Page 240 - israel water resources

‫פרק ‪ :9‬אקוות ההר ‪233‬‬

‫‪(ĚīĚ) ęĥĎ ĕčđĞ‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫של שתי פונקציות מעריכיות‪ .‬ניתוח עקומי דעיכה של מעיינות‬
‫‪1982‬‬‫‪1200‬‬ ‫יכול לספק מידע רב על גודל האקווה ותכונותיה ההידראוליות‬
‫‪1984‬‬‫‪1000‬‬
‫‪1986‬‬‫‪800‬‬ ‫(מירו‪ ;1977 ,‬בורג‪.)Amit, 2000 ;1998 ,‬‬
‫‪1990‬‬‫‪600‬‬
‫‪1992‬‬‫‪400‬‬ ‫מודלים למילוי חוזר ולשפיעה‪ :‬בדרך כלל קשה להגדיר‬
‫‪1994‬‬‫‪200‬‬
‫‪1996‬‬ ‫במדויק את אזור ההזנה של מעיין שעּון‪ ,‬בשל הטופוגרפיה‬
‫‪0‬‬ ‫והסטרטיגרפיה המורכבות‪ .‬ואולם‪ ,‬לעיתים ניתן להגדיר באופן‬
‫‪1972 1974 1976 1978 1980‬‬ ‫מדויק את אזור המילוי החוזר של המעיין‪ .‬כך למשל‪ ,‬כאשר‬
‫קיימת כיפה טופוגרפית העשויה משכבות אופקיות שאחת מהן‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬ ‫היא אקוויקלוד‪ ,‬היוצרת מעליה אקווה שעּונה המזינה מעיין‪ ,‬אזי‬
‫ניתן להגדיר במדויק את השטח הכיפתי שבו מחלחלים הגשמים‬
‫איור ‪ :9.41‬עובי הגשמים שנמדדו בסמוך לעין מטווי (על פי ‪Weiss‬‬ ‫המזינים את המעיין‪ .‬בהרי יהודה ושומרון קיימים מעיינות‬
‫‪.)and Gvirtzman, 2007‬‬ ‫אחדים מסוג זה‪ ,‬ובחלקם נמדדה הספיקה במשך שנים רבות‬
‫(‪.)Weiss and Gvirtzman, 2007; Peleg and Gvirtzman, 2010‬‬
‫‪(ĐĕĕĜĥĘ ĤĔĕĘ) ĐģĕĠĝ‬‬ ‫‪18‬‬ ‫עין מטווי‪ ,‬ליד העיר אריאל‪ ,‬הוא דוגמה לכך (איור ‪ .)9.40‬המעיין‬
‫‪16 čĥđēĚ‬‬ ‫נובע בחצי הגובה של כיפה טופוגרפית מאורכת‪ ,‬שבה שכבת‬
‫‪14 ďđďĚ‬‬ ‫גיר מתצורת עמינדב מונחת על שכבת חרסית מתצורת מוצא‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫השכבות נוטות במעט מערבה‪ ,‬והמעיין נובע בנקודת המגע‬
‫‪10‬‬ ‫בין השכבות (איור ‪ .)9.9‬הגשמים נמדדו בתחנה מטאורולוגית‬
‫‪8‬‬ ‫סמוכה (איור ‪ ,)9.41‬וספיקת המעיין נמדדה בתקופה מקבילה‬
‫‪6‬‬ ‫(איור ‪ .)9.42‬כפי שניתן לראות באיורים‪ ,‬וכצפוי‪ ,‬נביעת המעיין‬
‫‪4‬‬ ‫גבוהה יותר בשנים הברוכות ונמוכה בשנות הבצורת‪ .‬כאשר‬
‫‪2‬‬ ‫משווים את נפח מי הגשמים באזור ההזנה לנפח מי המעיין‪ ,‬ניתן‬
‫‪0‬‬ ‫לקבוע את מידת האידוי בשנים ברוכות ובשנות בצורת‪ ,‬וכן ניתן‬

‫‪1970‬‬ ‫לקבוע את התכונות ההידראוליות של שכבות הסלע‪.‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1994‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :9.42‬הידרוגרף השפיעה של עין מטווי (על פי ‪Weiss and‬‬ ‫‪212 213‬‬ ‫‪214 215‬‬
‫‪ .)Gvirtzman, 2007‬יש התאמה בין עוצמת השפיעה לבין כמות‬ ‫‪666‬‬
‫הגשם השנתית‪ .‬התאמת המודל הממוחשב למדידות בשדה מלמדת‬ ‫‪4‬‬ ‫‪47‬‬
‫שכ־‪ 30%‬מהגשמים שחלחלו למי התהום (בניכוי האידוי) נבעו במעיין‬ ‫‪410‬‬
‫‪666‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪30 450‬‬ ‫‪60‬‬
‫ויתר ה־‪ 70%‬דלפו אנכית דרך האקויטאד אל האקווה האזורית‪.‬‬ ‫‪470 60‬‬ ‫‪0‬‬‫‪400 420‬‬
‫‪450 440420‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ 9.6‬תהליכי זיהום‬ ‫‪4‬‬
‫‪4‬‬‫‪400‬‬
‫איכות מי התהום‪ :‬את האיכות הכימית של אקוות ירקון־‬ ‫‪370 350‬‬
‫‪390‬‬
‫תנינים בדקו לראשונה רונן וכנפי (‪ .)1978‬חוץ מריכוזי היונים‬
‫העיקריים (כלוריד‪ ,‬גופרה‪ ,‬פחמה‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬אשלגן‬ ‫‪370 380‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪20 430 440 450‬‬
‫וקשיות)‪ ,‬שממצאיהם נסקרו לעיל‪ ,‬הם גם מדדו את ריכוזם של‬
‫יסודות הקורט (נחושת‪ ,‬אבץ‪ ,‬כרום‪ ,‬עופרת וכספית) ומדדים‬ ‫‪460‬‬ ‫‪450 440 430‬‬
‫נוספים (חנקה‪ ,‬פלואור‪ ,‬בורון‪ ,‬זרחן‪ ,‬מוליכות חשמלית במים‪,‬‬
‫פחמן כללי‪ ,‬אמוניה ודטרגנטים)‪ .‬ממצאי הסקר הצביעו על‬ ‫‪ĕđđĔĚ ĘČ ěĕĞ‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪500‬‬
‫איכות מים טובה ביותר‪ .‬ככלל‪ ,‬לא נמצאו כל חומרים שריכוזם‬ ‫‪540‬‬
‫עולה על התקן של איכות מי שתייה‪ .‬הבעיה העיקרית שעמדה‬
‫בפני החוקרים הייתה שנקודות הדיגום לא כללו את כל מרחב‬ ‫‪665 530‬‬ ‫‪520 510‬‬ ‫‪665‬‬
‫האקווה‪ ,‬אלא רק את האזורים שבהם מרוכזות בארות המים‪,‬‬
‫ולפיכך עדיין אין די מידע למעקב מושלם אחר איכותם של מי‬ ‫‪440 450 460 470 480‬‬ ‫‪490 500‬‬ ‫‪530‬‬
‫התהום בכלל מרחב האקווה‪ .‬אומנם לא נערכו סקרים יסודיים‬
‫בחלקה המזרחי והצפוני של האקווה‪ ,‬אך מכיוון שהאגן המערבי‬ ‫‪ĞđčĜĕ ĘČ ěđĕđĞ‬‬ ‫‪ěĤďč ěĕĞ‬‬
‫של אקוות ההר אינו שונה עקרונית מאגנו המזרחי והצפוני‪ ,‬אין‬
‫‪70 480 490‬‬ ‫‪500 5‬‬ ‫‪530 55 0‬‬
‫כל יסוד להניח שהמים יהיו שם מזוהמים יותר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪520‬‬
‫אם כן‪ ,‬איכות מי התהום באקוות ההר היא הטובה ביותר‬ ‫‪4‬‬
‫בהשוואה לכל מקורות המים הטבעיים האחרים בישראל‪.‬‬
‫‪664‬‬ ‫‪Đ'ēĤĠ‬‬ ‫‪580‬‬ ‫‪664‬‬
‫‪560‬‬ ‫‪570‬‬
‫‪450 460‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1,000ĪĚ‬‬ ‫‪540 530‬‬
‫‪550‬‬
‫‪212‬‬ ‫‪213‬‬
‫‪214 215‬‬

‫‪ĘđČĥ-ĤĠė ĦĤđĢĦ‬‬
‫‪čďĜĕĚĞ ĦĤđĢĦ‬‬
‫‪ČĢđĚ ĦĤđĢĦ‬‬

‫‪ĤĕČĚ Ħĕč ĦĤđĢĦ‬‬
‫‪ĘďđĚĐ ēĔĥ ĘđčĎ‬‬

‫‪ĘēĜ‬‬
‫‪ěĕĕĞĚ‬‬
‫‪ĤĠė‬‬

‫איור ‪ :9.40‬מפה גאולוגית של אזור ההזנה של עין מטווי (על פי ‪Weiss and‬‬
‫‪.)Gvirtzman, 2007‬‬