Page 273 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪266‬‬

‫טבלה ‪ :11.2‬נתוני ספיקות השיא ונפח הגאויות בתחנות‬ ‫נחלי הנגב יבשים כל השנה‪ ,‬חוץ מקטעים קצרים במורד‬
‫המדידה בנגב (מאירוביץ ואחרים‪ .)1998 ,‬מיקום תחנות המדידה‬ ‫המעיינות‪ .‬זרימת המים בנחלים מתרחשת רק בזמן הגאויות‪,‬‬
‫המופיעות פעמים בודדות בשנה ונמשכות שעות אחדות עד‬
‫מסומן במפה (איור ‪ )11.11‬באמצעות מספרי הזיהוי‪:‬‬ ‫יממות אחדות‪ .‬התצפיות מלמדות כי נגר מתחיל לזרום באגני‬
‫ניקוז קטנים (עד עשרות קמ״ר) החל מעובי גשם של ‪ 5‬מ״מ‪,‬‬
‫נפח‬ ‫ספיקת‬ ‫שנות‬ ‫שטח‬ ‫נחל‪/‬תחנה‬ ‫מס׳‬ ‫ובאגנים גדולים יותר הנגר מתחיל מעובי גשם של ‪ 10‬מ״מ‬
‫מרבי‬ ‫שיא‬ ‫תצפית‬ ‫(קמ״ר)‬ ‫זיהוי‬ ‫(‪ .)Ben-Zvi et al., 1998‬בנחלי הנגב הצפוניים‪ ,‬שבהם כמות‬
‫(מלמ״ק)‬ ‫מרבית‬ ‫באר שבע‪ ,‬חצרים‬ ‫הגשם השנתית הממוצעת היא כ־‪ 250‬מ״מ‪ ,‬מתרחשות בממוצע‬
‫(מ״ק‬ ‫‪27‬‬ ‫‪1,120‬‬ ‫בשור‪ ,‬רעים‬ ‫‪23137‬‬ ‫כחמש גאויות בשנה‪ ,‬ובנחלים הדרומיים‪ ,‬שבהם כמות הגשם‬
‫לשנייה)‬ ‫‪32‬‬ ‫‪2,630‬‬ ‫ערוגות‬ ‫‪23150‬‬ ‫השנתית היא כ־‪ 50‬מ״מ‪ ,‬מתרחשת גאות אחת בשנה (איור‬
‫‪15‬‬ ‫‪235‬‬ ‫צין‪ ,‬מפל‬ ‫‪48155‬‬ ‫‪ .)11.12‬הנתונים מלמדים עוד שככל ששטחו של אגן ההיקוות‬
‫‪24.01‬‬ ‫‪1,090‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪233‬‬ ‫צין‪ ,‬עקרבים‬ ‫‪55110‬‬ ‫גדול יותר‪ ,‬כך גדלה עוצמת הספיקה וכך גדל נפח הגאות (איור‬
‫‪33.74‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪1,130‬‬ ‫נקרות‪ ,‬עליון‬ ‫‪55180‬‬ ‫‪ .)11.13‬באיור זה משורטטים עקומי המעטפת לשני אזורים‬
‫‪38‬‬ ‫‪697‬‬ ‫‪56150‬‬ ‫גאוגרפיים‪ ,‬המסייעים בהגדרת עוצמות השיא החזויות בסופות‬
‫‪2.44 528‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪3,350‬‬ ‫פארן‪ ,‬צוואר בקבוק‬ ‫‪57165‬‬ ‫גשם קיצוניות‪ .‬בהשוואה לצפון הארץ ומרכזה‪ ,‬הנגר העילי מתחיל‬
‫בנגב לאחר כמויות גשמים מועטות בלבד‪ .‬הסיבה העיקרית‬
‫‪6.02 551‬‬ ‫לכך היא שאדמת הלס המכסה שטחים נרחבים בנגב‪ ,‬ובמיוחד‬
‫בחלקו הצפון־מערבי‪ ,‬נוטה להיאטם מייד לאחר טיפות הגשם‬
‫‪5.38 300‬‬ ‫הראשונות (‪ .)Yair, 1990, 1995; Yair et al., 1991‬המנגנון הגורם‬
‫לאיטום קרקעות הלס בהשפעת מי הגשם הוא הדיספרסיה של‬
‫‪3.70 640‬‬
‫החרסיות‪ ,‬שתכולת הנתרן שלהן גבוהה (מסגרת ‪.8‬ה)‪.‬‬
‫‪29.98 1,150‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪ęĕĐ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬
‫‪ěđėĕĦĐ‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ĐĜĥč ĦđĕđČĎ Ęĥ ĞĢđĚĚ ĤĠĝĚ‬‬ ‫‪ĦđĎđĤĞ 48155‬‬
‫‪5‬‬
‫‪23150 ĤĤĎ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Ĥđĥč‬‬ ‫‪Ğčĥ‬‬ ‫‪ĤČč‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪23157‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪ěčĘ‬‬ ‫‪55180‬‬ ‫‪ěĕĢ‬‬

‫‪čĎĜĐ ĦĚĤ‬‬ ‫‪55110‬‬
‫‪1 ĐčĤĞ‬‬
‫‪ĦđĤģĜ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪56150‬‬
‫‪0 50 100 150 200 250 300‬‬
‫‪ěĤČĠ‬‬
‫‪(Ě"Ě) ĞĢđĚĚ ęĥĎ ĕčđĞ‬‬
‫‪57165‬‬
‫איור ‪ :11.12‬הקשר בין מספר הגאויות בשנה לבין עובי הגשם הממוצע‬
‫(מאירוביץ ואחרים‪.)1998 ,‬‬ ‫‪ģĕĠČ‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪ĦĕĤĔĚđĤďĕĐ ĐĜēĦ‬‬
‫מבחינה מעשית‪ ,‬כשיש צורך בבניית גשר מעל אפיק גדול‬
‫בנגב‪ ,‬יש לתכנן אותו באופן שלא יינזק מספיקת השיא הצפויה‬ ‫‪0 Ě"ģ‬‬
‫באותו המקום‪ .‬ואולם‪ ,‬ייתכן שבעתיד יתרחש שיטפון בספיקה‬
‫עצומה‪ ,‬כתוצאה של סופת גשמים המתרחשת פעם באלף‬ ‫איור ‪ :11.11‬מפת תחנות המדידה בנגב (על פי מאירוביץ ואחרים‪,‬‬
‫שנה‪ ,‬ולכן יש לשקול אם כדאי להשקיע הון רב בבניית הגשר‪.‬‬ ‫‪.)1998‬‬
‫ההידרולוגים מחשבים אפוא את עוצמת השיטפון הצפויה‬
‫בתדירויות שונות‪ .‬החישובים מבוססים על המדידות שנעשו בעבר‬
‫באגן ההיקוות‪ ,‬והם מדווחים על זמן החזרה הממוצע לספיקת‬
‫שיא בעוצמה מסוימת‪ .‬כך ניתן להסיק שבגשר צאלים שעל נחל‬
‫הבשור‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬צפויה ספיקת שיא של ‪ 400‬מ״ק בשנייה — אחת‬
‫לעשר שנים בממוצע‪ ,‬ספיקה של ‪ 650‬מ״ק בשנייה — אחת ל־‪25‬‬