Page 255 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪248‬‬

‫‪ 1 0.5‬אקוות האאוקן בצפון‬ ‫‪ 10.4‬אקות הכרמל‬

‫הנגב‬ ‫הידרוגאולוגיה‪ :‬הכרמל הוא רכס מאורך הנמשך בכיוון כללי‬

‫הידרוגאולוגיה‪ :‬שכבת סלעי הקירטון של חבורת עבדת מגיל‬ ‫מדרום לצפון‪ ,‬וסלעי הגיר והדולומיט של חבורת יהודה נחשפים‬
‫על פני השטח‪ .‬ממערב‪ ,‬לאורך חוף הים התיכון‪ ,‬החולות וסלעי‬
‫האאוקן (עידן גאולוגי שהחל לפני כ־‪ 55‬מיליון שנה והסתיים לפני‬ ‫כורכר הצעירים מכסים את סלעי חבורת יהודה; ממזרח מכסות‬
‫כ־‪ 35‬מיליון שנה) משתרעים על שטח נרחב בשפלה הדרומית‬ ‫אותם יחידות המילוי (חומר סחף) של עמק יזרעאל‪ .‬הגשמים‬
‫ובצפון־מערב הנגב (איור ‪ .)10.15‬מקצתם נחשפים על פני‬ ‫המחלחלים מפני השטח מגיעים אל מפלס מי התהום וזורמים‬
‫השטח (במזרח)‪ ,‬ומקצתם מכוסים בשכבות סלע צעירות יותר‬ ‫מזרחה ומערבה לשני בסיסי הניקוז הנמוכים‪ .‬פרשת מים תת־‬
‫(במערב)‪ .‬בתוך סלעי הקירטון משולבות שכבות של גיר ושכבות‬ ‫קרקעית מפרידה בין שני אגני ההיקוות‪ ,‬המזרחי והמערבי‪ ,‬של‬
‫צור דקיקות מעטות‪ .‬העובי המרבי של סלעי חבורת עבדת‬ ‫הכרמל‪ .‬באגן המערבי מי התהום מתנקזים היישר מהאקווה‬
‫מגיע ל־‪ 300‬מ׳‪ .‬חבורת עבדת מונחת על גבי סלעי הקירטון של‬ ‫הגירית של חבורת יהודה אל אקוות החולות שלאורך החוף‬
‫חבורת הר הצופים‪ ,‬שעוביים כ־‪ 500‬מ׳ נוספים‪ .‬אקוות האאוקן‬ ‫ומשם בתת־הקרקע אל הים‪ .‬הסיבה לכך היא חסרונן של שכבות‬
‫מכילה מים מועטים‪ ,‬והמילוי החוזר הממוצע מוערך ב־‪15-10‬‬ ‫הקירטון והחוואר המסוגלות ליצור הפרדה הידראולית‪ ,‬זאת‬
‫מלמ״ש‪ .‬האקווה מכילה כמות מים זעומה למרות השתרעותה‬ ‫בניגוד להפרדה שבין האקווה ההררית לאקווה החופית גם בגליל‬
‫הגאוגרפית הרחבה‪ ,‬וזאת משלוש סיבות‪( :‬א) הגשמים באזור‬
‫מועטים; (ב) קשה למים לחלחל לתוך האקווה בשל תכונותיה‬ ‫המערבי וגם במישור החוף (מבנימינה ועד עזה)‪.‬‬
‫ההידראוליות הגרועות; (ג) האידוי והנגר העילי גדולים יחסית‪.‬‬ ‫המילוי החוזר הכולל מהגשמים נאמד בכ־‪ 44‬מלמ״ש — ‪20‬‬
‫למרות חשיבותה המועטה כמקור מים נערכו באקווה זו כמה‬ ‫מלמ״ש מחלחלים אל אגן הניקוז המזרחי של הכרמל‪ 18 ,‬מלמ״ש‬
‫מחקרים חשובים הקשורים לאיכות הסביבה‪ ,‬והם מפורטים‬ ‫לאגן הניקוז המערבי ו־‪ 6‬מלמ״ש מחלחלים אל החולות שלחוף‬
‫הים‪ .‬השאיבה הכוללת מאקוות הכרמל נעה בין ‪ 25‬מלמ״ש ל־‪51‬‬
‫להלן‪.‬‬ ‫מלמ״ש (איור ‪ ,)10.13‬אך היא לא התחלקה בין האגנים בהתאם‬
‫לכמויות המילוי החוזר‪ .‬באגן המזרחי נשאבו בדרך כלל מי תהום‬
‫הזיהום ברמת חובב‪ :‬סלעי הקירטון הם בדרך כלל אטימים‬ ‫בכמות פחותה מהמילוי החוזר‪ ,‬והיתר זרמו בתת־הקרקע אל‬
‫עמק יזרעאל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באגן המערבי הייתה תמיד שאיבת־‬
‫למעבר מים ומתפקדים כאקוויטרד‪ .‬המוליכות ההידראולית‬ ‫יתר‪ .‬מקידוחי ההר שאבו בדרך כלל ‪ 23-20‬מלמ״ש ובקידוחי‬
‫של סלעים אלו נמדדה בגלעיני קידוח (סלע בעל צורת גליל‬ ‫החוף שאבו ‪ 9-5‬מלמ״ש‪ .‬שאיבת־היתר גרמה כמובן לירידת‬
‫שהוצא במהלך הקדיחה) ונמצאה נמוכה יחסית‪ ,‬כ־‪ 10-8‬מטר‬
‫בשנייה‪ ,‬ובמבחני שאיבה נמצא תחום ערכים גבוה יותר‪ ,‬בין‬ ‫המפלסים (איור ‪.)10.14‬‬
‫‪ 10-8X4‬לבין ‪ 10-8X3‬מטר בשנייה (‪ .)Dagan, 1974a,b‬השילוב‬
‫של תנאי יובש מדבריים (גשמים שנתיים של ‪ 200-100‬מ״מ) ושל‬ ‫איכות המים‪ :‬שאיבת־היתר בכרמל המערבי הביאה לחדירת‬
‫תשתית סלעית עבה ובעלת מוליכות הידראולית נמוכה הביאה‬
‫את המתכננים למסקנה שפעילות תעשייתית בעלת פוטנציאל‬ ‫מי ים אל האקוות‪ .‬באקוות החוף עלה ריכוז הכלוריד בהדרגה‬
‫זיהום אינה מסכנת את מי התהום המקומיים (שרוני‪.)1986 ,‬‬ ‫מ־‪ 470‬מגכ״ל בשנות החמישים עד ‪ 960‬מגכ״ל בשנות התשעים‬
‫ואכן‪ ,‬בשנת ‪ 1975‬הוקמו המפעלים הראשונים (ברום ומכתשים)‬ ‫(השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬בקידוחים השואבים מסלעי‬
‫באזור התעשייה של רמת חובב‪ .‬האתר‪ ,‬שהיה מרוחק ‪ 14‬ק״מ‬ ‫הגיר עלה ריכוז הכלוריד מ־‪ 230‬מגכ״ל עד ‪ 400‬מגכ״ל באותה‬
‫מדרום לעיר באר שבע וישב על סלעי הקירטון‪ ,‬נבחר עבור‬ ‫התקופה‪ .‬מרבית מי התהום אינם ראויים היום לשימוש עירוני או‬
‫תעשיות שאינן ידידותיות לסביבה‪ ,‬העתירות בשפכים ובריחות‪.‬‬ ‫חקלאי (איור ‪ ,)10.14‬ועל כן הם מנוצלים עבור בריכות הדגים‪.‬‬
‫האתר הורחב במשך הזמן‪ ,‬וכיום פועלים במקום ‪ 14‬מפעלים‪,‬‬ ‫מעט המים שמליחותם נמוכה מ־‪ 250‬מגכ״ל מנוצלים להשקיה‬
‫חקלאית‪ .‬באגן המזרחי של הכרמל ריכוז הכלוריד נע בין ‪140‬‬
‫ובתוכם גם האתר הארצי לקבורת פסולת רעילה (איור ‪.)10.16‬‬
‫ואולם‪ ,‬המציאות טפחה על פניהם של המתכננים‪ .‬אומנם‬ ‫ל־‪ 180‬מגכ״ל‪.‬‬
‫המוליכות ההידראולית של סלעי הקירטון נמוכה‪ ,‬אך הסדקים‬
‫והשברים הצפופים שבתוכם משנים את התנהגותם ההידראולית‪.‬‬ ‫‪60‬‬
‫סדקים רבים נמצאו בסלעי הקירטון‪ ,‬הן במחשופים על פני‬ ‫‪50‬‬
‫השטח (‪ )Bahat, 1987‬והן בגלעיני קידוחים (‪.)Braun et al., 1977‬‬ ‫‪40‬‬
‫הסדקים הנפוצים הם בעובי ‪ 50-5‬מ״מ‪ ,‬ושכיחותם הממוצעת‬ ‫‪30‬‬
‫היא במרחק של ‪ 120‬ס״מ זה מזה‪ .‬המדד החשוב ביותר הקובע‬ ‫‪20‬‬
‫אם הסלעים הסדוקים מסוגלים להעביר מים הוא מידת הרציפות‬ ‫‪10‬‬
‫של הסדקים ומידת הקשר ביניהם‪ .‬הרציפות הפיזית‪ ,‬וכמובן גם‬ ‫‪0‬‬
‫הרציפות ההידראולית של הסלעים‪ ,‬נבחנה באמצעות כמה‬
‫קידוחים שהגיעו עד לפני מי התהום‪ .‬מעקב אחר שינוי מפלסי‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫המים במשך הזמן הראה שמפלס המים רגיש לירידת הגשמים‪,‬‬
‫היינו עולה בחורף ויורד בקיץ‪ .‬כצפוי‪ ,‬מפלסים גבוהים יותר של‬ ‫איור ‪ :10.13‬כמויות המים המופקים מאקות הכרמל ב־‪ 40‬השנים‬
‫מי תהום נמצאו תחת האזורים החשודים בדליפות (איור ‪.)10.17‬‬ ‫האחרונות (השירות ההידרולוגי‪.)2013 ,‬‬
‫המסקנה הייתה שהסדקים יוצרים רציפות הידראולית ומים‬ ‫‪1211111111122221121121909999999990000990990971788799888010079079904266220086408264840280//////////////////////71788798898001079079095377331591731795951319 ( ģ " Ě Ę Ě ) Đ č ĕ Č ĥ‬‬
‫מסוגלים לזרום בתוכם במהירות וביעילות (‪Nativ and Nissim,‬‬