Page 251 - israel water resources
P. 251

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                                                                                ‫‪244‬‬

‫מתחת לגבעות שפרעם ועמק יזרעאל‪ ,‬מצוי אגן קטן נוסף של מי‬        ‫מזרח‪ ,‬כמו במרכז הארץ‪ .‬ואולם‪ ,‬בניגוד למרכז הארץ‪ ,‬רצועת‬
         ‫תהום‪ ,‬בתוך שכבות האאוקן ויחידות המילוי הצעירות‪.‬‬      ‫החולות צרה יותר ממזרח למערב‪ ,‬ודקה יותר בציר האנכי‪ .‬בעמק‬
                                                              ‫זבולון‪ ,‬לחוף מפרץ חיפה‪ ,‬רצועת החולות רחבה יותר‪ ,‬אך אינה‬
‫ההידרוגאולוגיה של הגליל התחתון (אגן נעמן) מתייחדת‬             ‫עמוקה‪ .‬החולות וסלעי הכורכר מאפשרים כמובן זרימת מי תהום‬
‫בכמה היבטים‪ .‬מבחינה מבנית‪ ,‬הגליל התחתון שבור‪ ,‬באופן‬           ‫מהירה‪ ,‬בשל הנקבוביות הגבוהה והתכונות הטובות של הולכת‬
‫ניכר‪ ,‬לגושים רבים על ידי שברים שכיוונם העיקרי מזרח־מערב‪,‬‬      ‫מים‪ .‬בדומה לאקוות החוף שבמרכז הארץ‪ ,‬גם האקווה החופית‬
‫והם מטשטשים את מבנה האנטיקלינוריום‪ .‬העתקים אלו יצרו‬           ‫בגליל המערבי נתונה לסכנות של חדירת מי ים ולתהליכי המלחה‬
‫בגליל התחתון המרכזי סדרת גושים מורמים (הורסטים) וביניהם‬
‫גושים ירודים (גרבנים)‪ .‬משום כך הגליל התחתון כולל בקעות‬                                                                      ‫וזיהום‪.‬‬
‫רוחביות אחדות‪ :‬בקעת בית רימון‪ ,‬בקעת בית נטופה‪ ,‬בקעת‬           ‫כאמור‪ ,‬מי התהום בגליל מתנקזים לשני בסיסי היקוות‬
‫סכנין ובקעת בית הכרם‪ .‬מבנה זה משפיע השפעה של ממש על‬           ‫במזרח ובמערב‪ .‬אגן ההיקוות המזרחי של הגליל נדון בהקשר‬
‫מערכת הזרימה התת־קרקעית‪ ,‬מכיוון שהרום הטופוגרפי של‬            ‫של אגם הכינרת‪ ,‬ובמיוחד בנוגע למעיינות המלוחים הנובעים‬
‫הבקעות‪ ,‬שגובהן נע בין ‪ 100‬מ׳ ל־‪ 150‬מ׳‪ ,‬שולט על מפלס מי‬        ‫בצפון־מזרח הכינרת (פרק ‪ .)7.4‬אגן ההיקוות המערבי נחלק‬
‫התהום‪ .‬התוצאה היא שבגליל התחתון‪ ,‬הגובה המרבי של מפלס‬          ‫לשני אגנים תת־קרקעיים ראשיים‪ ,‬צפוני ודרומי (איור ‪,)10.6‬‬
‫מי התהום‪ ,‬באזור קו פרשת המים‪ ,‬הוא כ־‪ 50‬מ׳‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬         ‫הנקראים על שם שני המעיינות הגדולים שניקזו אותם באופן‬
‫בגליל העליון (אגן כברי) מפלס מי התהום גבוה בהרבה מעל ‪400‬‬      ‫טבעי‪ :‬״אגן כברי״ (חלקו המזרחי מכונה ״ראש המבוע״ וחלקו‬
                                                              ‫המערבי מכונה ״קרן כברי״)‪ ,‬שזורמים בו מי התהום הנקווים‬
    ‫מ׳‪ ,‬בדומה למפלס מי התהום באקוות ההר ביהודה ושומרון‪.‬‬       ‫בגליל העליון המערבי‪ ,‬ו״אגן נעמן״‪ ,‬שזורמים בו מי התהום‬
‫מערכת ההעתקים בגליל התחתון‪ ,‬ששיעור זריקתם מגיע‬                ‫הנקווים בגליל התחתון המערבי‪ .‬האקווה החופית הנמצאת‬
‫למאות מטרים‪ ,‬יוצרת קשרים הידראוליים בין תת־האקווה‬             ‫בסמוך לאגן כברי היא אקוות החוף של נהריה ועכו‪ ,‬וזו המצויה‬
‫העליונה לתת־האקווה התחתונה‪ ,‬מכיוון שהיא מעמידה אותן‬           ‫בסמוך לאגן נעמן היא אקוות החולות של מפרץ חיפה‪ .‬נוסף על‬
‫זו מול זו במקומות רבים‪ .‬משום כך ההפרדה ההידראולית של‬          ‫אגנים ראשיים אלו‪ ,‬בקצהו הצפוני של הגליל המערבי מצוי אגן‬
‫תצורת דיר חנה אינה קיימת‪ .‬המבנה של ההורסטים והגרבנים‬          ‫״סולם צור״ (חבורת יהודה)‪ ,‬אם כי רובו בשטח לבנון‪ ,‬ובדרום‪,‬‬
‫נמשך ממרכז הגליל לכיוון מערב‪ ,‬אל עמק זבולון‪ ,‬אך שם הוא‬
‫קבור מתחת לשכבות הצעירות יותר‪ .‬שכבות חבורת יהודה‬                                                          ‫‪ěđĜčĘ‬‬
‫מתחת לעמק זבולון מחולקות אפוא לשני גושים ירודים (גרבן‬
‫חילזון בצפון וגרבן כורדני בדרום)‪ ,‬וביניהם גוש מורם (הורסט‬                                                        ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬
‫אפק) החושף את שכבות חבורת יהודה על פני השטח‪ ,‬ושם נובע‬                                                            ‫‪ĐĜđĚĥ‬‬
‫מעיין נעמן‪ .‬מבנה זה גורם לניתוב מי התהום בגליל התחתון‬
‫המערבי משתי תת־האקוות אל המוצא היחיד‪ ,‬מעיין נעמן‪,‬‬                                    ‫‪ĤđĢ ęĘđĝ‬‬
‫הנובע בגובה של ‪ 4‬מ׳ מעל פני הים‪ .‬בגליל העליון‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
                                                              ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬                       ‫‪ĞđčĚĐ ĥČĤ‬‬
                              ‫התנקזו מי התהום לכמה תת־אגנים‪.‬‬
‫להשלמת התמונה‪ ,‬בקצה הדרומי מצויות שתי שכבות‬                                      ‫‪ěĎČ‬‬
‫סלע נוספות המכילות מי תהום‪ .‬באזור גבעות שפרעם־אושה‬                              ‫‪ĐĕĤĐĜ ěĤģ‬‬
‫מצויות שכבות סלע מגיל אאוקן העשויות גיר וקירטון‪ ,‬ובעמק‬                    ‫‪ĐĕĤĐĜ ĕĤčė‬‬
‫זבולון ועמק יזרעאל מצויות שכבות צעירות העשויות מחומר‬
‫סחף (״יחידות מילוי״)‪ ,‬המכילות גם הן מי תהום‪ .‬הנקבוביּות‬                      ‫‪ěĎČ‬‬                                 ‫‪ĦĠĢ‬‬
‫והמוליכות ההידראולית של שתי היחידות נמוכות יותר‪,‬‬                             ‫‪đėĞ‬‬
                                                                                                                         ‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬
                    ‫ופוטנציאל ההפקה מהן נמוך‪ ,‬אם כי לא זניח‪.‬‬          ‫‪đėĞ‬‬                  ‫‪ěĚĞĜ ěĎČ‬‬
                                                                        ‫‪ěĎČ‬‬                                                 ‫‪ĐĕĤčĔ‬‬
‫מאזן המים‪ :‬בגליל נעשו עבודות הידרולוגיות רבות שנועדו‬
                                                                      ‫‪ġĤĠĚ‬‬
‫להעריך את פוטנציאל המים הניתן להפקה (שכנאי וגולדשטוף‪,‬‬         ‫‪ĐĠĕē ĐĠĕē‬‬
‫‪ ;1978‬בר־יוסף ומיכאלי‪ ;1980 ,‬בר־יוסף ואחרים‪ .)1997 ,‬ההערכות‬
‫המובאות להלן מבוססות על מחקרים ומאזני מים מפורטים של‬          ‫‪ĘĚĤėĐ‬‬           ‫‪ěĎČ‬‬
‫‪ 25‬שנה‪ ,‬בשנים ‪( 1995-1970‬השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬המילוי‬                    ‫‪ěģđČĕČ‬‬
‫החוזר השנתי בגליל המערבי מוערך ב־‪ 170‬מלמ״ש‪ ,‬לפי החלוקה‬
‫הבאה‪ :‬אגן כברי מתמלא ב־‪ 62‬מלמ״ש‪ ,‬אגן נעמן ב־‪ 51‬מלמ״ש‪,‬‬                               ‫‪ěĎČ‬‬        ‫‪ĦĤĢĜ‬‬
‫אגן החוף של נהריה ועכו ב־‪ 12‬מלמ״ש‪ ,‬אגן החוף של מפרץ חיפה‬                          ‫‪ęĕģĚĞĐ‬‬
‫ב־‪ 13‬מלמ״ש‪ ,‬אגן גבעות שפרעם והעמקים ב־‪ 25‬מלמ״ש‪ ,‬ומעט‬
                                                                                           ‫‪ĐĘđĠĞ‬‬
 ‫מים נוספים מחלחלים לאגן סולם צור שבשטח מדינת ישראל‪.‬‬
‫בתקופות היסטוריות‪ ,‬בטרם החלה השאיבה בקידוחים‪,‬‬                 ‫‪0 Ě"ģ 20‬‬                               ‫‪ĞđčĘĎĐ‬‬      ‫‪ěČĥ Ħĕč‬‬
‫הסתכמה השפיעה במעיינות הגליל המערבי ב־‪ 75‬מלמ״ש‪,‬‬                                                                    ‫‪ěģđĘđĐ ,ĞģĤģđ ĕđĘĕĚ‬‬
‫והכמות הנותרת‪ ,‬כ־‪ 95‬מלמ״ש‪ ,‬התנקזה בתת־הקרקע אל הים‬                                                                         ‫‪ěđĞĕčĤ ,ĦĘĒč‬‬
‫(מהאקווה ההררית אל האקווה החופית וממנה לים‪ ,‬ובמקביל‬                                                                     ‫‪ěģđĎĕĘđČ ,ěđĔĤĕģ‬‬
‫מהאקווה האאוקנית ומיחידות המילוי אל האקווה החופית‬                                                                         ‫‪ĦďčĞ ,ěđĔĤĕģ‬‬
‫וממנה לים)‪ .‬השפיעה במעיינות נחלקה כדלהלן‪ :‬כ־‪ 22‬מלמ״ש‬                                                                 ‫‪ęĕĠđĢĐ ĤĐ ,ěđĔĤĕģ‬‬
‫באגן כברי‪ ,‬כ־‪ 48‬מלמ״ש באגן הנעמן וכ־‪ 5‬מלמ״ש במעיינות‬                                                                    ‫‪ěđĤđĔ-ěĚđĜģ ,ĤĕĎ‬‬
                                                                                                                               ‫‪ĐĤđĕ ,ĤĕĎ‬‬

                                                              ‫איור ‪ :10.6‬מפת אגני מי התהום בגליל המערבי (על פי השירות‬
                                                                                  ‫ההידרולוגי‪.)Sneh et al., 2000 ;2000 ,‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256