Page 262 - israel water resources

‫פרק ‪ :10‬מאגרים נוספים של מי תהום ‪255‬‬

‫‪ěďĤĕ-ĘČĤĥĕ ĘđčĎ č‬‬ ‫‪ěďĤĕ-ĘČĤĥĕ ĘđčĎ‬‬ ‫‪Č‬‬
‫‪3 ěđĘĞĕ‬‬
‫‪'ĞĚ‬‬ ‫‪T360 ğĒĕĥ‬‬ ‫‪'ĒĚ‬‬ ‫‪'ĞĚ‬‬ ‫‪'ĒĚ‬‬ ‫‪'Ě‬‬
‫‪1 ğĒĕĥ 8 ĐčĒĤĚ‬‬ ‫‪8 ěđĘĞĕ‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪'Ě 4 čĐĕ ěĕĞ‬‬ ‫‪ĦĕĠđĤĎ ĦĤđĢĦ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ĐĤđČ ĦĤđĢĦ‬‬
‫‪ĐĤĢē ĦĤđĢĦ‬‬
‫‪ěđĕčēđĤęĚĞĦģđ ĤěđđĜĕčěĕČĞ,ĦĦđĕĤĠđĢĢĦĦĥđĐĤĥđĤĢĕĚđĦČĐĦĦĕĦĤģĤđĕĦđĢĠĢĦđđĦĤčĎĤĦ'ĞĤĦđĢĦđĐĦĤďđēčĢđđĦĜĞĚĦĦĤĤđčđĢēĦ‬‬ ‫‪čđĜĤđė ĦĤđčē‬‬ ‫‪ĦĐĕĠĤđđĤČĎĦĦĤĤđđĢĢĦĦ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ ĦĤđčē‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ĐĤĕĦē ĦĤđĢĦ‬‬ ‫‪ĐĤĢē ĦĤđĢĦ‬‬ ‫‪ĐčĢē ĦĤđĢĦđ‬‬ ‫‪-500‬‬
‫‪ğđĝ ęĕ ĦĤđčē‬‬
‫‪-500‬‬ ‫‪ďĤĞ ĦĤđčē‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ ĦĤđčē‬‬ ‫‪čđĜĤđė ĦĤđčē‬‬
‫‪-1000‬‬ ‫‪ĐčĢē ĦĤđĢĦđ‬‬ ‫‪ĦĕĦĥĦ‬‬

‫‪ğđĝ ęĕ ĦĤđčē‬‬

‫‪ĦĕĦĥĦ‬‬ ‫‪ĦĤđčē -1000‬‬
‫‪ĐďđĐĕ‬‬
‫‪-1500‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪'Ě 2,500‬‬ ‫‪0 'Ě 2,500‬‬ ‫‪-1500‬‬
‫‪-2000‬‬

‫איור ‪ :10.22‬חתכים בערבה באזור (א) קידוחי יעלון ובאזור (ב) קידוחי עין יהב‪ ,‬שיזף ומרזבה (על פי רוזנטל‪ .)1997 ,‬חלק ממי התהום נשאבים‬
‫מיחידות המילוי וחלק מחבורת כורנוב‪.‬‬

‫מפלסי המים שנמדדו בקידוחים באקוֹות הנגב (בחבורת‬ ‫במקומות שבהם מי התהום היו קרובים ביותר אל פני‬
‫יהודה ובחבורת כורנוב) נמצאו גבוהים יותר ממפלסי המים‬ ‫הקרקע נוצרה מלחה (סבחה)‪ .‬מי התהום עולים באתרים‬
‫שנמדדו בקידוחי הערבה‪ .‬המסקנה הייתה שמי התהום הפוסיליים‬ ‫אלו בעלייה נימית עד לפני השטח ומתאדים‪ ,‬ואילו המלחים‬
‫האגורים באקוֹות הנגב עשויים לדלוף לכיוון הערבה (‪Kroitoru‬‬ ‫המומסים במים נשארים על פני הקרקע ומצטברים במשך‬
‫‪ .)et al., 1981‬היפותזה זו הוכחה לאחר מכן בכמה שיטות‬ ‫הזמן עד ליצירת קרום דק של מלח‪ .‬כמות מי התהום שאבדה‬
‫גאוכימיות‪ .‬המאפיינים של המים הפוסיליים הוגדרו באמצעות‬ ‫לאטמוספרה במלחות בתנאים טבעיים מגיעה לעשרות מלמ״ש‪.‬‬
‫היונים המומסים במים ובאמצעות איזוטופים של חמצן‪ ,‬מימן‬ ‫המלחות שבערבה הן מליחת נאות הכיכר (ברום ‪ -370‬מ׳) באגן‬
‫ופחמן (‪ .)Gat and Galai, 1982; Rosenthal et al., 1990‬כמו‬ ‫הצפוני‪ ,‬ומלחות קע־סעידין (ברום ‪ 180‬מ׳)‪ ,‬יטבתה (ברום ‪ 60‬מ׳)‬
‫כן הוגדרו ריכוזי האורניום והיחסים הכמותיים של איזוטופי‬ ‫ועברונה (ברום ‪ 30‬מ׳) באגן הדרומי‪ .‬מאז החלו להפיק את מי‬
‫האורניום האופייניים למי התהום הפוסיליים בנגב (‪Kronfeld et‬‬ ‫התהום בקידוחי הערבה‪ ,‬ירד מפלס מי התהום באזור המלחות‬
‫‪ .)al., 1992‬בו בזמן הוגדרה טביעת האצבעות הגאוכימית של‬
‫מי השיטפונות ושל התמלחות העתיקות הקבורות בעומק רב‬ ‫וההתאדות ואובדן המים התמעטו בהרבה‪.‬‬
‫(מסגרת ‪.9‬ה)‪ .‬יחסי הערבוב בין המים מהמקורות השונים נקבעו‬ ‫ההידרולוגים שחקרו את משאבי המים בערבה התבקשו‬
‫לאחר מכן בכל אחד מקידוחי הערבה בהתאם לסדרת המדדים‬ ‫לקבוע את פוטנציאל המים הראוי לניצול‪ ,‬כדי שאפשר יהיה‬
‫הגאוכימיים‪ .‬המסקנה הייתה שפוטנציאל מי התהום באזור‬ ‫לקבוע את היקף ההתיישבות ואת היקף הייצור החקלאי‬
‫הערבה מסתכם בכ־‪ 40‬מלמ״ש‪ .‬מי תהום אלו כלולים בשני אגני‬ ‫שניתן לפתח באזור‪ .‬מבחינה מעשית‪ ,‬המטרה הייתה לאתר את‬
‫ניקוז תת־קרקעיים‪ :‬האגן צפוני‪ ,‬בעל פוטנציאל שאיבה של‬ ‫המקומות שבהם ניתן לקדוח ולשאוב מי תהום באיכות הטובה‬
‫כ־‪ 28‬מלמ״ש‪ ,‬המתנקז לכיוון ים המלח‪ ,‬והאגן הדרומי‪ ,‬שממנו‬ ‫ביותר ובספיקות הגבוהות ביותר‪ .‬ואולם‪ ,‬לביצוע המשימה היה‬
‫ניתן לשאוב כ־‪ 12‬מלמ״ש נוספים‪ ,‬המתנקז לכיוון מפרץ אילת‪.‬‬ ‫דרוש ידע מוקדם על שדה הזרימה התת־קרקעי‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫התרומה היחסית של כל אחד ממקורות המים נקבעה אף היא‬ ‫היה צורך לענות על כמה שאלות עקרוניות‪ :‬היכן מצויים מי‬
‫(‪ .)Adar et al., 1992‬התברר שכ־‪ 70%‬ממי התהום הם מים‬ ‫התהום? כמה מים באים ממזרח וכמה ממערב? מהי איכות‬
‫פוסיליים באיכות ירודה‪ ,‬הדולפים מאקוֹות הנגב‪ .‬יתר המים הם מי‬ ‫המים (המליחות) של כל אחד מהמקורות? כיצד משפיע המבנה‬
‫שיטפונות המחלחלים במניפות הסחף; שני שלישים מהם זורמים‬ ‫הגאולוגי על שדה הזרימה התת־קרקעי? כיצד מתערבבים המים‬
‫מהצד המזרחי‪ ,‬היינו מממלכת ירדן‪ ,‬ושליש נוסף מהצד המערבי‪,‬‬ ‫השונים אלה באלה וכיצד משתנה איכותם (מליחותם) לאורך‬
‫היינו מהצד הישראלי‪ .‬המים המגיעים ממזרח הם באיכות טובה‬ ‫מסלול הזרימה? מהן מהירויות הזרימה? כמה מי תהום ניתן‬
‫יותר‪ ,‬מכיוון שמקורם הוא מי גשם בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬איכות‬ ‫להפיק? המחקר ההידרולוגי בנושאים אלו החל לפני עשרות‬
‫המים המגיעים ממערב טובה פחות‪ ,‬מכיוון שהם תערובת של מי‬ ‫שנים‪ ,‬אך בראשית שנות התשעים‪ ,‬לקראת הסדר השלום עם‬
‫ממלכת ירדן‪ ,‬הואץ המאמץ המחקרי והושלמו מחקרים רבים‬
‫גשם באיכות טובה ומים פוסיליים מאיכות נמוכה‪.‬‬
‫(וינברגר‪.)1999 ,‬‬