Page 208 - israel water resources

‫פרק ‪9‬‬

‫אקוות ההר‬

‫‪ 9.1‬הקדמה‬ ‫‪ 9.1‬הקדמה‬
‫‪ 9.2‬הידרוגאולוגיה‬
‫‪ 9.3‬אקוות ירקון־תנינים‬ ‫אקוות ההר היא מאגר מי התהום המצוי מתחת לשדרת ההר‬
‫‪ 9.4‬האקוות המזרחיות‬ ‫המרכזית בארץ ישראל‪ .‬האקווה משתרעת מתחת להרי יהודה‬
‫‪ 9.5‬אקוות שעונות‬ ‫ושומרון‪ ,‬מעמק יזרעאל בצפון ועד בקעת באר שבע בדרום‪,‬‬
‫‪ 9.6‬תהליכי זיהום‬ ‫ומשפלת החוף במערב עד בקע הירדן וים המלח במזרח‪ .‬מאגר‬
‫זה הוא מאגר המים הטבעי החשוב בישראל‪ ,‬הן מבחינה כמותית‬
‫עשה כן בקשר לאקוות ההר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אף על פי שאין ספק‬ ‫והן מבחינה איכותית‪ .‬מבחינה כמותית‪ ,‬שני אגפיה של אקוות‬
‫שמזהמים רבים מגיעים באופן תמידי אל מי האקווה וגופי מים‬ ‫ההר‪ ,‬המערבי והמזרחי‪ ,‬מספקים יחד כ־‪ 600‬מלמ״ש‪ ,‬היינו כשליש‬
‫מלוחים דולפים לתוכה‪ ,‬המידע שברשותנו על ההשתרעות‬ ‫מכלל צריכת המים הטבעיים בישראל (ועדיין נשאר פוטנציאל‬
‫המרחבית של כתמי הזיהום והמליחות מצומצם ביותר‪ .‬למרות‬ ‫לא מנוצל)‪ .‬המים הנשאבים ממנה הם מהאיכות הטובה ביותר‪.‬‬
‫פערי הידע הרבים‪ ,‬במשך יובל השנים האחרון נעשו מחקרים‬ ‫בסוף המאה העשרים שימשו מי אקוות ההר לצריכה עירונית‬
‫וסקרים רבים בחלקים שונים של האקווה‪ ,‬וכאן הם מסוכמים‬ ‫בירושלים‪ ,‬בתל אביב‪ ,‬בבאר שבע וברוב המרכזים העירוניים‬
‫במישור החוף‪ ,‬וכן להשקייתם של שטחי חקלאות נרחבים‬
‫בתמציתיות‪.‬‬ ‫בשפלת החוף‪ ,‬בבקעת באר שבע‪ ,‬בעמק יזרעאל‪ ,‬בעמק חרוד‪,‬‬
‫בפרק זה מתוארים המבנה הגאולוגי של שדרת ההר‬ ‫בעמק בית שאן ובבקעת הירדן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מי אקוות ההר‬
‫המרכזית ושכבות הסלעים הבונות את האקווה‪ .‬המבנה הגאולוגי‬ ‫מספקים את הצריכה העירונית והחקלאית של תושבי יהודה‬
‫מפורט בפרק זה יותר מאשר בפרקים אחרים‪ ,‬מכיוון שידע זה‬ ‫ושומרון‪ ,‬הישראלים והפלסטינים גם יחד‪ .‬כיום ירדה במעט‬
‫הכרחי להבנת מבנה האקווה ותכונותיה ההידראוליות‪ .‬בראשית‬ ‫חשיבות אקוות ההר עקב הגברתה של אספקת המים המותפלים‬
‫הפרק יובאו המאפיינים ההידרוגאולוגיים המשותפים לכלל‬
‫האקווה‪ ,‬ולאחר מכן יתוארו שני האגנים הגדולים הבונים אותה‪:‬‬ ‫לצריכה העירונית‪.‬‬
‫האגן המערבי‪ ,‬הנקרא ״אקוות ירקון־תנינים״‪ ,‬והאגן המזרחי על‬ ‫למרות הידע הרב המצוי בידינו על אקוות ההר‪ ,‬אין היא‬
‫חלקיו השונים‪ ,‬הנקרא בפשטות ה״אקוות המזרחיות״‪ .‬בהמשך‬ ‫מוכרת כל כך כמו אקוות החוף‪ .‬חלקים מסוימים שלה לא נחקרו‬
‫הפרק מתוארות האקוות השעונות‪ ,‬המצויות באזור הבלתי רווי‪,‬‬ ‫מעולם‪ ,‬מכיוון שעד היום לא נקדחו בהם כל קידוחים‪ .‬הקידוחים‬
‫המזינות את המעיינות הרבים הפזורים בהרים‪ .‬בסוף הפרק‬ ‫השואבים מים מאקוות ההר ממוקמים בדרך כלל בשיפולי‬
‫מתוארים תהליכי ההמלחה והזיהום המתרחשים באקווה‪,‬‬ ‫ההרים (בשל יתרונות הנדסיים־כלכליים)‪ ,‬ואילו בחלקים‬
‫המרכזי והמזרחי של האקווה מספר הקידוחים מצומצם מאוד‪.‬‬
‫מקצתם בקנה מידה גדול ומקצתם בנקודות מצומצמות בלבד‪.‬‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬הידע שיש בידינו על אקוות ההר מוגבל עד‬
‫אקוות ההר ביהודה ושומרון דומה במבנ ָּה ובתכונותיה‬ ‫כדי כך שאפילו מפלסי המים באקווה אינם ברורים לחלוטין‪.‬‬
‫ההידראוליות לאקוֹות ההר בגליל ובנגב‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬מכיוון‬ ‫לצורך השוואה‪ ,‬השירות ההידרולוגי‪ ,‬האחראי על איסוף המידע‬
‫שהאקוות בגליל ובנגב מנותקות מאקוות ההר המרכזית הן‬ ‫ההידרולוגי בישראל‪ ,‬מפרסם פעמיים בשנה מפות מפלסים (וכן‬
‫מבחינה גאוגרפית־הידרולוגית והן מבחינה תפעולית־ניהולית‪,‬‬ ‫מפות של ריכוזי כלוריד וחנקה) של אקוות החוף‪ ,‬אך מעולם לא‬
‫הן מתוארות בפרק נפרד (פרק ‪ ,)10‬יחד עם יתר מאגרי מי התהום‬

‫הקטנים המצויים בארץ‪ :‬בגולן‪ ,‬בכרמל ובערבה‪.‬‬