Page 246 - israel water resources

‫‪239‬‬ ‫פרק ‪ :10‬מאגרים נוספים של מי תהום‬
‫‪ěđĠĢ‬‬
‫‪ěđĚĤēĐ ĤĐ‬‬ ‫‪ĘēĜ‬‬ ‫‪ĦđĜđĘē‬‬ ‫‪ĤĐĜ‬‬ ‫‪ďĞĘĎĐ ĤĐ‬‬
‫‪ĤĞĝ‬‬ ‫‪ĤĕĚĥ‬‬ ‫‪ĖđĚĤĕĐ‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪ȓ‬‬ ‫‪ęđĤď‬‬
‫‪LC‬‬ ‫‪CE+T‬‬
‫‪CE+T‬‬
‫‪E SP‬‬

‫‪ĤĕĚĥ Ĥčĥ‬‬ ‫‪J - ĤĕĎ - ĐĤđĕ‬‬
‫‪LC - ĤČđđēđ Ęđē - ěđĦēĦ ěđģĕĔĤģ‬‬
‫‪ĕĘĞ-Īēĕĥ Ĥčĥ‬‬ ‫‪CE+T - ĤĕĎ - ěđĤđĔ-ěĚđĜģ‬‬

‫‪SP - ěđĔĤģ - ęĕĠđĢĐ ĤĐ‬‬
‫‪E - ěđĔĤģ - ěģđČČ‬‬
‫‪N - ĤČđđē - ěĎđČĜ‬‬
‫‪ȓ‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ĦĘĒč - ěģđĔĝĕĕĘĠ‬‬

‫איור ‪ :10.1‬מבנה סכמטי תלת־ממדי של קער הבשן‪ ,‬בין הר החרמון להר הגלעד‪ ,‬המכוסה בשכבת בזלת (על פי דפני‪ .)2002 ,‬מעבר לאקווה הבזלתית‬
‫הרדודה‪ ,‬שכבות הגיר העמוקות מגיל הקרטיקון והיורה מהוות אקווה נוספת‪ .‬המבט הוא לכיוון מזרח‪.‬‬

‫הגולן (המחזור הראשון‪ ,‬השלישי והחמישי)‪ .‬בהפסקות הארוכות‬ ‫הלבה שבמעמקים מצויה בטמפרטורה ובלחץ גבוהים‬
‫שבין שלושת האירועים הגעשיים בגולן התפתחה על פני השטח‪,‬‬ ‫וגזים מומסים בתוכה‪ .‬כשהלבה פורצת‪ ,‬הלחץ והטמפרטורה‬
‫בהשפעת תהליכי בליה‪ ,‬שכבת קרקע עבה הדומה לקרקעות‬ ‫יורדים והגז המומס הופך בהדרגה לבועות גז זעירות בתוך הלבה‪.‬‬
‫המוכרות היום על פני השטח‪ ,‬בעיקר בדרום רמת הגולן‪ .‬מוליכותה‬ ‫הבועות גדלות באיטיות וזורמות כלפי מעלה בכוח הציפה‪ ,‬עד‬
‫ההידראולית של הקרקע נמוכה בהשוואה לזו של סלעי הבזלת‪,‬‬ ‫שהן משתחררות לאוויר החופשי‪ .‬התהליך דומה לבקבוק סודה‬
‫ועל כן היא מתפקדת בעצם כאקוויטרד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כל תצורה‬ ‫שבתוכו מומס גז‪ .‬כאשר פותחים את הפקק‪ ,‬הלחץ בבקבוק יורד‪,‬‬
‫מחולקת אף היא לשכבות משנה שנוצרו מסדרת קילוחים‪ ,‬והן‬ ‫בועות גז קטנות נוצרות ומשתחררות כלפי מעלה באיטיות‪.‬‬
‫מונחות זו על גבי זו ומופרדות זו מזו בשכבות קרקע דקות‪ .‬אפשר‬ ‫כשהלבה מתמצקת‪ ,‬הבועות אינן יכולות להשתחרר והן נלכדות‬
‫לזהות עשרות קילוחי לבה הבונים את החתך הכולל של הבזלת‪,‬‬
‫וביניהם שכבות קרקע פוסיליות (מאובנות) בעוביים שונים‪.‬‬ ‫ויוצרות סלע דמוי ספוג הנקרא ״סקוריה״‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬למרות הנקבוביות והמוליכות ההידראולית הגבוהה‬ ‫מי תהום מסוגלים לזרום בשכבת הבזלת בקלות רבה‪,‬‬
‫של הבזלת‪ ,‬הזרימה בתוך שכבת הבזלת קשה‪ ,‬בייחוד בכיוון‬ ‫הן דרך הסדקים שבין העמודים המשושים והן בתוך הסלעים‬
‫האנכי‪ .‬שכבת סלעים כזו היא למעשה ״אקווה אנאיזוטרופית״‪,‬‬ ‫המלאים בחללים שיצרו בועות הגז‪ .‬הבזלת‪ ,‬שבעיקרה היא‬
‫היינו אקווה שמוליכותה ההידראולית האנכית שונה מהאופקית‬ ‫בעלת נקבוביות ניכרת ומוליכות הידראולית טובה‪ ,‬משמשת‬
‫(ברמת הגולן המוליכות האנכית נמוכה מהמוליכות האופקית)‪.‬‬ ‫לפיכך כאקווה‪ .‬ערכי נקבוביּות האופייניים לבזלת הם עד ‪10%‬‬
‫הקרקעות המאובנות המשולבות בסלעי הבזלת גורמות‬ ‫ומוליכותה ההידראולית האופיינית נעה בין ‪ 10-5‬ל־‪ 10-9‬מטר‬
‫להיווצרותן של אקוות שעונות רבות (כמו באקוות ההר — פרק‬ ‫בשנייה (‪ .)Freeze and Cherry, 1979‬ואולם‪ ,‬בחלקו התחתון‬
‫‪ ,)9.5‬הממוקמות באופקים שונים בתוך האזור הבלתי רווי‪.‬‬ ‫של הקילוח נוצרת בדרך כלל בזלת מסיבית שהתקררה במהירות‬
‫מקצת האקוות השעונות קרובות מאוד לפני השטח ויוצרות‬ ‫ושהשתחררו ממנה בועות הגז‪ ,‬ובתוכה קשה יותר למים לזרום‪.‬‬
‫״מעיינות קילוח״‪ ,‬והם פזורים בנקודות רבות על פני רמת הגולן‬ ‫שכבת הבזלת ברמת הגולן נקראת ״חבורת בשן״ (מור‪,‬‬
‫(איור ‪ .)10.3‬מעיינות אלו יוצרים בדרך כלל שלוליות ענק‪,‬‬ ‫‪ ,)Mor, 1993 ;1986‬והיא מחולקת לשלוש תצורות שנוצרו‬
‫בריכות וביצות‪ ,‬המתקיימות מתחילת עונת הגשמים ועד תחילת‬ ‫בשלושה אירועים וולקניים‪ .‬״בזלת הכיסוי״ העתיקה ביותר‪,‬‬
‫המונחת על סלעי הקירטון‪ ,‬נוצרה בתקופה שלפני ‪5.1-3.3‬‬
‫הקיץ‪.‬‬ ‫מיליון שנה; ״תצורת אורטל״‪ ,‬המונחת מעליה‪ ,‬נוצרה בתקופה‬
‫האקווה הבזלתית ברמת הגולן מתמלאת מלמעלה‬ ‫שבין ‪ 2.0-0.7‬מיליון שנה; ״תצורת גולן״ הצעירה‪ ,‬המונחת‬
‫מגשמים‪ ,‬מתרוקנת דרך מעיינות וקידוחים‪ ,‬ומתקיימת בה זרימה‬ ‫למעלה‪ ,‬נוצרה בתקופה שבין ‪ 0.4-0.1‬מיליון שנה (היימן‪;1990 ,‬‬
‫תמידית של מי תהום מאזורי המילוי לכיוון המוצאים הטבעיים‪.‬‬ ‫‪ .)Weinstein, 2007‬בצפון ישראל ובדרום סוריה ידועים חמישה‬
‫מי הגשמים‪ ,‬שאינם נעצרים באקוות השעונות‪ ,‬מחלחלים‬ ‫אירועים של התפרצויות געש‪ ,‬ורק שלושה מהם התרחשו ברמת‬