Page 237 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪230‬‬

‫‪.9‬ה‪ .‬פלאו־הידרולוגיה — נדידת תמלחת הבקע‪:‬‬

‫מכיוון שהאקוות המתוקות‪ ,‬שכיום נשאבים מהן מי תהום‪ ,‬מונחות‬‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬‫״לגונת סדום״‪ ,‬שהייתה בבקע הירדן וים המלח לפני כ־‪6-3‬‬
‫על תמלחת מרוכזת הדולפת ונמהלת באופן תמידי עם מי התהום‬ ‫מיליוני שנים (איור ‪.9‬ה‪ ,)1.‬השאירה חותם של ממש על המערכת‬
‫ההידרולוגית בישראל‪ ,‬המשפיעה על איכות המים שאנו שואבים‬
‫המתוקים‪ ,‬ובייחוד בתנאי שאיבת־יתר‪.‬‬ ‫מהאקוות‪ .‬בתקופה זו הציף הים התיכון את הבור הטופוגרפי של‬
‫בקע הירדן וים המלח באמצעות לשון ימית שחדרה דרך עמק‬
‫‪ĐĠĕē‬‬ ‫יזרעאל (‪ .)Garfunkel and Ben-Avraham, 1996‬הלשון‬
‫הימית התנהגה כמו לגונה‪ ,‬היינו חילוף המים בינה לבין הים הפתוח‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫היה איטי מאוד ולא היה שיווי משקל כימי ביניהם‪ ,‬ובפועל זרמו מי‬
‫הים באופן תמידי אל הלגונה והתאדו בה באינטנסיביות‪ .‬האידוי‬
‫‪đĠĕ-čĕčČ ĘĦ‬‬ ‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬ ‫והמחלריחףביששוללמ(י‪ l‬ה‪C‬י‪a‬ם‪N‬ה)ב‪,‬יאהנלקשרקאייעםת״תמצלוחריתם‪,‬סבדועיםק״ר( ג‪7‬ב‪9‬ס‪)C.)aZSaOk,4(19‬‬
‫‪ďđďĥČ‬‬ ‫מי הלגונה היו כבדים ביותר (צפיפות של ‪ 1.23‬גר׳ לסמ״ק‬
‫בקירוב)‪ ,‬הן בהשוואה למי ים (צפיפות של ‪ 1.02‬גר׳ לסמ״ק) ובוודאי‬
‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬ ‫בהשוואה למי תהום רגילים (צפיפות של ‪ 1.002‬גר׳ לסמ״ק)‪.‬‬
‫משום כך חלחלו מי הלגונה דרך הסדקים שבקרקעיתה ובקירותיה‬
‫‪Ğčĥ ĤČč‬‬ ‫והרוו את חומר הסחף שמילא את הבקע (‪Stanislavsky and‬‬
‫‪ .)Gvirtzman, 1999‬לפני שנוצרה הלגונה‪ ,‬חומר המילוי העיקרי‬
‫‪˹ ˻˹ ˽˹Ěīģ‬‬ ‫‪ĐĜđĎĘĐ ēĔĥ‬‬ ‫בבקע היה הקונגלומרט של ״תצורת חצבה״‪ ,‬שהוא סחף יבשתי‬
‫המורכב בעיקר מחלוקי אבנים ותכונותיו ההידראוליות מאפשרות‬
‫איור ‪.9‬ה‪ :1.‬מפת לגונת סדום (לפי ‪.)Garcia-Veigas et al., 2009‬‬ ‫זרימה מהירה‪ .‬התמלחת הכבדה שחדרה לתצורת חצבה דחקה‬
‫בנקל את מי התהום המקוריים‪ ,‬שהרוו אותה לפני ההצפה הימית‬

‫(איור ‪.9‬ה‪.)2.‬‬
‫התמלחת של לגונת סדום המשיכה בזרימתה התת־קרקעית‬
‫וחדרה גם לסלעים שבקירות הבקע‪ .‬לפני שנוצרה הלגונה היו‬
‫האקוות שמתחת לשרשרת ההרים רוויות במי תהום במליחויות‬
‫שונות‪ ,‬כנראה מי תהום מתוקים באקוות הרדודות ומי תהום בריכוז‬
‫של מי ים באקוות העמוקות‪ ,‬ומכל מקום דחקה התמלחת הכבדה‬
‫את מי התהום הלאה מאזור הבקע‪ .‬התמלחת חדרה בקלות רבה‬
‫לסלעי הגיר והדולומיט בעלי התכונות ההידראוליות הטובות (איור‬
‫‪.9‬ה‪ .)2.‬בסופו של דבר‪ ,‬התמלחת הרוותה את האקוות העמוקות‬
‫שמתחת לשרשרת ההרים המרכזית בישראל — בגליל‪ ,‬בשומרון‪,‬‬
‫ביהודה ובצפון הנגב‪ .‬במהלך הזרימה התת־קרקעית התרחשו בין‬
‫הסלעים ובין התמלחת ריאקציות כימיות‪ ,‬בעיקר דולומיטיזציה‬
‫(סטרינסקי‪ ,)1974 ,‬וההרכב הגאוכימי שלה השתנה עד שהתקבל‬
‫הרכבו הסופי‪ .‬תמלחת זו‪ ,‬הנקראת ״תמלחת סידן־כלורידית״‪,‬‬
‫מתגלית היום במרבית הקידוחים העמוקים בסביבות הבקע‪,‬‬
‫ולפעמים אף בקידוחים המרוחקים ‪ 100‬ק״מ ממנו (‪Fleischer‬‬

‫‪.)et al., 1977; Sass and Starinsky, 1979‬‬
‫כשהסתיימה ההצפה הימית נותרו בבקע אגמים בלבד‪.‬‬
‫כשמפלס האגמים ירד אל מתחת למפלס הים‪ ,‬נשטפו מי התמלחת‬
‫מהאקוות הרדודות על ידי מי התהום המתוקים (שמקורם‬
‫מהגשמים) שזרמו אל הבקע‪ ,‬אולם באקוות העמוקות נותרה‬
‫התמלחת (איור ‪.9‬ה‪ .)2.‬למציאות זו משמעות הידרולוגית קשה‪,‬‬