Page 271 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪264‬‬

‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫לים התיכון בשנה ממוצעת מסתכם בכ־‪ 210‬מלמ״ק (השירות‬
‫ההידרולוגי‪ ,)2000 ,‬וחלק ניכר מהמים נתפסים ומנוצלים‪ .‬הערך‬
‫‪ĕĜčĢē‬‬ ‫הממוצע אינו מייצג כמובן את השנים הקיצוניות‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫‪ěďĤĕĐ ĕĘēĜ‬‬ ‫בשנת ‪ 1991/2‬ברוכת הגשמים התנקזו אל הים התיכון כמויות‬
‫‪ěđĕĘĞĐ‬‬ ‫יוצאות דופן של כ־‪ 1,260‬מלמ״ק‪ .‬באותה שנה זרמו ‪ 86‬מלמ״ק‬
‫‪ęĕ‬‬ ‫בנחל אלכסנדר‪ 153 ,‬מלמ״ק בירקון ו־‪ 224‬מלמ״ק בנחל לכיש‪,‬‬
‫דהיינו פי עשרה ויותר מאשר בשנה ממוצעת‪ .‬בשנים השחונות‬
‫‪ĦĤĜĕė‬‬ ‫ביותר התנקזו לים התיכון כ־‪ 20‬מלמ״ק בלבד‪ĖđĚĤĕ .‬‬

‫‪ěđĠĢ ĕĘēĜ‬‬ ‫טבלה ‪ :11.1‬מאפייני זרימה בנחלים נבחרים באגן הניקוז‬
‫‪ĐĞģčĐ‬‬ ‫המערבי (השירות ההידרולוגי‪:)2000 ,‬‬
‫‪ęđĤď ĕĘēĜ‬‬
‫‪ĐĞģčĐ‬‬‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬ ‫‪ģđčĕ‬‬ ‫עובי גשם זרימה ממוצעת‬ ‫שטח‬ ‫שם האגן‬
‫‪ĐĘČđ‬‬ ‫ממוצע (מ״מ) לים (מלמ״ש)‬ ‫(קמ״ר)‬
‫‪ĤčďĚ ĕĘēĜ‬‬‫‪ĦĕĜđĠĢĐ ĐčĤĞĐ ĕĘēĜ‬‬ ‫‪ěđĜĤČ‬‬ ‫כזיב‬
‫‪ĐďđĐĕ‬‬ ‫‪1.7 800‬‬ ‫‪131‬‬ ‫קישון‬
‫‪ďĤĒ‬‬ ‫‪30.0 580‬‬ ‫‪1,106‬‬ ‫דליה‬
‫‪ěĕĢ‬‬ ‫‪7.4 650‬‬ ‫אלכסנדר‬
‫‪ĦđĤģĜ‬‬ ‫‪10.3 600‬‬ ‫‪91‬‬ ‫ירקון‬
‫‪49.7 550‬‬ ‫‪553‬‬ ‫לכיש‬
‫‪16.5 525‬‬ ‫‪1,816‬‬ ‫שקמה‬
‫‪1.5 450‬‬ ‫‪1,002‬‬ ‫בשור‬
‫‪14.3 350‬‬ ‫‪761‬‬
‫‪3,416‬‬

‫‪ěĤČĠ‬‬ ‫כדי להעריך את מידת ההשפעה של המסלע והכיסוי‬
‫הקרקעי על עוצמת הזרימה בערוצים הושוו נפחי הנגר העילי‬
‫‪ěđĕē‬‬ ‫‪ĘēĜ ġđĤĞ‬‬ ‫‪100‬‬ ‫של שלושה נחלים הזורמים במישור החוף בישראל‪ .‬ההשוואה‬
‫‪ġĤĠĚ‬‬ ‫‪ěĎČ ĘđčĎ‬‬ ‫נעשתה בין אגני ניקוז המקבלים כמויות גשמים דומות (‪-500‬‬
‫‪ĦĘĕČ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕĘ Ĥĕĥĕ ĒđģĕĜ‬‬ ‫‪ 600‬מ״מ בשנה) ועל סמך נתוני גשמים וספיקות של ‪ 20‬שנה‬
‫‪ĐčĤĞĐ Ęĥ ĦđđģĕĐĐ ěĎČ‬‬ ‫(בן־צבי‪ .)1990 ,‬הנחלים הם‪ :‬נחל עדה ברמות מנשה‪ ,‬המנקז שטח‬
‫‪ěďĤĕĐ Ęĥ ĦđđģĕĐĐ ěĎČ‬‬ ‫שבו נחשפים סלעי קירטון האטימים לזרימת מים‪ ,‬נחל עקרון‬
‫בשפלת יהודה‪ ,‬המנקז שטח המכוסה בקרקע אטימה למחצה‪,‬‬
‫‪0 Ě"ģ‬‬ ‫ונחל אלכסנדר‪ ,‬המנקז שטח שנחשפים בו סלעי הגיר והדולומיט‬
‫החדירים למים‪ .‬אגני הניקוז התנהגו באופן שונה לחלוטין‪ :‬בנחל‬
‫איור ‪ :11.8‬אגן ההיקוות של ים המלח (על פי ‪.)EXACT, 1998‬‬ ‫עדה זרמו בממוצע בערוצי הנחלים כ־‪ 25%‬ממי הגשמים‪ ,‬בנחל‬
‫עקרון זרמו בממוצע כ־‪ 10%‬ממי הגשם ובנחל אלכסנדר זרמו‬
‫למים המתנקזים לים התיכון‪ ,‬אובדים ואינם ניתנים לניצול‪ .‬מי‬
‫השיטפונות הזורמים בירמוך ובירדן התחתון נתפסים ונשאבים‬ ‫בממוצע פחות מ־‪.1%‬‬
‫באופן חלקי בסוריה‪ ,‬בירדן ובישראל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בממלכת ירדן‬
‫נתפסים מי נהר היבוק במאגר המלך טלאל (איור ‪ ,)4.9‬ובישראל‬ ‫אגן ההיקוות של ים המלח‪ :‬אגן ההיקוות הכולל של ים המלח‬
‫נתפסים מי נחל תרצה במאגרי תרצה שבבקעת הירדן‪ .‬כמו כן‬
‫נשאבים מעט מים ישירות מנהר הירדן לצורך שימוש מקומי‪.‬‬ ‫משתרע על שטח רחב בחמש מדינות‪ :‬ישראל‪ ,‬לבנון‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן‬
‫ואולם‪ ,‬לאחר סופות גשם חזקות‪ ,‬נפח ניכר ממי הגאויות אובד‬ ‫ומצרים (איור ‪ .)11.8‬האקלים משתנה בקיצוניות על פני אגן‬
‫לים המלח‪ ,‬הן מהכינרת‪ ,‬שעשויה לגלוש (איור ‪ ,)11.9‬והן‬ ‫ההיקוות — מאזור של שלג נצחי על הר החרמון בצפון ועד האזור‬
‫מהירמוך‪ ,‬שכן אין אפשרות להטות את מימיו לתעלת הע׳ור‬ ‫היבש והחם של הנגב והערבה בדרום‪ .‬נוסף על אגן הניקוז של‬
‫הירדן‪ ,‬המספק כאמור את מרבית המים‪ ,‬כמויות מים גדולות‬
‫הירדנית או לכינרת‪.‬‬ ‫נתרמות מאגן נהר הירמוך‪ ,‬ומים נוספים מתנקזים מאגני נחל‬
‫נפח הזרימה בירמוך משתנה בקיצוניות‪ ,‬בין מלמ״ק ספורים‬ ‫יבוק‪ ,‬נחל ארנון ונחל זרד‪ .‬אגן נחל הערבה הוא בעל שטח ניקוז‬
‫בחודש לבין ‪ 310‬מלמ״ק בחודש (איור ‪ .)11.10‬כמו כן‪ ,‬בספיקת‬
‫המים בירמוך ניכר הבדל קיצוני בין שנים ברוכות לשחונות‪.‬‬ ‫גדול במיוחד‪ ,‬אך תרומת מימיו מועטה ביותר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השונות בין שנים ברוכות לשחונות בנהר הירדן‬ ‫מי השיטפונות המתנקזים לכינרת אינם אובדים‪ ,‬אלא‬
‫קיצונית פחות‪ .‬מי שיטפונות נוספים מתנקזים אל ים המלח‬ ‫מנוצלים הן סביב האגם עצמו והן במרכז הארץ באמצעות‬
‫המוביל הארצי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המים המתנקזים לים המלח‪ ,‬בדומה‬