Page 270 - israel water resources
        P. 270
     פרק  :11מים עיליים ושיטפונות 263
בהקמת המפעלים מוטלת בספק .אף על פי כן הוקמו בערבה                        ęĕĐ            ĎĘđĠ ĐĤĕĔ                                  ĤďĜĝėĘČ       ęėĥ
                         כמה מאגרים שחשיבותם המקומית רבה.               ěđėĕĦĐ                                                ĐĜģ
הניקוז לים התיכון :נחלים רבים מתנקזים מערבּה ,אל הים                                    ĐĜĜĞĤ
התיכון (איור  .)11.7הנחלים בעלי שטחי הניקוז הגדולים ביותר                       ĐĕĘĢĤĐ            Ččĝ ĤĠė
(יותר מ־ 1,000קמ״ר כל אחד) הם נחל הבשור ,המנקז את צפון
הנגב ,נחל לכיש ,המנקז את הרי יהודה ,נחל הירקון ,המנקז את                đĠĕ čĕčČ ĘĦ ěđģĤĕ                                                 ĘČĕĤČ
מרכז השומרון ,ונחל הקישון ,המנקז את עמק יזרעאל .מאפיינים                                   ĐđđģĦ ēĦĠ ěĕĞĐ ĥČĤ                   ĐĘĕĥ
של אגני הניקוז של נחלים נבחרים המתנקזים מערבּה מסוכמים                                                                        ğđĔĜ
בטבלה  .11.1נפח המים הכולל הזורם בנחלים המתנקזים                                ěĎ ĦĚĤ
                                                                                                                                     ĐĘĘČĚĤ
                                                                                   ĐďđĐĕ ĤđČ      ęĐđĥ
                                                                        ěđĘđē
                                                                        ěđĕĢĘ ěđĥČĤ
                                                                                            ďđĘ                ĦĕĘĕĞ ěĕĞĕďđĚ
                                                                                     ĐĘĚĤ
                                                                        ĦđčđēĤ                    ěđĘĕĕČ   ęĕčėĚ-ěĕĞĕďđĚ
                                                                                                               -ĦđĞĤ
                               ĦĢč      čĕĒė
                       ĘĞĥ
                                                                        ĦĕĢĤČĐ ęĕĚĐ ĦĥĤĠ đģ                ěđĥēĜ
                          ěđĦĞĎ                                                   ĒđģĕĜ ěĎČ ĘđčĎ
                         ģĚĞĐ Ħĕč                                                           ĘēĜ
                                                                                       ĕđĜč ēĔĥ
                           ğĝĕ
                       ěĚĞĜ                                                                                                   0 ęĕĘĥđĤĕ Ěīģ              20
                                                            ĦĤĜĕė ęĕ                                       ĥĚĥ Ħĕč
            ĕĘēĜ                 ěđĥĕģ                                                                              Ĥėĝ
            ĘĚĤėĐ                                                                                                              ĤĎČĚ
                                                                                                                                                 ěđĘĕĕČ
                ěĤđČ                                                                                                        ěđĘĕĕČ ĤĚĥĚ
             ĦđĤĞĚ
                ĐĕĘď
               ęĕĜĕĜĦ
ěđėĕĦĐ ęĕĐ              ĐĤďē                                                                                                                ěđĥēĜ
                  ĤďĜĝėĘČ                                                                                          0 20 ĪĚ
                                        ĦĥĤĠ
            ĎĘđĠ                             đģ                                      איור  :11.6מאגר משמר איילון באגן ההיקוות של נחל הירקון
                                                                                                              (.)Fischhendler et al., 2003
                          ěđģĤĕ
                                   ģĤđĥęĕĚ Đ                             11.3פוטנציאל מי השיטפונות
                         ēĔčČ                      ēĘĚĐ ęĕ              הנגר העילי בישראל נחלק באופן טבעי לשני תחומי התנקזות —
                                                                        מערבי לים התיכון ,ומזרחי לבקע הירדן וים המלח .בפועל תחום
                                ĥĕėĘ                                    ההתנקזות המזרחי מחולק לשני תת־אזורים ,עקב השוני הרב
                 ĐĚģĥ                                                   בין עושר המים בצפון הבקע למחסור במים בדרומו .נהוג אפוא
                                                                        להתייחס לשלושה תחומי התנקזות( :א) ניקוז מערבי לים
                 Ĥđĥč                                                   התיכון; (ב) ניקוז מזרחי למערכת הירדן והכינרת; (ג) ניקוז
                                                                        מזרחי לים המלח ונחל הערבה .לכל אחד מתחומי ההתנקזות
                                                              0 Ě"ģ 40  מאפיינים שונים .נפח מי השיטפונות המתנקזים לאגן הניקוז
                                                                        המערבי הוא בגודל בינוני בקנה מידה ישראלי .עד היום נבנו בו
איור  :11.7אגני הניקוז של הנחלים המתנקזים אל הים התיכון (על פי          כמה מפעלים לתפיסת מי שיטפונות ,שנועדו בחלקם להחדרה
                                     השירות ההידרולוגי.)2000 ,          למי התהום ובחלקם לאגירה ולשימוש מקומי (בדרך כלל בשילוב
                                                                        עם מי קולחים) .הרעיון העומד מאחורי הקמת המפעלים הוא
                                                                        שבלעדיהם יאבדו המים אל הים התיכון .באגן הניקוז של
                                                                        הירדן והכינרת כמות הנגר העילי רבה ביותר ,והמים הם רכיב
                                                                        מרכזי באספקת המים הארצית .חלק הארי של המים באגן זה
                                                                        נאגר באגם הכינרת ומנוצל על ידי המוביל הארצי .באגן הניקוז
                                                                        הדרום־מזרחי ,ובכללו ים המלח והערבה ,יש מעט מאוד מי
                                                                        שיטפונות ושכיחות הופעתם נמוכה ,ועל כן הכדאיות הכלכלית
     	
