Page 254 - israel water resources

‫פרק ‪ :10‬מאגרים נוספים של מי תהום ‪247‬‬

‫שפכי רפתות‪ ,‬בתי בד וחזיריות‪ :‬אירועי הזיהום המתוארים‬ ‫‪Ę"ėĎĚč ĦđēĕĘĚ‬‬ ‫‪ĕĚđĘĥ‬‬ ‫‪ĦĢč ěĕĞ‬‬
‫‪600-Ě ĤĦđĕ‬‬ ‫‪ĦĢč ĐĤĞĕ‬‬
‫לעיל בקידוחי אפק‪ ,‬שמרון ונהלל ובמעיינות כברי והגעתון הם‬ ‫‪600-400‬‬
‫סימן היכר המאפיין את הגליל המערבי‪ .‬אזור זה עשיר באופן‬ ‫‪400-250‬‬ ‫‪ĦĕĘďĤē ěĕĞ‬‬ ‫‪ěđĦĞĎ ěĕĞ‬‬
‫יחסי ברפתות‪ ,‬חזיריות ובתי בד‪ ,‬ובמקומות רבים השפכים‬ ‫‪250-50‬‬ ‫‪ĕĤčė‬‬
‫הבלתי מטופלים משוחררים לסביבה ומזהמים את מקורות המים‬ ‫‪50-Ě ĦđēĠ‬‬ ‫‪ĦđĜĕĕĞ‬‬
‫העיליים והתחתיים‪ .‬המשרד להגנת הסביבה פועל באופן נמרץ‬ ‫‪ěĕĕĞĚ‬‬ ‫‪ĕĤčė‬‬
‫לפתרון הבעיות‪ .‬עד כה הוסדרו מרבית שפכי הרפתות‪ ,‬אך שפכי‬ ‫‪ĤČč‬‬
‫בתי הבד והחזיריות עדיין מהווים סיכון סביבתי‪ .‬להלן פרטים על‬ ‫‪ĤĐĐ ĦđđģČ‬‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬
‫עומס המזהמים ממקורות אלו‪.‬‬ ‫‪ğđēĐ ĦđđģČ‬‬ ‫‪đėĞ‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬ערך המשרד להגנת הסביבה סקר ובו נמצא‬ ‫‪đėĞ‬‬
‫שבישראל יש ‪ 350,000‬פרות‪ .‬בכל יום מפרישה פרה צואה‬
‫שלפירוקה נדרש ‪ 1‬ק״ג חמצן (‪BOD — Biological Oxygen‬‬ ‫‪ěđĚď‬‬
‫‪ .)Demand‬בהשוואה לאדם‪ ,‬שפירוק הפרשותיו מצריך ‪ 0.05‬ק״ג‬
‫חמצן (‪ )BOD‬ביום‪ ,‬מתברר שכל פרה מייצרת עומס מזהמים‬ ‫‪ěĚĞĜ ěĕĞ‬‬
‫השקול לזה של ‪ 20‬איש‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אוכלוסיית הפרות‬
‫בישראל מייצרת שפכים בכמות קרובה לכלל אוכלוסיית המדינה‬ ‫‪ĕĜďĤđė‬‬
‫(כ־‪ 7‬מיליון איש)‪ .‬המשמעות היא שכדי למנוע את זיהום הסביבה‬
‫יש להשקיע בטיפול בשפכי הרפתות באותה מידה כפי שהושקע‬ ‫‪ĐĠĕē‬‬
‫בטיפול בשפכים העירוניים‪ .‬בראשית המאה העשרים ואחת‬
‫אכן הושלם המהלך של ה״רפורמה במשק החלב״‪ ,‬שעלותה‬ ‫‪0 Ě"ģ‬‬ ‫‪10‬‬
‫הסתכמה במיליארדי שקלים‪ .‬לרפורמה כמה רכיבים‪( :‬א) אטימה‬
‫של רצפת הרפתות כדי למנוע חלחול שפכים מחצר הרפתות‬ ‫איור ‪ :10.12‬מפת המליחויות בקידוחים ובמעיינות הגליל המערבי‬
‫לקרקע ולמי התהום; (ב) בניית סככות מעל הרפתות כדי למנוע‬ ‫בשנת ‪( 1999‬על פי השירות ההידרולוגי‪.)2000 ,‬‬
‫כניסת מי גשם לחצר ושטיפת השפכים לסביבה; (ג) הפרדה‬
‫בין פרש (המוצק) לרפש (הנוזל) כדי לטפל בנפרד בכל רכיב;‬ ‫המים של מעיינות הגעתון וכברי אינם מסופקים לצריכה‬
‫(ד) הקמת מתקני טיפול ברפש ובפרש (סינון‪ ,‬ריאקטור ביולוגי‪,‬‬ ‫עירונית מאז שנת ‪ 1989‬בשל העכירות (‪ 60-50‬יחידות עכירות‬
‫טיפול בבוצה ועוד)‪ .‬הרפורמה פתרה את בעיות הזיהום של‬ ‫נמצאו בימי החורף) ובשל הזיהום החיידקי שהופיע בהם‪ .‬זיהום‬
‫‪ 97%‬מהרפתות בארץ‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הרפתות הבלתי מוסדרות‬ ‫המעיינות נובע מדליפת ביוב עירוני ושפכי רפתות אל האקווה‪.‬‬
‫האירוע החמור ביותר התרחש בשנת ‪ ,1985‬כש־‪ 10,000‬בני אדם‬
‫מצויות בגליל‪.‬‬ ‫חלו בדיזנטריה באזור הקריות במפרץ חיפה‪ .‬לאחר בדיקות‬
‫מקור זיהום נוסף‪ ,‬קשה יותר‪ ,‬הוא החזיריות‪ ,‬המרוכזות‬ ‫יסודיות התברר שמקור הזיהום הוא דליפת הביוב של שפרעם‬
‫במיוחד בגליל‪ .‬בשנת ‪ 2015‬דווח על ‪ 110,000‬ראשי חזיר‬ ‫לקידוח אפק‪ ,‬המספק מים לתושבי המפרץ‪ .‬ועדת הבדיקה‬
‫בישראל‪ .‬בניגוד מוחלט לרפתות‪ ,‬החזיריות טרם הוסדרו ושפכי‬ ‫שהוקמה לאחר מכן המליצה לנקוט שורת צעדים בקידוחים‬
‫החזיריות הינם גורם זיהום קשה המזהם את הסביבה ומקורות‬ ‫ובמערכות הביוב‪ ,‬אך גם המליצה לאסור את מי המעיינות‬
‫המים‪ .‬המשרד להגנת הסביבה עמל עתה על הכנת פתרון פיזי‬ ‫לשימוש ביתי‪ .‬בינואר ‪ 2000‬הותקנה מערכת סינון למי מעיינות‬

‫וסטטוטורי לבעיה זו‪.‬‬ ‫והשימוש בהם התחדש‪.‬‬
‫שפכי בתי הבד הינם איום נוסף על הסביבה‪ .‬בשנת‬ ‫אירוע זיהום נוסף שנבדק ביסודיות התרחש בבארות‬
‫‪ 2015‬הסתכם שטחם של מטעי הזיתים בישראל ב־‪150,000‬‬ ‫ִשמרון ונהלל (‪ .)Michelson, 1990‬בשנת ‪ 1989‬נמצאו בבארות‬
‫דונם‪ ,‬והשמן (‪ 19,000‬טון בשנה) יוצר ב־‪ 140‬בתי בד‪ ,‬מתוכם‬ ‫ריכוזי סלניום של עד ‪( ppb 40‬מיקרו־גרם בליטר)‪ ,‬היינו פי‬
‫‪ 100‬בגליל‪ .‬בתי הבד מסלקים בכל שנה כ־‪ 42,000‬טונות גפת‬ ‫ארבעה מעל התקן‪ ,‬וכן חיידקים ונגיפים בריכוזים מסוכנים‪.‬‬
‫וכ־‪ 120,000‬מ״ק עקר‪ ,‬הנקראים גם מי מוהל (גרין‪.)2016 ,‬‬ ‫הבארות נסגרו בהוראת משרד הבריאות‪ .‬הבדיקה הראתה ששני‬
‫הגפת היא הפסולת המוצקה של הזיתים הסחוטים‪ ,‬והעקר הוא‬ ‫מקורות זיהום בלתי תלויים דלפו אל האקווה‪( :‬א) מפעל מסוים‬
‫השפכים הנוזליים‪ .‬העומס האורגני של עקר בתי הבד כבד ביותר‪,‬‬ ‫(זהות בלתי ידועה) ששפך את השפכים הרעילים במחצבה‬
‫מאחר שריכוז הפנול הוא ‪ 1,500-500‬מג״ל (הריכוז המרבי המותר‬ ‫נטושה (במקום לפנותם לאתר סילוק הפסולת הארצי ברמת‬
‫להזרמה במערכות הביוב הוא שלושה מג״ל)‪ ,‬ריכוז הזרחן ‪-140‬‬ ‫חובב) והם חלחלו לאקווה; (ב) הצנרת המסלקת את השפכים‬
‫‪ 250‬מג״ל (הריכוז המותר הוא ‪ 15‬מג״ל)‪ ,‬והחומציות ‪pH=5.4‬‬
‫(הערכים המותרים ‪ .)pH=6-10‬עד כה נעשו ניסיונות לפזר את‬ ‫מהיישוב תמרת נסדקה ודלפה אל האקווה‪.‬‬
‫הגפת כחומר דשן לשדות חקלאיים (בעיקר מטעי זיתים)‪ ,‬אך‬
‫הפתרון מוגבל בהיקפו והאכיפה נכשלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשו ניסיונות‬
‫לנקז את העקר למתקני טיפול בשפכים‪ ,‬אך פעולה זו הביאה‬
‫לקריסת המתקן ולחיסול אוכלוסיית החיידקים עקב רעילות‬
‫השפכים‪ .‬עד היום אין פתרון מוסכם‪ ,‬והשפכים גורמים נזק כבד‬
‫לסביבה‪ .‬הפתרון העומד על הפרק הוא צמצום של נפח העקר‬
‫על ידי מעבר מהשיטה התלת־פאזית לשיטה הדו־פאזית בהפקת‬
‫השמן (הפסקת הוספתם של מים לתהליך)‪ .‬הפתרון מותנה כמובן‬

‫בהשקעה כספית בתשתית בתי הבד ובחקיקה‪.‬‬