) מזרזים‬ ‫השחזור‪ .‬לשחזור זו נודעת חשיבות רבה‪ ,‬כי ממנו ניתן לשחזר‬
‫את ההיסטוריה של תשומות החנקן לאקווה‪ .‬התברר שבשנות‬
‫את תהליך הדה־ניטריפיקציה ופירוק החנקה‪ .‬ריכוזים גבוהים‬ ‫השלושים והארבעים נוספו לאקווה כ־‪ 3,200‬טונות חנקן בכל‬
‫שנה‪ ,‬ומאז קצב התשומה הולך ופוחת‪ .‬בשנות השבעים ירדה‬
‫של חנקה מעידים על קיומו של תוצר הביניים‪ ,‬בין תהליכי‬ ‫התשומה עד ל־‪ 300‬טון חנקן בשנה‪ .‬ממצאים אלו הפתיעו את‬
‫קהילת החוקרים‪ ,‬כיוון שהציפייה הייתה למצוא עלייה בתשומות‬
‫הניטריפיקציה לדה־ניטריפיקציה‪ ,‬ועל מידת האינטנסיביות‬
‫החנקה במשך הזמן‪.‬‬
‫של שני התהליכים‪ .‬עוד מתברר שבמהלך הזרימה האנכית דרך‬

‫האזור הבלתי רווי חלה הפחתה של ממש בריכוז החנקן האורגני‪,‬‬
‫‪N2‬‬
‫גם‬ ‫חלקי‬ ‫(ובאופן‬ ‫גזי‬ ‫לחנקן‬ ‫דבר‬ ‫של‬ ‫בסופו‬ ‫והופך‬ ‫המתפרק‬
‫‪.)NH3‬‬ ‫לאמוניה‪,‬‬

‫מאזני מסה של כל תרכובות החנקן באזור הבלתי רווי‬

‫מלמדים שאכן פירוק החנקן וסילוקו יעילים ביותר‪ .‬בשדות‬

‫שלחין נמצא ש־‪ 85%‬מכמות החנקן הדולפת מפני הקרקע‬

‫מסולקת במהלך הזרימה באזור הבלתי רווי‪ ,‬ורק ‪ 15%‬מגיעים אל‬

‫מי התהום‪ .‬מתחת לשדות המושקים בקולחים קיימת הפחתה‬

‫של ‪ ,82%‬ותחת אתרי סילוק אשפה מסולקים ‪ 99%‬מהחנקן‬ ‫‪3,500‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪3,000‬‬ ‫‪ĕĦĜĥ ĐĕĕĘĞ čĢģ‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪(ĤĔĕĘ/ĐģĜē Ď"Ě) ĐģĜē ĒđėĕĤ‬‬
‫‪ĕđđĤ ĕĦĘčĐ ĤđĒČč ēĔĥĐ ĕĜĠĘ ĦēĦĚ ģĚđĞ‬‬‫‪NO3-‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪(ĐĜĥ/ěđĔ) ęđĐĦĐ ĕĚĘ ěģĜē ĦĚđĥĦ‬‬‫‪(ĤĔĕĘč ęĕĔĜĘđĕđđģČ ĕĘĕĚ) ĐģĜē ĒđėĕĤ‬‬‫‪2,500‬‬‫)‪(ĐĜĥĘ ĤĔĕĘ/ĐģĜē Ď"Ě‬‬‫‪30‬‬
‫‪1.45‬‬‫‪10 20 30‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪0.56 0.13‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪2,000‬‬

‫‪ęĕĥĤđĥĐ Ħĕč‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪ĞģĤ ĒđėĕĤ‬‬
‫)‪ęĕĤĔĚ 2-ė‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪ĤĞđĥĚ‬‬
‫‪(ęĕĜđĕĘĞ‬‬ ‫‪ĐģĜē Ęĥ‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪ęđĐĦ ĕĚč‬‬

‫‪00‬‬
‫‪1920 1930 1940 1950 1960 1970 1980 1990‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :8.45‬שחזור ריכוזי החנקה ותשומות החנקן בעבר (על פי‬
‫‪ .)Ronen et al., 1983‬בראשית המאה העשרים ריכוז החנקה עלה‬
‫באופן חריף עקב תשומות גבוהות‪ ,‬ולאחר מכן ירד קצב העלייה עקב‬

‫תשומות נמוכות‪.‬‬

‫‪ĕĤĘĕĠģĐ ĤđĒČĐ‬‬ ‫השפעת האזור הבלתי רווי‪ :‬התפלגות ריכוז החנקה לאורך‬
‫)‪ęĕĤĔĚ 4-ė‬‬
‫‪(ęĕĜđĦēĦ‬‬ ‫עמודת הקרקע והסלעים‪ ,‬בין פני השטח לבין מפלס מי התהום‪,‬‬
‫נבדקה באמצעות ‪ 33‬קידוחים במישור החוף (רווה ואחרים‪,‬‬
‫‪ęđĐĦĐ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪ .)1972‬הקידוחים נעשו תחת שדות שלחין‪ ,‬שדות בור‪ ,‬חורשות‪,‬‬
‫אתרי סילוק שפכים‪ ,‬מזבלות וחצרות של משק חי‪ .‬האתרים היו‬
‫איור ‪ :8.46‬תרשים סכמטי של התפלגות החנקה לאורך האזור הבלתי‬ ‫שונים זה מזה במובהק בכמויות החנקן הדולפות מפני השטח‬
‫רווי (על פי רווה ואחרים‪.)1972 ,‬‬ ‫והנכנסות אל האזור הבלתי רווי‪ .‬המשותף לכל האתרים הוא‬
‫שריכוזי חנקה גבוהים יחסית נמצאו באזור בית השורשים של‬
‫הצמחים‪ ,‬היינו לאורך שני המטרים העליונים של העמודה‪ ,‬ובאזור‬
‫העלייה הנימית שמעל פני מי התהום‪ ,‬היינו ארבעת המטרים‬
‫התחתונים של האזור הבלתי רווי (איור ‪ .)8.46‬באזור הביניים‪,‬‬
‫מתחת לבית השורשים ומעל אזור העלייה הנימית‪ ,‬נמצאו‬
‫ריכוזי חנקה נמוכים יחסית‪ .‬תופעה זו מוסברת במחזורים של‬
‫ייבוש והרטבה‪ ,‬המזרזים תהליכי ניטריפיקציה ודה־ניטריפיקציה‬
‫(מסגרת ‪.8‬ט) המתרחשים בבית השורשים ובאזור העלייה‬