Page 266 - israel water resources

‫פרק ‪11‬‬

‫מים עיליים ושיטפונות‬

‫‪ 11.1‬הקדמה‬ ‫‪ 11.1‬הקדמה‬
‫‪ 11.2‬נגר עילי‬
‫‪ 11.3‬פוטנציאל מי השיטפונות‬ ‫שלא כמו באזור האקלים הממוזג‪ ,‬ארץ ישראל אינה משופעת‬
‫‪ 11.4‬מפעלי החדרה למי תהום‬ ‫באגמים ונהרות לרוב‪ .‬משאב המים העיקרי בישראל הוא אפוא‬
‫‪ 11.5‬מפעלי אגירה לשימוש מקומי‬ ‫מי התהום (כ־‪ 70%‬מהמים הטבעיים)‪ ,‬ובכך עסקו שלושת‬
‫‪ 11.6‬תשתית הניקוז‬ ‫הפרקים הקודמים‪ .‬הכינרת יוצאת דופן מאחר שהיא ניזונה‬
‫ממקורות הירדן‪ ,‬ועל כן באגן ההיקוות שלה משאב המים העיקרי‬
‫שני האתגרים האלו‪ ,‬תפיסת מי השיטפונות מחד גיסא‬ ‫הם המים העיליים‪ .‬פרק ‪ 7‬עסק בכינרת ובאגן ההיקוות שלה‪,‬‬
‫וההתגוננות מפני נזקי השיטפונות מאידך גיסא‪ ,‬חייבו מחקר‬ ‫ובכך הסתיים הדיון במרבית המים העיליים בישראל‪ .‬כל שנותר‬
‫הידרולוגי בסיסי‪ ,‬ובכך עוסק הפרק הזה‪ .‬בתחילת הפרק יוסברו‬ ‫לנו לעסוק בפרק זה הם מעט המים העיליים שביתר אגני הניקוז‪,‬‬
‫מאפייני הגאות‪ ,‬שהרי הם נחוצים‪ ,‬מבחינה מעשית‪ ,‬לתכנון‬ ‫היינו אלו המתנקזים לים התיכון ואלו שמתנקזים לים המלח‬
‫מערכות הניקוז‪ .‬הבנת התהליכים ההידרולוגיים מאפשרת‬ ‫ולערבה‪ .‬אף על פי שמבחינה כמותית מדובר במעט מים‪ ,‬נודעת‬
‫לחזות את ספיקות המים המרביות הצפויות בערוצים‪ ,‬את נפחי‬
‫השיטפונות העתידיים ואת תדירות הופעתם‪ .‬בהמשך הפרק‬ ‫להם חשיבות רבה‪ ,‬משתי סיבות עיקריות‪.‬‬
‫יתואר פוטנציאל מי השיטפונות בתחומי ההתנקזות השונים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬משבר המים הממושך בישראל יצר צורך לנצל כל‬
‫לאחר מכן יתוארו שלושת סוגי המפעלים ההנדסיים שנועדו‬ ‫טיפה‪ ,‬ועל כן הושקע מאמץ גדול בבניית מפעלים לתפיסת מי‬
‫להתמודד עם השיטפונות‪ :‬מפעלים לתפיסת מי השיטפון‬ ‫שיטפונות‪ .‬הבעיות העיקריות שהתלוו להקמת המפעלים היו‪:‬‬
‫והחדרתם למי התהום‪ ,‬מפעלים לתפיסת מי השיטפון ואגירתם‬ ‫(א) אמינות נמוכה של אספקת המים בשל אי־הוודאות בכך‬
‫על פני השטח‪ ,‬ולבסוף המפעלים שנועדו רק כדי למנוע הרס‪,‬‬ ‫שבכל שנה אכן יגיעו מים; (ב) איכות המים הירודה בהשוואה‬
‫היינו הסדרת הניקוז‪ .‬כפי שיפורט בסוף הפרק‪ ,‬הסדרת הניקוז‬ ‫למקורות המים האחרים; (ג) הצורך בהקמת מתקנים הנדסיים‬
‫באזורים העירוניים הפכה בשנים האחרונות לבעיה קשה‪ ,‬השבה‬ ‫יקרים‪ .‬בעיות אלו העמידו אתגרים גדולים בפני המתכננים‪,‬‬

‫ועולה על סדר היום הציבורי ועלותה הכלכלית גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫ובסופו של דבר הוקמו מפעלים מסוגים שונים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מי השיטפונות הם מוקד ההתעניינות בשל כוח ההרס‬
‫הטמון בהם‪ .‬כדי למנוע הצפות ונזקים‪ ,‬הן באזורים העירוניים‬
‫והן בשטחים הפתוחים‪ ,‬נבנתה תשתית להסדרת הניקוז‪ ,‬ובכללה‬
‫גשרים וסכרים‪ .‬הסדרת הניקוז הינה אתגר המתחדש ללא הרף‬
‫בשל תהליכי הפיתוח התמידיים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כדי להזהיר מראש‬
‫על הסכנה הצפויה נוצר צורך לתכנן ולהקים מערכות התראה‬

‫במקומות המועדים‪.‬‬