Page 245 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪238‬‬

‫ודרום‪ .‬שכבת הבזלת דומה בצורתה המרחבית לעדשה ענקית‪,‬‬ ‫את מעיינות הדן‪ ,‬הבניאס והחצבני‪ ,‬הנובעים למרגלות החרמון‬
‫המכסה את קער הבשן המשתרע‪ ,‬כאמור‪ ,‬בין הר החרמון בצפון‬ ‫(וכן את מעיינות הברדה והאוו׳ג׳‪ ,‬המזינים את אגן דמשק‪,‬‬
‫להרי הגלעד בדרום (איור ‪ .)10.1‬התפרצויות געשיות של הלבה‬ ‫ועוד)‪ .‬בה בעת‪ ,‬הגשמים היורדים בהרי הגלעד מזינים אף הם‬
‫הביאו למילוי הקער הקדום בשכבת בזלת ויצרו את פני השטח‬ ‫את אותה אקווה‪ ,‬והיא מזינה את המעיינות הנובעים למרגלות‬
‫המישוריים המוכרים לנו היום‪ .‬הבזלת מונחת במרבית השטח‬ ‫הרי הגלעד‪ .‬המשמעות היא שמתחת לרמת הגולן קיימת אקווה‬
‫על גבי שכבות עבות של סלעי קירטון וחוואר‪ ,‬ששניהם אטומים‬ ‫עמוקה‪ ,‬עבה (‪ 3-2‬ק״מ) ובעלת השתרעות גאוגרפית רחבה‪,‬‬
‫יחסית לזרימת מים‪ .‬שכבת הבזלת משמשת כאקווה והסלעים‬ ‫המלאה במי תהום נייחים‪ ,‬אשר מתמלאת ומתרוקנת בצפונה‬
‫שמתחתיה משמשים כאקוויקלוד‪ .‬חצייּה התחתון של שכבת‬ ‫ובדרומה‪ .‬מתחת לרמת הגולן האקווה סגורה מכל הצדדים על‬
‫הבזלת רווי במים‪ ,‬וחצייּה העליון בלתי רווי‪ ,‬אך מכיל אקוות‬ ‫ידי סלעים אטימים‪ .‬היוצאים מן הכלל הם מעיינות חמת גדר‬
‫שבאפיק נהר הירמוך‪ ,‬שספיקתם הכוללת כ־‪ 40‬מלמ״ש (משני‬
‫שעונות קטנות‪.‬‬ ‫צידי הגבול‪ ,‬בישראל ובממלכת ירדן) והם מוזנים מאקווה זו‬
‫כדי להבין את התכונות ההידראוליות של סלעי הבזלת‬ ‫באמצעות מערכת סדקים‪ .‬מי המעיינות חמים‪ ,‬מאחר שהמים‬
‫ראוי להקדים בהסבר גאולוגי על תהליך יצירת הסלע (מור‪,‬‬ ‫עולים מעומק רב (‪Starinsky et al., 1979; Gvirtzman et al.,‬‬
‫‪ .)1973‬הלבה הלוהטת הנוזלית פורצת ממעמקים אל פני השטח‬ ‫‪ .)1997a,b‬גם קידוחי שמיר החדשים‪ ,‬שבגבול עמק החולה‪,‬‬
‫דרך סדקים או דרך לועות של הרי געש‪ ,‬זורמת באיטיות על פני‬ ‫מוזנים מאקווה זו (הוויכוח על אודות חשיבותם וכדאיותם של‬
‫השטח ומכסה שטחים נרחבים‪ .‬הלבה החמה נמצאת במגע‬ ‫קידוחי שמיר מובאת במסגרת ‪.10‬א)‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬בפרק זה לא‬
‫עם שני גופים קרים יחסית‪ ,‬מלמעלה ומלמטה‪ .‬המגע העליון‬ ‫נדונה האקווה הגירית העמוקה‪ ,‬מאחר שהיא נדונה כבר בהקשר‬
‫הוא עם האוויר‪ ,‬והמגע התחתון הוא עם פני השטח הקודמים‪.‬‬
‫בשני המשטחים חלה התקררות מהירה של הלבה החמה והיא‬ ‫של מעיינות החרמון‪ ,‬והדיון ייוחד לאקווה הבזלתית‪.‬‬
‫מתמצקת‪ ,‬ואילו במרכז הקילוח הלבה הצמיגה ממשיכה לזרום‬
‫עוד זמן מה‪ ,‬עד שגם היא מתקררת והופכת לסלע‪ .‬ההתקררות‬ ‫הידרוגאולוגיה‪ :‬רמת הגולן היא רמה מישורית הבנויה סלעי‬
‫האיטית במרכז הקילוח גורמת להתגבשות איטית של המינרלים‬
‫ולהצטמקות איטית של הנפח‪ .‬כך נוצרו העמודים ה״משושים״‬ ‫בזלת (איור ‪ .)10.2‬עובי שכבת הבזלת גדול במרכז רמת הגולן‬
‫ומגיע ליותר מ־‪ 600‬מ׳‪ .‬העובי הולך וקטן לכיוונים צפון‪ ,‬מערב‬
‫והסדקים האנכיים שביניהם‪.‬‬

‫‪.10‬א‪ .‬קידוחי שמיר‪:‬‬

‫לענות על השאלות ההידרולוגיות (גוטמן‬ ‫הקידוחים נמצאו ארטזיים‪ ,‬היינו המים‬ ‫הקידוחים שנקדחו בצפון־מזרח עמק‬
‫ואחרים‪ ;2012 ,‬בורג וגב‪ .)2016 ,‬התברר‬ ‫פרצו בהם מעצמם‪ ,‬ללא צורך בשאיבה‪,‬‬ ‫החולה‪ ,‬למרגלות רמת הגולן‪ ,‬נועדו לתת‬
‫שההפקה בקידוחים מקטינה במעט את‬ ‫עקב הלחץ הגבוה שבו הם נתונים‪ .‬נוסף על‬ ‫תשובות לשתי שאלות הידרולוגיות בסיסיות‬
‫השפיעה בבריכת הקצינים‪ ,‬הצמודה למעיין‬ ‫כך‪ ,‬מים העולים מעומק כה רב חמים יותר‪.‬‬ ‫(בורג ואחרים‪ .)2004 ,‬הראשונה‪ :‬מהו מאזן‬
‫הבניאס‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא שהמים מכילים‬ ‫לפיכך‪ ,‬הקידוח הראשון‪ ,‬שמיר־‪ ,1‬קיבל‬ ‫המים המדויק של אקוות החרמון המזינה‬
‫ריכוזים גבוהים יחסית של גופרה‪ .‬למרות‬ ‫את השם ה״גייזר״‪ .‬כיום פועלים במקום‬ ‫את מעיינות הדן‪ ,‬הבניאס והחצבני? הרי‬
‫הידע הרב שהצטבר‪ ,‬השאלות ההידרולוגיות‬ ‫שני קידוחי שמיר וקידוח שונית‪ ,‬ותפוקתם‬ ‫אקוות החרמון נמשכת מתחת לרמת הגולן‬
‫הבסיסיות עדיין נותרו ללא תשובה‪ ,‬בשל‬ ‫הכוללת מגיעה לכ־‪ 5‬מלמ״ש (בורג וגב‪,‬‬ ‫עד הרי הגלעד (איור ‪ ,)10.1‬ולא היה ברור‬
‫חילוקי דעות בין ההידרולוגים‪ .‬יש הטוענים‬ ‫אם מתקיימת זרימת מי תהום בעומק‬
‫שהמים הנשאבים בקידוחים הם רווח נקי‬ ‫‪.)2016‬‬ ‫רב דרומה‪ ,‬מהחרמון אל הגלעד‪ .‬השאלה‬
‫למאזן‪ ,‬שהרי הירידה בשפיעה במעיינות‬ ‫מי הקידוחים משמשים היום את שתי‬ ‫השנייה‪ :‬האם ניתן להפיק מי תהום נוספים‬
‫נמוכה מההפקה בקידוחים‪ ,‬ולכן ההפקה‬ ‫אגודות המים הסמוכות‪ .‬חלק קטן מהמים‬ ‫מאקוות החרמון באמצעות קידוחים בשולי‬
‫באה על חשבון האוגר התת־קרקעי (בורג‪,‬‬ ‫זורם לכיוון העמק ומשמש להשקיה באגודת‬ ‫עמק החולה‪ ,‬ובכך להגדיל את פוטנציאל‬
‫‪ .)2016‬אחרים טוענים שאין רווח למאזן‬ ‫״מים בגליל״‪ .‬החלק הארי מהתפוקה מוזרם‬
‫המים‪ ,‬כי כל השאיבה באה על חשבון‬ ‫לאגודת ״מי גולן״‪ ,‬והמים עולים מעצמם‪,‬‬ ‫ההפקה?‬
‫המעיינות‪ ,‬שהרי האוגר התת־קרקעי הגדול‬ ‫עקב הלחץ הארטזי‪ ,‬עד למאגר עורבים‬ ‫כדי לענות על השאלות נקדחו בראשית‬
‫מזין את המעיינות‪ ,‬ורק בשל התגובה‬ ‫המאה העשרים שלושה קידוחים בין קיבוץ‬
‫האיטית של המערכת ההידרולוגית עדיין אין‬ ‫ומשמשים גם הם להשקיה‪.‬‬ ‫שמיר לקיבוץ כפר סולד‪ ,‬לעומקים של כ־‪1.5‬‬
‫במהלך השנים האחרונות מתבצע ניטור‬ ‫ק״מ‪ .‬הקידוחים נועדו לחדור לשכבות הגיר‬
‫ירידה בשפיעת המעיינות (רימר‪.)2017 ,‬‬ ‫שוטף של המדדים הפיזיקליים והכימיים של‬ ‫הקרסטיות מגיל היורה‪ .‬בהתאם לציפיות‪,‬‬
‫המים בקידוחים ובמעיינות הסמוכים‪ ,‬כדי‬