Page 254 - israel water resources
P. 254
פרק :10מאגרים נוספים של מי תהום 247
שפכי רפתות ,בתי בד וחזיריות :אירועי הזיהום המתוארים Ę"ėĎĚč ĦđēĕĘĚ ĕĚđĘĥ ĦĢč ěĕĞ
600-Ě ĤĦđĕ ĦĢč ĐĤĞĕ
לעיל בקידוחי אפק ,שמרון ונהלל ובמעיינות כברי והגעתון הם 600-400
סימן היכר המאפיין את הגליל המערבי .אזור זה עשיר באופן 400-250 ĦĕĘďĤē ěĕĞ ěđĦĞĎ ěĕĞ
יחסי ברפתות ,חזיריות ובתי בד ,ובמקומות רבים השפכים 250-50 ĕĤčė
הבלתי מטופלים משוחררים לסביבה ומזהמים את מקורות המים 50-Ě ĦđēĠ ĦđĜĕĕĞ
העיליים והתחתיים .המשרד להגנת הסביבה פועל באופן נמרץ ěĕĕĞĚ ĕĤčė
לפתרון הבעיות .עד כה הוסדרו מרבית שפכי הרפתות ,אך שפכי ĤČč
בתי הבד והחזיריות עדיין מהווים סיכון סביבתי .להלן פרטים על ĤĐĐ ĦđđģČ
ěđėĕĦĐ ęĕĐ
עומס המזהמים ממקורות אלו. ğđēĐ ĦđđģČ đėĞ
בשנת 2006ערך המשרד להגנת הסביבה סקר ובו נמצא đėĞ
שבישראל יש 350,000פרות .בכל יום מפרישה פרה צואה
שלפירוקה נדרש 1ק״ג חמצן (BOD — Biological Oxygen ěđĚď
.)Demandבהשוואה לאדם ,שפירוק הפרשותיו מצריך 0.05ק״ג
חמצן ( )BODביום ,מתברר שכל פרה מייצרת עומס מזהמים ěĚĞĜ ěĕĞ
השקול לזה של 20איש .במילים אחרות ,אוכלוסיית הפרות
בישראל מייצרת שפכים בכמות קרובה לכלל אוכלוסיית המדינה ĕĜďĤđė
(כ־ 7מיליון איש) .המשמעות היא שכדי למנוע את זיהום הסביבה
יש להשקיע בטיפול בשפכי הרפתות באותה מידה כפי שהושקע ĐĠĕē
בטיפול בשפכים העירוניים .בראשית המאה העשרים ואחת
אכן הושלם המהלך של ה״רפורמה במשק החלב״ ,שעלותה 0 Ě"ģ 10
הסתכמה במיליארדי שקלים .לרפורמה כמה רכיבים( :א) אטימה
של רצפת הרפתות כדי למנוע חלחול שפכים מחצר הרפתות איור :10.12מפת המליחויות בקידוחים ובמעיינות הגליל המערבי
לקרקע ולמי התהום; (ב) בניית סככות מעל הרפתות כדי למנוע בשנת ( 1999על פי השירות ההידרולוגי.)2000 ,
כניסת מי גשם לחצר ושטיפת השפכים לסביבה; (ג) הפרדה
בין פרש (המוצק) לרפש (הנוזל) כדי לטפל בנפרד בכל רכיב; המים של מעיינות הגעתון וכברי אינם מסופקים לצריכה
(ד) הקמת מתקני טיפול ברפש ובפרש (סינון ,ריאקטור ביולוגי, עירונית מאז שנת 1989בשל העכירות ( 60-50יחידות עכירות
טיפול בבוצה ועוד) .הרפורמה פתרה את בעיות הזיהום של נמצאו בימי החורף) ובשל הזיהום החיידקי שהופיע בהם .זיהום
97%מהרפתות בארץ .למרבה הצער ,הרפתות הבלתי מוסדרות המעיינות נובע מדליפת ביוב עירוני ושפכי רפתות אל האקווה.
האירוע החמור ביותר התרחש בשנת ,1985כש־ 10,000בני אדם
מצויות בגליל. חלו בדיזנטריה באזור הקריות במפרץ חיפה .לאחר בדיקות
מקור זיהום נוסף ,קשה יותר ,הוא החזיריות ,המרוכזות יסודיות התברר שמקור הזיהום הוא דליפת הביוב של שפרעם
במיוחד בגליל .בשנת 2015דווח על 110,000ראשי חזיר לקידוח אפק ,המספק מים לתושבי המפרץ .ועדת הבדיקה
בישראל .בניגוד מוחלט לרפתות ,החזיריות טרם הוסדרו ושפכי שהוקמה לאחר מכן המליצה לנקוט שורת צעדים בקידוחים
החזיריות הינם גורם זיהום קשה המזהם את הסביבה ומקורות ובמערכות הביוב ,אך גם המליצה לאסור את מי המעיינות
המים .המשרד להגנת הסביבה עמל עתה על הכנת פתרון פיזי לשימוש ביתי .בינואר 2000הותקנה מערכת סינון למי מעיינות
וסטטוטורי לבעיה זו. והשימוש בהם התחדש.
שפכי בתי הבד הינם איום נוסף על הסביבה .בשנת אירוע זיהום נוסף שנבדק ביסודיות התרחש בבארות
2015הסתכם שטחם של מטעי הזיתים בישראל ב־150,000 ִשמרון ונהלל ( .)Michelson, 1990בשנת 1989נמצאו בבארות
דונם ,והשמן ( 19,000טון בשנה) יוצר ב־ 140בתי בד ,מתוכם ריכוזי סלניום של עד ( ppb 40מיקרו־גרם בליטר) ,היינו פי
100בגליל .בתי הבד מסלקים בכל שנה כ־ 42,000טונות גפת ארבעה מעל התקן ,וכן חיידקים ונגיפים בריכוזים מסוכנים.
וכ־ 120,000מ״ק עקר ,הנקראים גם מי מוהל (גרין.)2016 , הבארות נסגרו בהוראת משרד הבריאות .הבדיקה הראתה ששני
הגפת היא הפסולת המוצקה של הזיתים הסחוטים ,והעקר הוא מקורות זיהום בלתי תלויים דלפו אל האקווה( :א) מפעל מסוים
השפכים הנוזליים .העומס האורגני של עקר בתי הבד כבד ביותר, (זהות בלתי ידועה) ששפך את השפכים הרעילים במחצבה
מאחר שריכוז הפנול הוא 1,500-500מג״ל (הריכוז המרבי המותר נטושה (במקום לפנותם לאתר סילוק הפסולת הארצי ברמת
להזרמה במערכות הביוב הוא שלושה מג״ל) ,ריכוז הזרחן -140 חובב) והם חלחלו לאקווה; (ב) הצנרת המסלקת את השפכים
250מג״ל (הריכוז המותר הוא 15מג״ל) ,והחומציות pH=5.4
(הערכים המותרים .)pH=6-10עד כה נעשו ניסיונות לפזר את מהיישוב תמרת נסדקה ודלפה אל האקווה.
הגפת כחומר דשן לשדות חקלאיים (בעיקר מטעי זיתים) ,אך
הפתרון מוגבל בהיקפו והאכיפה נכשלה .כמו כן ,נעשו ניסיונות
לנקז את העקר למתקני טיפול בשפכים ,אך פעולה זו הביאה
לקריסת המתקן ולחיסול אוכלוסיית החיידקים עקב רעילות
השפכים .עד היום אין פתרון מוסכם ,והשפכים גורמים נזק כבד
לסביבה .הפתרון העומד על הפרק הוא צמצום של נפח העקר
על ידי מעבר מהשיטה התלת־פאזית לשיטה הדו־פאזית בהפקת
השמן (הפסקת הוספתם של מים לתהליך) .הפתרון מותנה כמובן
בהשקעה כספית בתשתית בתי הבד ובחקיקה.