Page 260 - israel water resources

‫פרק ‪ :10‬מאגרים נוספים של מי תהום ‪253‬‬

‫וגדלה בהדרגה מ־‪ 35‬מלמ״ש בשנות השבעים עד כ־‪ 100‬מלמ״ש‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬
‫בחצי יובל השנים האחרון (איור ‪ .)10.20‬מעקב אחר מפלסי מי‬ ‫‪čĎĜ‬‬
‫התהום מלמד שהם יורדים בהתמדה הן באקוות חבורת כורנוב‬
‫(לדוגמה‪ ,‬בקידוחי תמר ירד המפלס מ־‪ -245‬ועד ‪ -275‬מ׳ בשנים‬ ‫‪0‬‬
‫‪ )1995-1965‬והן באקוות חבורת יהודה (לדוגמה‪ ,‬בקידוחי‬ ‫‪50‬‬
‫עמיעז ירד המפלס מ־‪ -315‬ועד ‪ -345‬מ׳ בשנים ‪.)1995-1980‬‬
‫ירידת המפלסים נובעת כמובן משאיבת־היתר‪ ,‬העוברת בהרבה‬ ‫‪ĕĜĕĝ‬‬
‫את המילוי החוזר‪ ,‬אם כי היא מתקזזת באופן חלקי מדליפת‬
‫המים הפוסיליים‪ .‬ההערכות על אודות המילוי החוזר מהגשמים‬ ‫‪200‬‬
‫בנגב ובערבה נעות בין ‪ 35‬ל־‪ 55‬מלמ״ש (וינברגר‪ ;1999 ,‬השירות‬ ‫‪-200 -100‬‬ ‫‪č‬‬
‫ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬מכלל כמות זו‪ ,‬כמות המים החודרת ישירות‬ ‫‪100‬‬
‫לאקוות הרדודות בערבה מוערכת ב־‪ 15-10‬מלמ״ש (בהתבסס‬ ‫‪ĐčĤĞĐ‬‬
‫על נתונים גאוכימיים)‪ ,‬ועל כן מילוי הגשמים לאקוות באזור‬ ‫‪ġČđĝ ĦĘĞĦ‬‬

‫הנגב נע כנראה בין ‪ 20‬ל־‪ 45‬מלמ״ש‪.‬‬

‫‪120‬‬ ‫‪ġČđĝ ġĤĠĚ‬‬ ‫‪ĦĘĕČ ġĤĠĚ‬‬
‫‪ĐčĤĞ ĕđĘĕĚđ ĐčĢē ĦĤđčē ĦđđģČ‬‬ ‫‪Č‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪ĐďđĐĕ ĦĤđčē ĦđđģČ‬‬
‫‪ğđĝ ęĕ‬‬
‫‪(ģīĚĘĚ) ĐčĕČĥ‬‬ ‫‪80 čđĜĤđė ĦĤđčē ĦđđģČ‬‬ ‫‪ęđĐĦ ĕĚ ĦĚĕĤĒ ěđđĕė‬‬
‫‪ęđĐĦ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪ĤĒđē ĕđĘĕĚ ĕĤđĒČ‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪0 Ě"ģ 100‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1111111121211212212121999099999990909000990977709899898008701910876426800820284462264800//////////////////////77789099897088011089073571197193935371953571‬‬
‫איור ‪ :10.19‬מפלס מי התהום הפוסיליים וכיוון זרימתם בסיני ובנגב‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬ ‫(על פי ‪.)Issar and Nativ, 1988‬‬

‫איור ‪ :10.20‬התפתחות הפקת המים בנגב ובערבה משלוש האקוות‪:‬‬ ‫מפעלי ים המלח היו הגוף היחיד שאימץ את הרעיון וקדח‬
‫יהודה‪ ,‬כורנוב והערבה (השירות ההידרולוגי‪.)2013 ,‬‬ ‫עשרות קידוחים בצפון־מזרח הנגב‪ .‬מפעלי ים המלח מפיקים‬
‫כיום כ־‪ 25‬מלמ״ש מאקוות אלו (ארצי‪ .)1999 ,‬בעקבות קידוחים‬
‫תהליכי המלחה וזיהום‪ :‬מליחות המים הפוסיליים גבוהה‬ ‫אלו התבררו הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בהפקת המים‬
‫הפוסיליים‪( :‬א) מליחותם גבוהה מדי לצריכה ביתית וחקלאית‬
‫יחסית ונעה בין ‪ 600‬מגכ״ל ל־‪ 7,000‬מגכ״ל‪ .‬הפקת המים‬ ‫ורק התפלה עשויה לאפשר את השימוש בהם; (ב) המים מכילים‬
‫המליחים נמצאה כדאית לשתי מטרות‪ :‬לשימוש ביתי לאחר‬ ‫ריכוזים חריגים של ברזל‪ ,‬מנגן וגופרית‪ ,‬המחייבים טיפול מיוחד;‬
‫התפלה‪ ,‬ולשימוש תעשייתי‪ ,‬בעיקר לשטיפה במפעלי ים המלח‬ ‫(ג) ספיקות המים שניתן לשאוב נמוכות יחסית‪ ,‬ועל כן יש לתכנן‬
‫ובמפעלי הפוספטים‪ .‬שאיבת המים למטרות אלו הביאה כאמור‬ ‫את שדה הקידוחים בהתאם לכך‪ .‬משום כך גם האופטימיים‬
‫לירידת מפלסים ולערבוב של המים הפוסיליים עם מי תמלחות‬ ‫מודים כיום שפוטנציאל ההפקה הראוי מהאקוות הפוסיליות‬
‫עתיקות הקבורות בעומק רב‪ .‬תהליך ההמלחה מתואר באיור‬ ‫בנגב הוא לכל היותר ‪ 50‬מלמ״ש (איסר‪ .)2001 ,‬מאחר שמדינת‬
‫‪ .10.21‬בקידוחים בודדים עלה ריכוז הכלוריד עד ‪ 30,000‬מגכ״ל‬ ‫ישראל נכנסה במאה העשרים ואחת לעידן ההתפלה‪ ,‬ראוי לחזור‬
‫ולשקול את הפקת המים הפוסיליים (כמובן לאחר התפלתם)‬
‫(ארצי‪.)1999 ,‬‬ ‫באזור באר שבע‪ ,‬כמו שנעשה בדרום הערבה עבור תושבי‬
‫בעין עקרבים שבנחל צין התגלתה בשנות השמונים‬
‫עלייה חדה הן בריכוז החנקה (עד ‪ 7,200‬מג״ר בליטר) והן‬ ‫אילת‪.‬‬
‫בריכוז הכלוריד (עד ‪ 9,200‬מג״ר בליטר)‪ .‬בדיקות במעלה‬ ‫הערכה מדויקת של כמות המים המתחדשים בשנה‬
‫הזרימה של המעיין הביאו למסקנה שמקור הזיהום הוא מפעל‬ ‫ממוצעת באקוֹות הנגב היא משימה קשה ביותר משלוש סיבות‪:‬‬
‫הפוספטים שבנחל צין‪ .‬במהלך מיצוי הפוספטים במפעל‬ ‫ראשית‪ ,‬קשה להעריך במדויק כמה מהמים המופקים הם מי‬
‫נגרסים ונשטפים חומרי החציבה באופן אינטנסיבי ביותר במים‬ ‫גשמים שחלחלו מפני השטח וכמה מהם הם מים פוסיליים;‬
‫הנשאבים באתר‪ .‬לאחר השימוש מנוקזים המים לבריכות ניקוז‪,‬‬ ‫שנית‪ ,‬מי התהום זורמים בתת־הקרקע מהנגב אל הערבה‪ ,‬וקשה‬
‫מחלחלים לתת־הקרקע וממשיכים אל עין עקרבים (‪Rosenthal‬‬ ‫ביותר להפריד בין המילוי החוזר לשני האגנים; שלישית‪ ,‬המילוי‬
‫החוזר משתנה באופן קיצוני משנה לשנה‪ ,‬ומלבד המשמעות‬
‫‪.)et al., 1988‬‬ ‫הסטטיסטית אין למספר הממוצע ערך מעשי‪ .‬למרות כל‬
‫ההסתייגויות‪ ,‬ניתן להעריך את כמות המים המתחדשים בקירוב‪,‬‬
‫הן בהסתמך על מאזני מים רב־שנתיים והן בשיטות גאוכימיות‪.‬‬
‫הפקת המים הכוללת בנגב ובערבה התפתחה במשך השנים‪,‬‬